השבוע התחלנו להפיץ את גליון 'המצודה' מס' 11. לאלה שהספיקו לשכוח, 'המצודה' הוא בטאון המיועד לחברי ליכוד, שמוציאה 'מנהיגות יהודית'. הרעיון העומד מאחוריו הוא יצירת כלי תקשורת עם כלל חברי הליכוד. שלא כמו 'לכתחילה'- שנועד לקהל באי בתי הכנסת, 'המצודה' נכתב בשפה ישראלית "ליכודית" . כוחו של העיתון הוא ביכולתנו להביאו ישירות אל בתי כלל חברי הליכוד. פוגרום קטיף עצר לתקופה ארוכה למדי את הוצאת העיתון. היום, אנו מחדשים את מערכת ההפצה המבוססת על מתנדבים, ואנו קוראים לכל מי שמכיר כמה חברי ליכוד, ליצור קשר עם עדיאל () ולבקש לקבל בדואר מס' גליונות בהתאם ליכולת ההפצה שלו. העיתון יוצא בערך אחת לחודש וחצי. מדובר במאמץ קטן מצד המפיץ, אך חשוב ביותר מבחינתנו. למותר לציין עד כמה זקוקים אנו לכלי תקשורת עם קהל היעד שלנו, כלי שאינו מעוות את דמותנו כפי שיודעת התקשורת הכללית לעשות.
גליון 'המצודה' האחרון מהווה הצלחה גדולה. בגליון שיבצנו לראשונה ראיון מקיף עם משה פייגלין. כל חברי מרכז הליכוד מקבלים את המצודה (בדואר). להפתעתנו טרחו מספר חברי מרכז להתקשר ולהביע את התפעלותם מן ההבדל הקיצוני בין הדיווח התקשורתי, לעובדות שבאו לידי ביטוי בראיון הזה. (להורדת גליון המצודה האחרון לחץ כאן)
כיום מגיע הגליון לכל חברי המרכז, ולחלק קטן מתוך כלל חברי התנועה. כאמור, חשוב לנו מאוד להרחיב את מערכת ההפצה. אם נצליח בכך יגדל מאוד כוחנו הפוליטי ויכולתנו להשפיע בצמתי הכרעה לאומית. טלו חלק בהפצת הגליון בסביבתכם – התקשרו עכשיו לעדיאל – 1-800-200-613או בדוא"ל
כנסים כנסים
מאז המפלה אליה הובל הציבור הכתום על ידי חלק ניכר מרבניו ומנהיגיו, אנו עדים לאין ספור כנסי חירום. לכולם ברור כי קיימת אנרגיה אדירה בציבור הזה, וצריך לארגן ולנתב אותה. לכולם גם ברור שמי שיצליח יותר במשימה הזו, יקטוף את פירות הובלת המחנה הכתום. יש, אם כן, בתופעת הכנסים צד חיובי ושלילי. מצד אחד, חשוב לבוא עם מסרים ברורים ועם תוכניות פעולה אל הציבור. אנו מחזקים כל יוזמה ותומכים בכל התארגנות חיובית. מצד שני, אנו חוזים גם בכנסים המאורגנים על ידי אותם גורמים שמנעו מכל מאבק ממשי להתפתח, ומסרו את היישובים בידי מחריביהם. אנו חוששים כי ההנהגה שבגדה בעבר בשולחיה, עלולה לבלבל שוב את הציבור, ולהוסיף ולנטרל את יכולתו להיאבק בעתיד.
ראוי, אם כן, לשים לב היטב מי מארגן כנס, ואיזה כוחות עומדים מאחוריו. נכון לעכשיו – איש מהרבנים וממנהיגי יש"ע ששימשו בפועל "סדרני התנתקות" (עם אישורי כניסה חופשית לגוש), לא קם ואמר טעיתי. נהפוך הוא – כולם חוזרים ומצדיקים את דרך פעילותם. משמעות הדבר היא, כי אם ההנהגה תישאר בידי רבנים ואישי ציבור אלה, שוב תינתן הלגיטימציה המלאה ביד המשחית, להחריב ולגרש את תושבי יש"ע. מומלץ מאוד לעיין בחוברת החשובה שהוציא הרב אליעזר מלמד מהר ברכה, חוברת המנתחת נקודה בסיסית זו (לקריאת החוברת לחץ כאן).
ומה עושה מנהיגות יהודית
מנהיגות יהודית לא הוקמה כדי להילחם בעצירת התנתקויות ונסיגות. אמנם, עם כל הפרדוקס שבעניין, היו למנהיגות יהודית בתחום המאבק בהתנתקות, יותר הישגים מאשר לכל מפלגה או גורם פוליטי אחר (כגון משאל המתפקדים ויצירת מוקדי התנגדות בתוך הליכוד). גם בתחום מאבק השטח, היתה למנהיגות יהודית השפעה אפקטיבית יותר מלכל תנועה אחרת (חסימות הכבישים והסרבנות סיכנו יותר מכל, את ביצוע ההתנתקות, על פי עדות מתכנניה ומפקדיה – עיין מאמרו של יואל אליצור. למאמר לחץ כאן) - ובכל זאת חשוב לזכור – לא זו המשימה שלנו.
כבר בתקופת רבין הבנו, שעצירת נסיגות אינה אפשרית ללא הצבת אלטרנטיבה כוללת – אידאולוגית ואישית – להנהגת המדינה. במילים אחרות- כדי לעצור את הקריסה (לא רק בתחום ההתיישבות) צריך כיוון חדש ומנהיגים חדשים. בכך עוסקת מנהיגות יהודית!
איך אנו עושים זאת: (פירוט כללי וכלל לא ממצה)
א – נוער.
מנהיגות יהודית צעירה. שי ואריאל רק השתחררו מחודשי מעצר ארוכים וקשים, ומיד חזרו לארגן את הנוער. עשרות גרעיני מנהיגות יהודית צעירה פועלים היום בכל חלקי הארץ. למי"צ עיתון נפרד - 'המצפן', המופץ בקרב בני הנוער. אנו משקיעים משאבים רבים בנוער ומכינים את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל. (לעיון במודעת מנהיגות יהודית צעירה – לחץ כאן)
ב - הציבור האמוני.
הציבור האמוני הוא גרעין המהפכה האמונית. חידשנו את הוצאת 'לכתחילה', ואנו מגיעים אל הציבור הזה במפגשים, באינטרנט ובכל דרך אפשרית אחרת. הספריה האמונית של מנהיגות יהודית, מפיצה מעת לעת ספרים חדשים (ספר חדש של משה פייגלין – "מלחמת החלומות", עתיד לצאת בקרוב), ואנו יוצרים כל העת תסיסה ומודעות רעיונית סביב נושא המנהיגות היהודית הנדרשת. פעולה זו הנה פעולה ארוכת טווח, ואפשר בהחלט לומר שהצלחנו להטמיע בקרב הציבור האמוני את ההבנה, כי חייבים לחתור למנהיגות. כל הגורמים בציבור הזה – כולל המתנגדים למנהיגות יהודית – מכירים היום בכך, שהפתרון האמיתי הוא הנהגה. דוגמה מעניינת להשפעת מנהיגות יהודית אפשר לראות בהחלטת המפד"ל לפתוח את שורותיה לחברים שאינם חובשי כיפה. ראה בעניין זה את מאמרו החשוב של חברנו (ד"ר גדי אשל - למאמרו לחץ כאן)
ג – ציבור העולים.
למנהיגות יהודית גרעין חזק ומקצועי של דוברי רוסית. מדובר באנשים אנטילגנטים וחרוצים בצורה בלתי רגילה. פעולתם המתמדת הביאה לכך שציבור דוברי הרוסית בישראל, מודע לפעילותה ומסריה של מנהיגות יהודית, הרבה יותר מציבור דוברי העברית. כרבע ממתפקדי מנהיגות יהודית הם דוברי רוסית, ובמקומות בהם נמצא ריכוז של דוברי רוסית, אנו רואים אחוזי תמיכה גדולים מאוד במנהיגות יהודית. אנו מפעילים אתרי אינטרנט נפרדים ברוסית, באנגלית, ובצרפתית. כוחם של העולים רב, כיוון שאין הם כפופים מנטלית לשיעבוד הישראלי. אלה יודעים מה זו דמוקרטיה, אלה יודעים מה זו דיקטטורה – אלה יודעים מה חסר כאן, ואלה יודעים מה באמת יש כאן – וכולם נמשכים לחירות שמבטאת המהפכה האמונית.
ד – כלל הציבור בישראל, והפוליטיקה.
כפי שאמרנו, צריך כיוון חדש ומנהיגים חדשים. המגרש בו צומחים מנהיגים לאומיים בישראל הוא המגרש הפוליטי. בתוכו, מפלגת השלטון היא הליכוד. עבורנו, המשחק הפוליטי הוא השפה שבה אנו משתמשים כדי לפתח את תודעת האלטרנטיבה האמונית בקרב כלל הציבור. (ראה פירוט בעדכון מכ"ד תשרי- לחץ כאן). הפוליטיקה נותנת לנו קרקע מתחת לרגלינו בכדי לקדם את רעיונותינו. מחר, כולם ילחצו על פייגלין שיסיר את מועמדותו לראשות הליכוד. כל האזניים בישראל תהיינה קשובות אז, ותשמענה על האלטרנטיבה האמונית. אמנם, דרכנו קשה הרבה יותר מזו של גורמים שאינם קוראים תיגר על הכיוון האסוני הקיים (כלומר- כל שאר הגורמים בפוליטיקה...) ובכל זאת, במבט לאחור, אנו מתקדמים יפה, לא רק מבחינה תודעתית, אלא גם מבחינת ההישגים הפוליטיים הממשיים. הפעולה החשובה ביותר במסגרת זו הינה הכנסת הציבור האמוני אל מגרש ההנהגה של ישראל (התפקדות לליכוד), יצירת מוקד אמוני במוסדות מפלגת השלטון (במרכז, בוועדות המפלגה, ובע"ה גם בכנסת) והצבת מועמד אמוני, אלטרנטיבי לכל מועמד אחר, להנהגת המפלגה.
יצירת תודעת הנהגה, הכוונתם של מבוגרים, נוער, עולים וותיקים אל מגרש ההנהגה הישראלי, התקדמות בנפתולי הפוליטיקה מחד, ושקידה מתמדת על פיתוח אידאולוגיה אמונית רלוונטית מאידך – זו דרכה של מנהיגות יהודית למימוש המהפכה האמונית. אנו יוצרים
את הכלים – בע"ה, קרב היום בו יימלאו כלים אלה ברכה.
גם אתה יכול
גם אתה יכול, במאמץ קטן, להצטרף לעושים, ולעזור למנהיגות יהודית להגיע לציבורים רחבים יותר. מדי שבוע נפרסם תקציר של העדכון השבועי באורך של עמוד אחד, שיכיל את הנקודות החשובות ביותר. אתה מוזמן להדפיס את התקציר, ולתלות אותו בלוח המודעות של המכולת, בית הכנסת , מקום העבודה ובכל מקום בו יש אנשים שכדאי לחשוף אותם למסרים של "מנהיגות יהודית". (להורדת הדף לחץ כאן)
שרון, נתניהו והאשה המוכה
על הסקלה הרגילה, של מנהיגי ליכוד רגילים, נמצאים כרגע שלושה מועמדים – שרון, נתניהו ולנדאו. כל שלושת המועמדים מציעים ווריאציות שונות של שרידות (ציונות של קיום). המועמד הרביעי, משה פייגלין, אינו מציע שרידות אלא התקדמות לקראת מטרה (ציונות של ייעוד). היות וכל שלושת המועמדים הרגילים שבויים בקונצפציית השרידות, סביר להניח שעוזי לנדאו יפרוש מהמרוץ. כיוון שהאג'נדה של לנדאו היא שרידות, אין זה מתקבל על הדעת שלנדאו ייקח סיכון כי בשל התמודדותו, יגבר לבסוף שרון. לא נופתע אם נמצא לבסוף את לנדאו חובר לנתניהו. בשלב ההוא יופעל לחץ כבד על פייגלין להסיר את מועמדותו מאותה סיבה – אם לא תרד- נקבל שוב את שרון.
עדים אנו לסנדרום האשה המוכה. כאותה אשה מוכה שאינה מסוגלת לחלום ולייצר לעצמה מציאות אחרת, כך מי שאינו חולם חלום אחר מלבד חלום השרידות הציוני הישן, אינו מסוגל לייצר מציאות שאינה מציאות של נסיגות וקריסה.
ברור שכל עוד הדבר תלוי בו – משה פייגלין יתמודד לראשות הליכוד, גם אם נסתכן בכך שבגללנו יזכה לבסוף שרון. שרון אינו גרוע מנתניהו! הסברנו זאת בפרוטרוט בעבר, המציאות הוכיחה שוב ושוב שצדקנו, ואם יהיה צורך נסביר זאת שוב בעתיד. בריחת האשה המוכה מהווה סיכון, הבעל המכה עלול לנקום בה. בכל יציאה למציאות חדשה – טובה יותר, יש סיכון. במקרה שלנו הסיכון אינו ממשי, כי האלטרנטיבה (כלומר נתניהו), מסוכנת בדיוק באותה מידה.
נעצנו את קצה החבל בפסגה
התחלנו לטפס
ואין לנו שום כוונה להרפות עכשיו את אחיזתנו בחבל הזה.
