בשבט ה'תשס"ג

במקום את הפושעים, את הקורבן נאשים

הרב דוד שפיץ

דומה כי תסמונת האשמת הקורבן, שפשתה בציבוריות הישראלית שוברת כבר את השיאים של עצמה. הדוברים בתקשורת מתחרים זה בזה, מי יגנה ביותר חריפות את ציבור מלוויו של יקירנו הנרצח הקדוש נתנאל עוזרי ז"ל הי"ד. קהל נפלא הלום יגון, תסכול וזעם עצור, כבר אינו יודע כיצד להביע את רגשותיו, נוכח האובדן הנורא של חבר יקר, שמסר את כל כולו למען עמו, ארצו ותורתו ולמען אותו קהל, שכעת מביאו לקבורה.

כיצד נמחה? מה לא עשינו טרם חתימת ההסכמים שהביאו לטבח הזה? איזה כביש לא חסמנו? בפני מי לא התרענו על מסירת הנשק, למי שאחרי זמן מה הפעילו אותו נגדנו? איזה הפגנה עוד נותרה שלא הפגנו? היש עוד כיכר בישראל בה יכלו המונינו להפגין ולא מילאנוה?

כעת, בדרכינו לבית העלמין גדשו הרגשות את הלבבות. מי שתמכו בהסכמי אוסלו, הזכורים לדיראון עולם, מעל כל במה ועוד העלו על נס את מניעת מסירת קבר רחל, לבקשתם, אבל ביחס לשאר חלקי הארץ שתקו, לא רק שאינם מכים על חטאם נוכח שתיקתם באותם ימים, כאשר את כבוד ארצנו חיללו, אלא שכעת הם מעיזים להאשים את המלווים, הקורבנות הפוטנציאליים לנשק ההוא,  בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המת! האם כבוד החי קל בעיניהם? האם על הפקרת חיי היהודים במחוזות ארצנו כבר מחיתם, די הצורך? האם ניתן להשוות את גודלו של חילול שם שמים, שבעיכוב קבורת חברינו, לחילול שם שמים, שבזילותם של חיי היהודים במחוזותינו?

מה חשוב יותר במצב כזה? למחות את מחאתם או לחזק את רוחם של תושבי המחוזות שבמלחמה? האם גם רבנים ואחדים מתושבי יש"ע צריכים להצטרף לסימפונית השמאל המגנה את אוהבי הארץ, כאילו, שבלעדיהם הקונצרט לא יהיה שלם?

אכן, מפריעים אנו לאותו שמאל, הרוצה לראות אותנו הולכים בשתיקה אחרי המת לבית העלמין וכל אחד בתורו יתפוס את מקומו, כן, את מקומו של המת, אבל בשקט, לא להפריע לחלום את שלום הבלהות הזה, ולאחר זמן יאמרו לנותרים, אי אפשר עוד להחזיק בחבלי מולדת אלו, הואילו נא, לפנות את בתיכם כדי לשמור על מנוחת השכנים.

נתי היקר, קיבל באותו שבוע צו לפינוי ביתו שבגבעה 26, אלא שבאותו צו לא נכתב, שהביצוע הועבר להוצאה לפועל, על ידי החמאס והתנזים והוא, אכן, אמר- ספק ניבא, "מפה יוציאו רק את גופתי".קשים הם הדברים הללו וקשה שבעתיים לראות כזו מציאות, בה כל מה שהתרענו מפניו מתממש פעם אחר פעם.

אנחנו, נמשיך להתנהג לא על פי ציפיות השמאל, לא נקבור את מתינו לפי תכתיביו ולא נתאבל בהתאם להוראותיו, לא נישב את הארץ לפי גבולותיו ולא נפעל פוליטית במשבצות שיחד לנו השמאל. נקיים את אמונתנו ומכוחה נבנה את ארצנו, ננהיג את עמנו במנהיגות יהודית אמונית לתיקון עולם במלכות שדי.