חיי שרון כביטוי להדרדרות מדינת ישראל

לטוב ולרע, שרון הוא הישראלי הצבר - בער, על יכולותיו מחד, ועל מחדליו מאידך. דרך אריק שרון ניתן לראות את פניה של החברה הישראלית שצמחה בחלק זה של העולם, לטוב ולרע. במובנים רבים, דמות שרון, מחטיבת אלכסנדרוני ועד "קדימה", היא דמות פניה של התרבות שהתהוותה בארץ ישראל – ושל הישראלי שגדל בדורות האחרונים על אדמתה.

פוליטית, פרשת חייו של שרון היא פרשת עלייתו של רודן סוציאליסטי שאינו מודע לרודנותו. תרבותית, מדובר בצבר - בער, שספק אם ביכולתו להגדיר – או להבין - רודנות מהי. השילוב באישיות כה ישראלית זו, בין חוסר יכולת רוחנית לבין הבטחון העצמי לא-מוגבל הוא שהיה בעוכריו ובעוכריה של החברה הישראלית כולה.

מול חוסר האונים האינטלקטואלי הזה העמיד הטבע יכולת לוחמנית אדירה, אשר בזמנים ובמקומות שבהם נדרשה סיפקה את תוצריו החשובים של בטחון לאומי – אך נבלמה כאשר היה צורך ביותר מכך.

זוהי תמונת המצב של התרבות שטופחה בישראל; המאפיין תרבות זו מתבטא, מחד, בקביעת עובדות באמצעות מודעות טקטית-אינטואיטיבית, קצרת טווח, לפן הפוליטי של המציאות הגיאו-הסטורית – ומאידך, בהתעלמות איסטרטגית מההיבט הרוחני, המוסרי והדתי של המצב, שהוא, למעשה, ההיבט המכריע את גורל המאבק.

כשאדם – או חברה – הם טקטיקנים טובים אך איסטרטגים גרועים, הם מגיעים, במוקדם או במאוחר למצב של שוקת שבורה מבחינה רוחנית, כלומר: למצב שבו על אף הצלחותיהם בתחום החומר, הם נכשלים לגמרי בתחומי הרוח - והכשלון הרוחני הוא זה שמביא אותם, בשלב מאוחר יותר, לאבדן הולך וגובר גם של הישגיהם החמריים.

ואז הם נמצאים, במצב של פשיטת רגל ערכית וחמרית גם יחד.

זהו המצב העכשווי המדוייק של ישראל של שרון: לאחר שלושים שנה של הישגים בתחום החומר, אשר הביאו לישראל הישגים נאים בתחומי הבטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, נמצאת היום ישראל במצב של תבוסה, שלב אחרי שלב, בגלל מחסור חמור בערכי יסוד: לישראל של היום אין תשובה ערכית טובה לאויבים הצרים עליה מכל עבר, התובעים אותה על "אי מוסריות" של "כיבושים" שלהנהגתה הרוחנית העכשווית אין איך להשיב עליהם.

כמו ישראל, נכשל שרון בתחום ההצדקה העצמית והוביל אותה לדרך פשיטת הרגל הערכית, שכבר הותוותה על ידי השמאל עם קום המדינה. התוודותו של שרון על שליליות ה"כיבוש" הישראלי, אשר הובילה, בסופו של דבר, לויתורים ה"כואבים" שבהם ראה נחיצות, היא הודאתו של לוחם על ריקנותה המוסרית של לחימתו ועל חוסר הבנה יסודי שלו לגבי הסיבות שהניעו אותו, במשך שנים רבות, להפעיל את חרבו בשירותו של העם היהודי בארצו. רעיונית, נשללה זכותו המוסרית לארצו על ידי השמאל.

כמו הסוציאליזם הישראלי, קיבל עליו שרון את משא האשמה המוסרית שבה מאשימים אויביו של עם ישראל את העם הזה מזה דורות והחליט לסייע במחיקת החוב. שקר זה הוא הסיבה הראשית לכך שההנהגה השמאלנית של המדינה הולכת ונסוגה, הולכת ומתכווצת, מפני מה שנראה למנהליה כטיעונים צודקים של האוייב.

המצב קורא לבחירה אל מול שתי אפשרויות יסוד: חיסול או התקדמות. כשמדובר בחיסול אין הכוונה לחיסול פיזי דווקא, כמו כזה שייווצר אם יצליחו אויבי ישראל במזימתם וינצחוה צבאית, אלא בחיסול מהותה של התרבות הישראלית: ישראל היהודית.

למעשה, חיסול לא-פיזי זה מתבצע כבר באופן זוחל במשך כמאה שנים; אלה הם השנים שבהם עשו אויבי התיישבות היהודית בארץ ישראל כמיטב יכלתם כדי להפריע למימוש הפוטנציאל היהודי של התיישבות זו. לשם כך הם דיכאו את היהודי לטובת הישראלי ועיצבו את הישראלי, ברוח חזונם, להיות אזרח של העולם המודרני, על כל מעלותיו ומגרעותיו של זה. התוצאה היא הצבר-הבער הישראלי תואם הדיקטטורה.

חלק מהסוציאליסטים חדורי האמונה, שהקימו במזרח התיכון מעוז סוציאליסטי, האמינו שהיהדות היא סוציאליסטית ביסודה ושיש לעדכנה לקראת עתיד יהודי-סוציאליסטי. לצורך כך הם הפעילו את שיטותיה של דיקטטורת הפרולטריון (הנהוגות בה עד היום) נגד גילויי היהדות המסורתית. הם הצליחו בכך עד כדי הבאת הצבר ישראלי למחיקה כמעט מושלמת של זהותו היהודית.

מדינת ישראל של היום היא דיקטטורת שמאל כחול-לבן שבה, תוך תהליך דיכוייה ונטישתה של המסורת היהודית, נרמסו זכויות האדם של כלל האזרחים. התוצאה היא משטר פסוודו מערבי השולט בטכנולוגיה מתקדמת אך חולק עם המערב את השוקת הערכית השבורה ואת חוסר היכולת להתמודד עם אתגרי מתקפת האיסלם והעולם השלישי. ישראל, כמו הנצרות, חולמת על שרידות חמרית. האיסלם על העולם הבא.

העולם הנוצרי והעולם המוסלמי מעורבים בסכסוך בלתי פתיר מזה למעלה מאלף שנה. מאוחדים רק בעוינותם כלפי היהודים, הם ממוקדים בסכסוך במזרח התיכון, המכיל בתוכו את הכוח הרדום של מפתח המוסר היהודי. כוח זה אסור בינתיים בכבלי העריצות הישראלית.

כמו המערב, תקועה גם מדינת ישראל של היום מבחינה תרבותית: מחד היא משופעת בעושר חמרי וטכנולוגי ומאידך היא דלה בתחום הרוחניות ושדה המוסר. בשל החזקתה במוסר הנוצרי, היא חלשה כמו מדינות המערב הנוצרי מכדי להתמודד ערכית מול גלי המתקפה הדתית הקיצונית הבאים מן המזרח ומן האיסלם. בשל דיכויו של מפתח המוסר היהודי דרך דיכוי הדת היהודית שנוהג בה, אין היא יכולה (עדיין) לממש את כוח ההתנגדות היהודית כדי לפתור את בעייתיות מצבה.

ישראל נמצאת היום בין סדן המוסר הנוצרי לפטיש ההתקפה המוסלמית, אך אף אחד מן הצדדים הללו אינו יכול לנצח במלחמה; שני הצדדים הנצים תלויים זה בזה חמרית – אך לא פחות מזה הם תלויים רוחנית – פילוסופית ופסיכולוגית – ביהדות.

שרון היה הדיקטטור הסוציאליסטי האחרון, אשר הביא לשיא את שפעת המיתוסים הבלתי-מעשיים של אידיאולוגיה זו, החל ממסירת הלחי השניה של ישראל למוסלמים וכלה בתפישת שלום נאיבית, מסוכנת ובלתי מעשית. אם ישכיל עם ישראל להשתחרר מכבלי העריצות שבתוכה הותיר אותו שרון, הוא יוכל להתחיל לממש את יכלתו לצורך פתרון הבעייה המקומית והגלובלית גם יחד, כי מפתח המוסר, הערכים והידע היהודי הוא הפתרון בכוח של בעיה בלתי פתורה זו. נראה שבימים שנכונו לנו עוד יתברר הדבר.