סחר עבדים מודרני

מאמר זה הוא תגובה למאמרים במדור כלכלה באתר מנהיגות יהודית כאן:http://he.manhigut.org/content/category/2/41/140  ובמיוחד בא להשלים את מאמרו של אברהם סבג "נכסים ציבוריים" כאן:  http://he.manhigut.org/content/view/1712/140 .  

היום, במדינת ישראל 2005, כבר אפשר לזהות שישנם לא מעט עובדים – עבדים. עובדים "שקופים", עבדים מזי רעב בחברתנו, שקופים לממשלה, שקופים למעסיקים, שקופים למעבידים, ובפרט שקופים לחברה הישראלית. ומדובר לא רק בעובדים עם דרכון זר או פלסטינים עם תעודה כתומה. מדובר גם בנושאי תעודת הזהות הכחולה הישראלית, מדובר בחיילים משוחררים, בוגרי אוניברסיטאות, עולים חדשים ועולים ותיקים, ערביי ישראל, נשים כגברים.

אנחנו נתקלים בהם בכל המרחב הישראלי – מהקופאיות העומדות במרכולים וב"פארמים" למיניהם דרך עובדי הניקיון והשירותים, השומרים והמאבטחים בכניסות למקומות ציבוריים. רואים אותם מלמדים במוסדות האקדמיה ויושבים מאחורי הדלפקים בבנקים, יושבים מולם באסיפות הורים בבתי הספר ומדברים איתם בחוגים. אנחנו נתקלים גם בעובדים מקצועיים "שקופים" שאמנם אינם משתכרים שכר רעב אבל עתידם מוטל בספק, עובדים "שקופים" אשר עובדים לילות כימים ומשמרות לאין סוף תמורת תשלום שכר רעב.

כן! גם רופאים, עורכי-דין, מהנדסים, מדענים ופרופסורים, עובדי מדינה ורשויות מקומיות, חיים כעובדים "שקופים" המועסקים על ידי חברות כוח-אדם.

כיצד הידרדרנו למצב הזה? כיצד מחברת מופת אור לעמים, המתהדרת בפערים מצומצמים הפכנו למדינה שיאנית בפערים. כיצד מחברה השואפת לצדק חברתי הגענו לחברה הנמצאת מבחינת המדיניות הכלכלית – חברתית אי-שם באמצע המאה ה-19 ושירי העבדים השחורים בשדות הכותנה עוטפים אותנו לאט וגם הדמעות צובעות את הכותנה באדום.

אין לי ספק שחלק גדול מן המציאות החברתית הקשה של היום נובעת מחולשת ההסתדרות. שרי אוצר בעבר, מכל המפלגות, לא העזו לצאת ברפורמות כלכליות וחברתיות בלא התייעצות מוקדמת עם ההסתדרות, או ללא הידברות מוקדמת עמה. ההסתדרות הייתה תמיד מוכנה להתפשר ולהידבר. וההסתדרות אכן דיברה והתפשרה, רמסה את החזון בבסיס הקמתה, קידמה התחזקות הוועדים שרמסו את מעמד עובדי הקבלן, חתמה על סכסוכי עבודה כשעובדי הקבלן מהווים את המקל נגד המעסיקים, את הגזר קטפו לעצמם, כך בבנק לאומי, כך ברשות שדות התעופה וכך גם ברותם אמפרט.

בהרבה מאבקים של עובדי קבלן ברחבי הארץ, קטנים כגדולים, ההסתדרות נעלמה, נמוגה תחת לחץ בעלי ההון שמפעילים את חברות הכח-אדם, שהשכילו לבנות לובי פוליטי חזק כאותו תמנון רב זרועות השוחה במעמקי העלטה. בכל הידברות בין שרי האוצר להסתדרות סחרו ביחד בעובדי הקבלן והתוצאה, חברות כח-אדם פרחו ושגשגו מתחת לאפה הרדום של ההסתדרות והטרור התעסוקתי כלפי העובדים "השקופים" הלך והתעצם.

בהקמת המדינה ההסתדרות הייתה צעירה והמשק היה קטן ומקרטע. מעמד הפועלים היה חייב לפעול ליצירת מקומות עבודה, כמעט יש מאין, לחפש תעסוקה למובטלים ולכונן מוסדות עזרה הדדית, חינוך ותרבות, כי לא הייתה ממשלה שתעשה זאת. הממשלה הייתה, אולי, כחלומו של הקפיטליזם – קטנה, עוסקת בעיקר בענייני ביטחון ושיטור, חוק וסדר. את רווחת התושבים השאירו לכוחות השוק, המוסדות הלאומיים וההסתדרות היו היחידים שפיתחו באותה תקופה את המשק ואת התשתית הפיזית והחברתית. אם ההסתדרות לא הייתה קיימת – היה צריך להמציא אותה באותה התקופה.

ההסתדרות, שלא תמיד השכילה להתאים את עצמה עם שינויי הזמן ולשמור על מעמדה כשומרת העובדים בישראל, נקלעה למשבר זהות עמוק בהתנהלותה. יצחק רבין ז"ל תיעב את ההסתדרות, הוא אמנם נעזר בראשי ההסתדרות במאבקו בשמעון פרס ובעת מערכת הבחירות לכנסת, אבל מיד לאחר כך סייע בידי חיים רמון וחבריו להרוס את עיקר כוחה של ההסתדרות. וההסתדרות התרסקה, עשרות עובדים פוטרו, נכסים נמכרו, וחובות עתק תפחו למימדים מבהילים. מפלגת העבודה תרמה את תרומתה להרס חזון ההסתדרות, ההסתדרות לא ידעה לצאת מהמשבר עד לימים אלו שבהם מעל מליון עובדים "שקופים" כורעים לרגלי בעלי ההון, המעסיקים, קבלנים וחברות כח-אדם שהפכו לחברות סחר עבדים מודרני.

מזה זמן במאבק "עוטף ישראל" אני מנסה לחפש נקודה אחת המסבירה את התהליך של השחיקה והירידה בשכר עובדי הקבלן בישראל. את התהליך הבלתי מובן במדינה דמוקרטית של רמיסת זכויות העובדים, את הסיבה לעוולה המסוכנת שעובדים ועובדים וחוזרים עניים הביתה. דומני שהתשובה היחידה למצב הפערים החברתיים המתרחבים, לתופעת העוני המתרחב נעוצה בקיומם של קבלני כח אדם וחברות כח-אדם שהפכו למוטציה כלכלית מסוכנת להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה נאורה ומתקדמת לקראת המאה ה-21.

מעמדם היציב של העובדים בישראל היה בקשר הישיר שבין עובד למעסיק ויכולתה של נציגות העובדים להגן על העובד מפני פיטורים שרירותיים או התעמרות והתנכלות לעובד מסוים בלבד ללא סיבה מוצדקת. גם לאחר היחלשותה ידעה ההסתדרות להגן על עובדים במקום מאורגן ובפרט ארגוני עובדים שיכלו להזרים את החמצן להסתדרות בדמותם של מיסי החבר. אבל, ההסתדרות הפקירה את שאר העובדים לחסדי המעסיקים וחברות כח-אדם שידעו לנצל בצורה הבוטה ביותר והצינית ביותר את "התרדמת" שעטפה את ההסתדרות.

חוזים אישיים מוענקים לרוב לעובדים בכירים או לעובדים חיוניים. חזקה עליהם שהחוזה קובע הליכי פיטורין מסודרים ופיצויים נאותים בשעת הצורך. עובדי קבלן מקבלים בדרך כלל שכר נמוך ללא ביטחון סוציאלי וביטחון בעבודה. כך יוצא שמשלושה צדדים השייכים לעניין שניים מרוויחים – המפעל והקבלן. העובד "השקוף" מפסיד.

במעטפת הרחבה יש גם מפסידה גדולה בכל הנושא של חברות כח-אדם והיא ההסתדרות שבשתיקתה הפעילה מנגנון השמדה עצמי, מנגנון השמדה ביולוגי על קיומה. הרי אם אין קליטה חדשה של עובדים לדור א' הקבוע והמאוגד הוא ילך ויקטן על ציר הזמן הביולוגי עקב יציאה לפנסיה או פרישה מוקדמת, היות וההסתדרות לא נלחמת על קליטת עובדים חדשים לדור א' כוחה בוועדים ילך ויקטן עד להיעלמותו של מוסד הוועדים, מכאן תבוא הקריסה הטוטאלית של ההסתדרות והתעצמותן של חברות כוח-אדם, חברות שמתמחות בסחר אדם ומרוויחות הון עתק על גבם של עובדי הקבלן.

חברות כח-אדם הם מצבור אקראי של אנשים שעוסקים בתיווך ואינם תורמים כל ערך מוסף לכלכלה הישראלית. הם המתעשרים החדשים. אנשים שקנו את כוחם בתהליכי ההפרטות המטורפות שאפשרו מסחר בעובדים "השקופים", הם האלפיון העליון בעוד העובדים השכירים לסוגיהם פוטרו, הושלכו לכלבים או שכרם קוצץ. השכירים "השקופים" עובדי הקבלן לא היו שותפים לחגיגת ההפרטות ומכירות החיסול הם היו קורבנותיה.

חברות כח-אדם, המעסיקים וההסתדרות הפכו את העובדים "השקופים" עובדי הקבלן "לרגולטור כלכלי", ווסת כלכלי תעסוקתי בידי המעסיקים, בעיתות שפע כלכלי מגייסים עובדי קבלן על מנת לספק את הדרישה לסחורה/ביקושים/הזמנה, פונים לחברות כוח-אדם - סוחרי האדם, וקולטים דרכם את עובדי הקבלן לפסי היצור/מסחר/תחזוקה. בעיתות רגיעה כלכלית מפטרים את עובדי הקבלן בהתאם לצרכים, הרי אין יחסי עובד מעביד. בעיתות משבר כלכלי מפטרים את כל עובדי הקבלן ונשארים עם מצבת כח-אדם הקבוע וחוזר חלילה בריטואל קבוע של "טרור תעסוקתי". את המחיר הכבד משלם העובד שאין לו את הביטחון התעסוקתי הקבוע באופק.

את פעולת הויסות הזו בעובדי הקבלן אפשר לבצע רק באמצעות חברות כח-אדם או קבלנים שמאפשרים למעסיק לבנות את "הפרגוד" בינו לבין עובדי הקבלן. "הפרגוד" הזה יוצר את הסחר בבני אדם כשמנגד ההסתדרות, בתי הדין לעבודה, הממשלה והמעסיקים שותקים.

העסקת עובדים באמצעות חברות כח אדם היא חלק מן ההפיכה הימנית שהתחוללה ביחסי העבודה בישראל ומשמשת אמצעי בידי המעסיקים, ובכללם הממשלה עצמה, להוזיל את עלות העבודה ולצמצם את אפשרויות ההתארגנות של העובדים והעובדות. התוצאה היא רמת שכר נמוכה ורמת חיים נמוכה של עשרות אלפי משפחות.

אבל עלינו להבין ולהפנים: הדרך להבראת החברה הישראלית, לצמצום פערים חברתיים, מיגור תופעת העוני המתרחב, הענקת השכלה רחבה לאזרחים, לחיזוק המשק ולהשגת צמיחה יציבה לאורך זמן היא - שיפור וחיזוק תנאיו של העובד "השקוף", עובד הקבלן - גם בשכר, גם בתנאים הסוציאליים גם בביטחון היחסי במקום העבודה וגם בתחושה שיש מי שמייצג אותו ומגן עליו מפני יחס שרירותי.

על החברה הישראלית להתבגר ולהבין - לא עוד סחר עבדים!

המצב החברתי ישתנה תכלית שינוי רק כאשר חברות כח-אדם יוצאו אל מחוץ לחוק, או לכל הפחות להגביל את גודלן בחקיקה. כאשר תצומצם האפשרות בסקטור הממשלתי והציבורי לפעול דרך חברות כח-אדם וכאשר נציגות העובדים תגן על "השקופים" עובדי הקבלן, היא תוכל להגן על זכיותיהם הבסיסיות ותשמור גם על מעמד מוסד הוועדים. שינוי זה יביא גם למפנה דרמטי במוסריותה של החברה הישראלית.

לשם כך זקוקה החברה הישראלית להתניע מהלך של הוצאת חברות כוח-אדם אל מחוץ לחוק, אין מקום בחברה יהודית לסוחרי אדם, אין מקום בחברה הומאנית לאפשר למעט אנשים לסחור באלפי אנשים, אין מקום בחברה הישראלית להרבה אזרחים "שקופים" עובדי קבלן שישרתו כל כך מעט בעלי הון.

הוצאת חברות כח-אדם אל מחוץ לחוק תחזיר את השפיות למדינת ישראל ותמגר את תופעת "הטרור התעסוקתי".

הוצאת חברות כח-אדם אל מחוץ לחוק תסלול את הדרך לבניית אמנה תעסוקתית בין המעסיק לעובדי הקבלן - אמנה שהיא צו השעה לחברה הישראלית על מנת למגר את סחר העבדים המודרני.

^[1] יצחק ג'קי אדרי – דימונה
0545921733
www.dimonanet.co.il

פוטר מעבודתו כעובד קבלן בעקבות השתתפותו בסרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה".
החל מהתאריך 09/06/2004 היום בו הוקרן הסרט בתוכנית "עובדה" הופעל עליו "טרור תעסוקתי " . מעל שנה וחצי היה מובטל מאונס . מאז הוא מנהל מאבק ציבורי למען עובדי הקבלן בארץ. מפרסם מאמרים רבים באינטרנט בנושא עבדי הקבלן. רשימה חלקית:

1. קריאה למתמודדים לכנסת ה- 17 להקים מטה למאבק בעוני:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3179753,00.html

2. תוכנית ויסקונסין - מאיפה רוע הלב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158438,00.html

3. מהפכת עובדי הקבלן בכימיקלים לישראל-מפעלי ים המלח.
http://www.dimonanet.co.il/a_solidryot/Mamrim/maya_kablanim.asp

4. פורום מטה התמיכה החברתי למען זכויות עובדי קבלן
http://www.dimonanet.co.il/100-4u/default.asp

5. מאמר בנושא זכויות עובדי קבלן באתר החדשות nfc :
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-12663-00.html?tag=8-23-43

6. משה רבנו מנהיג העובדים הראשון:
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-9969-00.html?tag=14-35-47

7 מאמרים בנושא מאבקו האישי :

א. שנת 2004 http://www.haayal.co.il/story?id=2101

ב. שנת 2005 http://www.haayal.co.il/story_2513

8. לעזאזל המדינה הזו גם שלי
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-10402-00.html?tag=14-40-07