ט"ז שבט ה'תשס"ג

על מי האחריות להנהגה יהודית אמונית?

הרב דוד שפיץ

לאדם ישנן תכונות טבע ואופי רבות ומגוונות. מכלול תכונותיו של כל אדם מביאות אותו לעסוק ולהתבטא בתחום המתאים לאישיותו. ישנן תכונות פרטיות וישנן תכונות הנמצאות בכל אחד מבני המין האנושי. אחת התכונות הנמצאת בכל פרט מבני האדם בתוקף היותו יצור חברתי היא הצורך להשתייך לקבוצה חברתית, תרבותית, משפחתית וכדומה. לכן, יש לכל אדם גם תכונות הקובעות את מקומו של האדם בחברה. יש מי שתכונותיו גורמות לו להיות זקוק למנהיג שיוביל אותו וינהיג אותו ללכת בדרך מסוימת רעיונית או אפילו פיזית. יש מי שאינו זקוק להנהגה ואדרבה הוא עצמו בעל סגולות כאלה המאפשרות לו להנהיג ולקרוא לציבור לבוא אחריו וישנם, כמובן, גם מצבי ביניים בתחום זה. בכל קבוצה אליה משתייך האדם, נקבע מקומו בקבוצה, על פי, אופיו ומדדים אחרים.

בתחומים הדורשים למידה או מקצועיות, בדרך כלל, המנהיג יהיה בעל הניסיון והיכולת הגבוהה בקבוצה. בתחומים אחרים, המנהיג יהיה מי שהתבלט בנסיבות שונות כגון הובלת הנושא או עיסוק בו וכדומה.

בבואנו לשאול, על מי מוטלת האחריות ליצירת מנהיגות יהודית אמונית לעם היהודי, הרי שלאור ההנחות הקודמות מנהיגות כזו צריכה ויכולה לצמוח אך ורק מהציבור האמוני, שכן זהו הציבור שהתנסה ועסק בערכים ובמושגים אמוניים וממילא מתבקש שממנו תבוא כזו מנהיגות.

עולה מכך, שעל הציבור האמוני מוטלת גם אחריות על ההנהגה האמונית לעמנו. לפיכך, אם הציבור האמוני אינו נוטל את האחריות הזו יש לעיין במשמעות הדבר.

על הפסוק ממשלי "רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה", בתלמוד הבבלי דורש רב, מראשוני האמוראים,"רבים חללים הפילה זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה,ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה". פשטות כוונת הדברים היא ביחס להוראת איסור והיתר אבל בודאי ניתן להסיק מדברי רב גם לענייני מנהיגות.

ובכן נשאלת השאלה, כיצד יתכן שהביטוי החמור יותר בפסוק, עצומים, נדרש דווקא ביחס לדבר הפחות חמור, לכאורה, שהרי הוראה של מי שאינו ראוי יכולה לגרום יותר נזק מאשר הימנעות מהוראה על ידי מי שראוי?

אלא, נראה לי, שרב ראה את הדבר הפשוט כל כך, שהוראה תמיד נצרכת על ידי העם והשאלה היא רק אם היא תינתן מפיו של מי שראוי או לא.ולכן אם מי שראוי להוראה נמנע מלהורות הרי שבכך הוא גורם להוראה של מי שאינו ראוי. הוא הדין לגבי מנהיגות. מנהיגות נצרכת והשאלה הנשארת פתוחה מי יהיה המנהיג, מי שראוי או מי שאינו. ובאם מנהיגות יהודית אמונית יכולה לצמוח והציבור האמוני מונע עצמו ממנה,בכך שהוא מתעקש להתבצר במפלגות קטנות ואינו עולה על עגלת השלטון, כמו זו של הליכוד, הרי שבמו ידיו הוא גורם למנהיגות שאינה אמונית, שתנהיג את עמנו בשעות קשות אלו. כשזו אין בה כלל את היכולת להבין את המכות הקשות הניחתות עלינו וממילא אין היא יכולה להנהיג את עמנו לדרך מוצא. כמה קשים הם דברי רב וכמה מתאימים הם למציאות של ימינו, כאשר הוא קורה להמנעות כזו "עצומים כל הרוגיה" בפרט בשעה קשה זו, שבעת כתיבת שורות אלו אנו מבכים וקוברים את חברנו ר' נתי עוזרי הי"ד. יהיו דברים אלו לעילוי נשמתו ובהעמדת מנהיגות יהודית אמונית לישראל נקיים את צואתו ובבנין ציון ירושלים וחברון ננוחם. דיין אלמנות ואבי יתומים ינקום נקמתנו וישיב שבעתיים לחיק משנאינו.