|
לק"י התנהגותו של נח כפי שהיא מופיע בתורה מראה כיצד אדם מכלכל את מעשיו בהתאם למציאותו וסביבתו. בדור בו נאמר "ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס" ככל הנראה אין ערך לעמוד בשער ולזעוק חמס, שכן זוהי מחאה שאינה נשמעת. זהו מצב דורו של נח. בדור שכזה אי אפשר להציל את הדור כולו ככל הנראה וגם התהליך הממושך בן מאה ועשרים השנים של בניית התיבה, אינו מביא את בני הדור לתקן את מעשיהם ולבסוף מתממשת הכליה שנגזרה עליהם במי המבול.
בדברים אלו אפשר להסביר את התנהגותו של נח, שאיננו מנסה לקרוא לבני דורו לתקן את מעשיהם עכב הכליה שנגזרה עליהם. גם בניית התיבה ככלי להצלתו אין הוא בונה אלא לפי הוראה שהוא מקבל. כמו כן, כניסתו לתיבה ויציאתו ממנה נעשות רק אחרי קבלת הוראה אלוקית מפורשת. זו אישיותו של נח המתאימה לסביבתו בה אין לו יכולת לגרום להצלת העולם ולתיקונו בכדי למנוע את המבול. במציאות של ימינו בה השלטון הפך את עצמו למושחת ומלא חמס, יכולתנו לשנות כיוון ולהביא לתיקון עולם נראית כמעט בלתי אפשרית, באשר האמצעים והמערכות שנועדו להגן על הציבור מעריצותם של מחזיקי הגה השלטון, משתפים פעולה עם אותה עריצות. מצבנו נראה אבוד, אבל באותה מידה זהו גם מבחן לאמונתנו. בבסיסו של שלטון מושחת זה מונח שקר וככזה "אין לו רגלים" וסופו לקרוס. אם אכן מאמינים בני מאמינים אנו, צריך להיות לנו ברור, שאכן כך יקרה וככל שהתחזקותו של השקר תגדל כך בסופו של תהליך קריסתו תהייה קשה יותר. כך קרה בימי נח במי המבול בדרך נס וכך יקרה בימינו בדרך הטבע, אם נתמיד בגישה זו ונהייה נאמנים לערכנו בטוהרתם. לעיון במאמר פרשת נח משנת תשס"ה – הנהגה בהתפתחויותיה
http://he.manhigut.org/content/view/938/140/ לעיון במאמר פרשת נח משנת תשס"ד – חטאים מעצבי עולם
http://he.manhigut.org/content/view/443/140/
|
