|
מדינת ישראל זקוקה לכלכלה יצרנית יעילה אבל גם מוסרית המתבססת על עבודה עברית.
מדינת ישראל צריכה להיות מדינת רווחה שבראש מעייניה לדאוג לנכים, חולים, זקנים, משפחות מרובות ילדים, עניים. גרים- תושבים, נכרים התומכים במדינת ישראל. צורות העידוד תעשינה בדרכים המגבירות את כבוד האדם, רצונו ויכולתו להשתלב בחברה ובשוק העבודה. ולפי ההגינות של המקבל. לפיכך יש לפעול פי הקווים המוצעים הבאים -
עידוד היוזמה הפרטית והשיתופית. מעורבות הממשלה באיזון המשק למען מטרות חברתיות ולאומיות המוכרות על ידי הכנסת ככאלה ואשר עברו את חוק התקציב. תקרת המס הישיר לא תהיה גבוהה מ- 35%, ליחידים, שכירים או עצמאיים. עידוד למתן צדקה באמצעות ניכויי מס גדולים, או זיכויים. ניכויי מס אישי כמעשר כספים חובה (שיופיעו כניכוי במשכורת) כחלק נורמטיבי של מערכת המס, המיועד למטרות הסוציאליות. הכרה ב'מתן בסתר' לצורכי צדקה, כנורמה רצויה. הקלות במס להתייעלות מוכחת, חיסכון, או הצלחה בתחרות כלכלית. הקלות מס במתן הטבות לעובדים נזקקים. סיוע ארוך טווח ומעמיק למשפחות מרובות ילדים, ליחידים עניים, מלידה ועד פטירה, בדיור, במגורים, במטלטלים, בתחזוקה, בחינוך, ברפואה. כל זאת, בתמורה למאמץ ראוי ומוכח מצד המקבל לעשות למען רווחתו אבל ללא השפלתו ונגישתו. חקיקת חוק לחסרי הבית ('הומלסים'). זכאותו של כל אנוש, ללא הבדל דת, עדה ואזרחות למגורים, ולסביבת מגורים הולמת ומתאימה. תיקון חוקי הנכים ויחס הביטוח הלאומי ומערכת הביטחון אליהם והבאתם לרמת חיים מכובדת על פי קני המידה המקובלים בחברה. מעמד הזקנים בישראל - דאגה לכבוד הזקן, לרווחתו, לתעסוקתו, לבריאותו לשמירת מקומו במשפחה, בקהילה ובחברה. חובת התייעצות בנושאי הנהגה בזקנים ובקודמים בתפקיד - בעלי תפקידים ציבוריים חייבים להתייעץ בקודמיהם. צמצום דרסטי של יבוא עובדים זרים. אבל, לפני גירוש עובדים זרים המחויב על פי חוק, יש לנסות לשכנע, באופן לא אלים, לא סחטני ולא משפיל, עובדים שאין צורך בהם, לחזור לארצות מוצאם באמצעות פיצויי פיטורין וכרטיס טיסה ומענק הסתגלות על חשבון המעבידים. דאגה סוציאלית מלאה לזכויות העובדים הזרים (ביטוח רפואי, ביטוח החזרה הביתה, פיצויים) עובדים שנכנסו לארץ בהצהרות כזב ומעבידים שהעסיקו אותם, יחויבו בכל ההוצאות הקשורות בשהייתם של העובדים ובהשבתם אל ארץ מוצאם. חינוך היהודים לעבודת כפיים וחינוך לערך העבודה, בבתי הספר, בתנועות הנוער בצבא, בישיבות ובאקדמיה. חינוך לצניעות ולחסכון בצרכנות. חינוך למזעור חשיבות ההצלחה הכלכלית כמבחן לערך האדם. קידום מעמד המורה. קידום ההשכלה הציבורית. חוק החסד הדבר המעשי והדחוף ביותר הוא להניח על השולחן הציבורי את "חוק החסד". חוק החסד יקבע שכל אדם ותאגיד יחויבו להוכיח באמצעות דיווח לשלטונות המס מהו המעשר שנתן כ 'מתנות עניים' , לעמותות או ליחידים בתחומי סעד , בריאות וכו'. מתן זה ינוקה מתשלומי מס ההכנסה. מי שלא יתרום מעשר לא יזכה לזיכויים שונים ממס הכנסה העולים כדי שיעור המעשר שנתן. עמותות לא תוכלנה להשתמש בכספים שגייסו לטובת מנהליהן מעבר למה שיוכר בפיקוח ציבורי שיוטל עליהן. מנהלי עמותות או עובדיהן שיעסקו בטובת עצמם, עמותותיהם תפורקנה ונכסיהם יועברו לעמותות כשרות. הנהנים שלא כדין יאלצו להשיב את הכספים שנלקחו מעבר למוכר למוסדות העמותה או למי שהחוק יקבע. הערת עורך עיין במאמריו של פרופ' הלל וייס כאן http://he.manhigut.org/content/view/685/153 / וכאן http://he.manhigut.org/content/view/2117/140 /
|
