מאת : שלמה חייט

זמן רב אני מביט כצופה מתוסכל מהצד על מה שמתרחש בארץ המובטחת, זמן רב מדי, לאחרונה החלטתי שאינני יכול להמשיך ולהביט מהצד, אמנם, כאשר התקשורת ומערכות החוק הם בשליטה בלעדית של השמאל הקיצוני, המבולל והמבולל, קשה מאד שלא לעמוד מן הצד, אבל מאידך, כאשר הזהות הלאומית שלי, שכל בר דעת יודע שאיננה יכולה להיות נפרדת מזאת האישית, מותקפת השכם והערב ע"י מיעוט צרחני המכנה עצמו גם "הרוב הדומם" אני אוזר בעל כורחי את הכוחות להגיב.

כדי שאוכל להגיב כאדם לאומי אני חייב גרעין לאומי שיהיה לצדי, וכך אני מוצא עצמי כותב לכם, מצאתי בכם אנשים אמיתיים עם כוונות של ממש וגם אם אינני מסכים עם השורה התחתונה של תפיסתכם (היינו המסקנה שיש להשתלט על מרכז הליכוד) הרי שלדעתי אתם הקרקע הנכונה לזרוע בה את זרעי הגאולה ( קרקע נטולת פרובוקטורים למשל), כאשר המחנה ה"דתי הלאומי" הקונבציונלי עסוק בלהיות לגיטימי ואהוד על התקשורת, כמו שאופייני לתנועה שרבים ממנה שייכים ליהדות מן ההיבט החברתי ולא מן ההיבט הלאומי והמהותי אין ברירה אלא לחפש את אלו המחדשים.

אנו חיים תחת שלטון מדיני המאפשר,לכאורה, פעילות המנוגדת ליסודותיו , אמנם פעילות זאת היא :

א. תמיד מן הצד השמאלי של המפה האזרחית.
ב. היא לא באמת מנוגדת לאידיאולוגיה שיזמה את הקמת המדינה בגרסת 1948.

מדינת ישראל, וזהו כלל בסיסי שכל איש  לאומי ( 'ימני' לדידי הוא או אדם נעדר הבנה לאומית או פרלמנטר מושחת שמשתתף במשחק הכיסאות והצדדים) צריך לזכור להבין ולנצור, הוקמה כמדינת מפלט למתבוללים שמטרתה העתידית ( מנקודת ההתחלה של 1948) היא לאפשר את ההתבוללות בגבולותיה .

אני יודע שאני זורק פצצה לחדר, רבים מדי מבין אלו שעשויים לקרוא את תגובתי יגיבו בזלזול או בחוסר הסכמה מוחלט לדברים שאני מביע, למה? גם לזה אני אחזור....

כדי שתוכלו להבין טוב יותר את המצב אני חושב שישנו צורך במבוא לשמאלנות:

השמאל הוא צעיר בשנים, 100-150 שנה לכל היותר, אולם שמאלנים היו תמיד , וכמעט תמיד הם היו 'יהודים', מראשוני השמאלנים היה 'יהודי' בשם יהושוע מנצרת, שבשלב מאוחר יותר בחייו ( ומותו) נתוודע לעולם בתור "ישו הנוצרי " הפיץ  יחד עם מספר שמאלנים 'יהודים' אחרים ( פאולוס וכ"ו) גרסת אנטי תיזה ליהדות, האדם ניצב מעל האלוהים ( האלילי ממילא בתפיסה הגויית) בתפיסה הנוצרית, והיהדות מודגשת כאנטי תיזה לכל מה שהוא הומאני, ההומאני מוגדר כגויי, עד הנצרות העולם הביט על היהודים כעל עם שורשי ומקובל אשר דתו וערכיו המוסריים עושים אותו לשונה במידת מה אך לא שנוא במידה פתולוגית.

מאז ישו עברה האנטישמיות ארבעה שלבים מהותיים:

1. מאז ישו אירופה וכל מקום אחר שבו נחתה הנצרות הפכו לאנטישמיים על אש קטנה, היות והיהודים הוגדרו מראש כאנטי תיזה באופן מודע ( הנצרות העלתה זאת למודע) לנוצרי ולגויי בכלל.
2. בשלב מעט יותר מאוחר, ב 'זכותו' של יוספוס פלביוס, הנבל שלקח לעצמו במרמה את השליטה בחיל הצפון היהודי ( שהיה חזק לאין שיעור מחיל הדרום ומהותי הרבה יותר אסטרטגית כי חלק על נקודות הפלישה של הרומאים לישראל) דיכא כל פעילות מצד היהודים בצפון, הותיר את הדרום לבדו, העביר מידע לרומאים ועסק בדמורליזציה של היהודים בצפון, הגלות החלה ועתה היהודים שהתפזרו בכל ארצות המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה, הפכו להיות המיעוטים הראשונים בעולם בלאומי ארצות אלו, היהודי הוגדר ראשון כדמות התייחסות שלילית מבחינה זאת שהוא מיעוט, ולכן אליו יש לתעל מתחים שעלולים לפרק את המסגרת הלאומית ובנוסף להתעמר בו מדי פעם כדי להזכיר לעצמי הגויי שאני לא כמוהו ושהוא לא שולט בי.
3. האנטישמיות הפתולוגית - אם עד עליית היטלר לשלטון השנאה ליהודי הייתה ברמת השנאה שכל מיעוט סובל ממנה ( היום) או לפחות קרובה לכך, אזי שעלייתו של היטלר פתחה עידן חדש, ההתבוללות באירופה הגיעה לשיא, הלאומים האירופיים כמו כל לאום אחר מבוססים על שפה משותפת ( גרמני שמדבר גרמנית עם גרמני מדבר אותה,מהותית, מהדרך שבה הוא ידבר אותה עם זר מהבחינה הזאת שזר לעולם לא יהפוך לגרמני עם ידבר גרמנית, השפה היא ערך מוסף לחבר הלאום), היסטוריה משותפת ( אני לא מתכוון להיסטוריה המשותפת שהשמאל טוען שיש ליהודי פולין,למשל, עם הפולנים, זוהי היסטוריה משותפת של צייד וניצוד), מיתולוגיה ואגדות משותפות שמביעות את המנטליות המודעת והלא מודעת של הלאום, דם ( נבדק והתגלה שלכל לאום ישנם גנים ייחודיים שהתגבשו במשך שנות היסטוריה משותפת, אצלנו למשל יהודי מזרחי דומה  יותר גנטית ליהודי אשכנזי מאשר לגוי מהארץ שממנה הוא בא ולהפך) שהוא מהותי מאד מהבחינה הזאת שהוא כלי טוב להבדלה בין חבר לאום ללא חבר לאום גם אם איננו הגורם המהותי בכינון הלאום הוא משמר את גבולותיו, אדמה משותפת שבה הוא מתפתח, אמונות וערכים.

הלאום הוא כלי למניעת הפיכת החברה לחברה של פרטים אנונימיים חסרי זהות שאינם מקיימים רשת סולידרית בניהם, הדמיון הוא כלי מבטיח להתקיימות הסולידריות, סולידריות לא לאומית דינה להכשל משום שהאזרחים לא יבינו מדוע הם מחוייבים לאזרח X שאיננו דומה להם....או שבעל כורחה החברה הלא לאומית תהפוך ללאום,ארה"ב היא דוגמא למדינה לא לאומית הסובלת מכל חלכאי העולם, ממחלות נפש לרוב, וממיעוטים המשמרים את המבנה שלהם באופן אלים מול הלבנים שהעדר הלאומיות והסולידריות מעורר אותם ליצור כתות ולחקות לאומיות של עמים אחרים, כל חברה לא לאומית היא בעלת אורך נשימה מוגבל.

הלאום נוצר כאשר פרטים בודדים מתאחדים לכלל תחת מכנים משותפים, הכלל עובר גיבושים בהגדרה מול האחר, לעתים ע"י שפיכת דם - אך זהו הרע במיעוטו מול קיום לא לאומי, המנטליות והייחודיות של הפרט נשמרים במידה מספקת בלאום שמאמץ ערכים אלו, לחברה לא לאומית אין את הכלים והיכולת לשמר את הזהות הלאומית שמשמרת מבלי משים, הרבה זהויות פרטיות, חברה לא לאומית חייבת לאזן תמיד בין כל פרטיה בעלי הזהויות השונות בתכלית לכן היא מתירה מרחב גדול מדי של התנהגויות מותרות הנתפסות באופן שונה בין הפרטים בחברה ובכך יוצרות בידול ועויינות למבנה החברתי, ומצד שני היא מדכאת מרחב התנהגויות גדול מדי ובכך שוללת את האינדוודואל, אם לא תעשה כן היא בכל מקרה תדעך....

לאחר שהבהרתי חלקית את העקרונות שמבנים לאום אני יכול להמשיך ולהסביר את סוג האנטישמיות השלישי:

היהודים המתבוללים היו אנשים שחוו את פסיכוזת הגלות ברובם, העובדה שיהדות אירופה נבנתה במידה רבה מדי על תפיסות תיאורתיות הותירה את הקרקע פורייה לתנועת ההשכלה, היהדות הייתה זמן רב מדי יהדות חברתית, וזמן רב מדי היא הוגדרה כאוסף ערכים מופשטים שיש מחוייבות אליהם, בניגוד ליהדות המזרח שדיברה על השלם,הקשר בין דת ולאום ואדמה,תפיסה שורשית וחזקה אלפי מונים, חוסר אמונה קל שבקלים + פיתוי מספיקים כדי לכונן את ההתבוללות, הרי היהדות היא דבר מופשט אין בעיה להשיל אותה וללבוש זהות אחרת...

רבים רבים החלו לזהות עצמם עם הלאומים האחרים, אך מרכז הכובד הופנה כלפי גרמניה, הגרמנים החלו לראות אנשים המגדירים את הלאום שלהם עצמם כדבר אוורירי וחסר משמעות ...אנשים אלו החלו חודרים לעמם, ופעמים רבות החילו תפיסה חולה זו גם על הגרמניות בכדי לאפשר התבוללות מהירה, אך גם בלי זאת די היה בכך להעיר את מנגנוני ההגנה של הזהות הגרמנית.

כל כתביהם של ראשי המנהיגות הנאציונל סוציאליסטית ימ"ש וזכרם מדברים על היהודי שמרעיל את הדם הגרמני, ועל היהודי שמפיץ ערכים אנטי לאומיים, או בשפתו של היטלר ימ"ש וזכרו " היהודי קורא לעצמו גרמני מבלי לדעת עד כמה מגוחך הדבר...".

אך הדבר איננו מאפיין רק את ראשי ההנהגה, תפיסה זו ביטאה את המחשבות של גרמניה כולה, של כל מקום באירופה שאליו הגיעה ההתבוללות, ראיונות שנעשו עם אזרחים גרמניים לאחר מלחמת העולם השנייה איששו את הדברים, המשפט המוסכם הוא "היהודים שדדו את הנפש הגרמנית..."

וכך נולדה האנטישמיות הפתולוגית, המתבולל הוא חסר צורה וזהות, שהוא קורא לעצמו צ'כי הוא גם מתלבש כמו אחד ומדבר כמו אחד ואוכל כמו אחד כזה, לכן הוא לא ניתן לאיתור וסילוק, הדבר יצר תפיסה פרנואידית, אם בספרד הרעיון היה לגרש את הזהות היהודית המוגדרת או לנצר את היהודי המשדר כושר קיום לאומי עז, כאן הרעיון הוא להשמיד כל יהודי שהרי כל אחד הוא מתבולל פוטנציאלי וזהו המקור להתבוללות .

לכן אנו מוצאים בגרמניה את הכרזות המתארות את היהודי הסטראוטיפי ( כי הרי המתבולל נראה כאירופאי ולכן כרוז עם תמונתו יחליש את המסר) ולידו הכרוזים עם תמונות המתבוללים עם כיתובים בנוסח " זהירות ! היהודי יכול לשנות צורה..".

כך נולדה האנטישמיות הפתלוגית .

4. השלב האחרון האנטישמיות של הזהות השמאלנית :

הציונות קמה אמנם לפני השואה, ע"י מייסד שהשכיל לראות את הרוח הלאומית של העמים, אבל היה אובססיבי להפתר מן הזהות היהודית שבאופן פרדוקסלי שידרה לו חולשה ( אלה שהיא חלשה בעיניהם אשמים בחולשתה ובכל אופן שונאים אותה יותר מכולם), הרצל ידע שהתבוללות באירופה איננה אפשרית לכן הוא ביקש להקים מדינה שבה יוכל חלום הבלהות של ההתבוללות להתגשם....

כיבוש ללא כובש, כן, זוהי השיטה בה השתמש השמאל, או יותר נכון לאיך שהוא נקרא בימים ההם, הציונות, בכדי לקומם את החזון, שימוש ציני בזהות ובזכות היהודית כדי להקים מדינה שתהיה חילונית וחסרת קשר היסטורי ליהדות במובן הכי עמוק שאפשר, היא תהיה בעלת אופי סופר אירופאי,ויהודים מזרחיים לא ייכנסו אליה, כי הם עלולים להרוס את הזהות האירופאית של המדינה, לבסוף המזרחיים הוכנסו תוך השפלה ותוך חקיקת חוקים פשיסטיים כאופייני למכונני הקומוניזם העולמי דוגמת החוק שקבע שפועל מזרחי ירוויח על כל עבודה חצי בדיוק ממה שמרוויח פועל יוצא אירופה, למה? מאותה הסיבה שחשפו ראשי הקיבוצים בזמנם ושהסבירה את אחוזי ההתגייסות ליחידות התנדבות בצבא -כדי לשמר את האופי הזר של המדינה על האדמה היהודית.

כך המדינה תהיה חסרת זהות לאומית יהודית, והעולם יישכח מהיהודים ויראה את תושבי הארץ כאירופאים שיוכלו לחזור לאירופה כחברים בעמים האירופאים ( אנגלי למשל, שהוא נורדי לא נחשב זר באמת בגרמניה הנורדית אף היא שכן יש משותף בין עמים אלו בכל התחומים ויותר מכך התבוללות אנגלי,למשל, בגרמניה לא נתפסת כמעשה לא לאומי מה גם שאין בה ויתור על הזהות האנגלית במובן העמוק של המילה, אנגלי יכול להפוך לגרמני, סרבי  לא,בטח  שלא טורכי או רומני ובטח ובטח שלא יהודי), מה גם שמדינה זאת תשתמש מתחילה ב'זכות' שבות לגויים גמורים שיהיו רצויים ויסייעו להגשמת המטרה ( גויים אירופאים שהגיעו לישראל בראשית הקמתה זכו ליחס של מלכים) .

זהו כיבוש לכל דבר, מלכתחילה זאת הייתה תרמית, גם המזרחים שהובאו הנה הובאו הנה כעובדים זולים והיהודים הדתיים האשכנזיים הובאו הנה בחוסר רצון כי אחרת הכיסוי היה הולך לעזאזל ומראש ישראל הייתה נתפסת בעולם כחלק מהתבוללות שהייתה כבר מוכרת וידועה לשמצה בעולם, זהו כיבוש של בני חושך על בני אור, אבל זהו כיבוש ללא כובש, כי כרגיל כל דבר שהשמאל עושה הוא עושה ביעילות בין היתר הודות לעובדה שהוא חסר זהות ומתוך כך חמקמק, כאן הוא השתמש בזהות היהודית ככלי למימוש כיבושו ובכך הוא נתפס כגורם רצוי ומוערך בהקמת הבית היהודי ( ישראל היא מדינה יהודית?? מדינה יהודית יכולה לחוקק חוקים של מדינת כל אזרחיה ?!!!!), הוא כובש אבל אנו לא שמים לכך לב...הוא עשה מניפולציה לבולל ולהעלים את הזהות היהודית באמצעות הזכות היהודית....

יותר מכך, עד שבאנו לישראל הערבים לא חיבבו אותנו, אבל השנאה שלהם אלינו לא הייתה כזאת חמורה, בארצות ערב חיו מיעוטים יהודיים, שאמנם סבלו מפרעות פה ושם, אך לא באותה הכמות שממנה סבלו יהודי אירופה, ערבים הלכו לשאול בעצת רבנים יהודיים, ובכלל המצב היה סביר ביותר ביחס למצב של גלות.

השנאה הגדולה של הערבים ליהודים התפתחה והגיעה לשיאה, לא בגלל הקמת בית יהודי בישראל, אלא בגלל הריסתו....

אני אבהיר את עצמי, הערבים נסגו מישראל ב1948 ויכלו להסיג אותם סופית , ב1948 הם לא קראו לעצמם פלסטינים הם היו חמיד מירדן,מוחמד אל הינדי מהודו, סאלם חטיב ממרוקו,  חוסיין בדרה מעיראק, ניאהד גובבו מניגריה וכ"ו, והם ידעו זאת ועדיין רבים מהם מודים בכך!!! הם ברובם המוחלט היו עולי רגל למכה וסוחרים שהקימו התיישבויות דלילות ( להזכירכם ישראל הייתה כמעט ריקה, ותמיד נשמר בה יישוב יהודי ותמיד יהודים הזכירו וזכרו את ישראל ואת שאיפתם אליה) ואשר שהו כאן אולי 80-100 שנה לפני שבאו הנה יהודי התפוצות, בודדים מהם היו כאן יותר מ200 שנה, הם נסגו מכאן ללא הטראומה המזוייפת שהשמאל מצייר להם במודע.

אבל השמאל הרדיקלי החוץ ציוני, לא קפא על שמריו, בפ"ס פעלה עוד טרם הקמת המדינה להצית את האוכלוסייה הערבית בחברון וגרמה לטבח הנורא של תרפ"ט- עובדה שהתקשורת השתיקה מאז ומעולם, מדינות ערב סירבו לקלוט את הפליטים הערביים בחזרה,למרות שהחלו בכך לאחר שפעילי שמאל רדיקליים יעצו להם לשמור את הסוס הטרויאני בישראל עצמה, ב1967 אורי אבנרי נפגש עם עראפת והיה העיתונאי הראשון להכיר בו בעולם בזמן שאפילו מדינות ערב התנערו באופן רשמי מפעולות טרור ... ב1967 יעץ אורי אבנרי לעראפת לקרוא לאספסוף הערבי בשם ולכנס אותם תחת קורת גג לאומית כדי ליצור זהות פיקטיבית שתתחרה בזכות היהודית, כך נולד ה'עם' הפלסטיני בן 35 השנה, 'עם' ללא שפה משלו, ללא היסטוריה, ללא פולקלור משלו, ללא מזון משלו ללא שום מאפיין של עם....

הערבים נהפכו לשונאי ישראל מובהקים לאחר שישראל לא תבעה את זכות הקיום שלה, באין ספור הזדמנויות הסכסוך יכל להיות מוכרע ובאופן כללי לא היה אמור להפוך לפתלוגי, אבל ישראל הייתה מדינה שקמה על יסודות מפוקפקים ( מאד מפוקפקים), ולכן לא הביאה להכרעה, ישראל שידרה לערבים את הניתוק מהלאום, את הניתוק מהשורשים את האיום המתנשא על הלאומיות, התנשאות נאורה.....

כל התרפסות לערבי איננה רצויה מבחינתו, היא מלמדת אותו על איום על הלאום שלו, נטע זר חסר שורשים המאיים על הרצף הלאומי, לעולם לא תהיה הסכמה על מדינה שאיננה לאומית ושאיננה תובעת את זכויותיה הרי זוהי השלמה עם כל מה שמנוגד לערביות ( שדורשת הרבה יותר ממה שמגיע לה..).

במקביל מתפתח וגדל השמאל הרדיקלי, בקיבוצים ש 'בנו את המדינה' ( אינני חושב שניתנת לגנב זכות על פועלו בדירה אליה הוא פרץ, מה גם שישנה כאן הוספת חטא על פשע, יותר מדי עבודות בניה והקמה שחורות נעשו בידי פועלים מזרחיים וגם בידי יהודים דתיים מרומניה כמו סבי עליו השלום, וזאת תוך התנשאות גסה ורומסנית על המזרחיים ותוך תשלום שכר רעב לעומת השכר שמקבל הקיבוץ תמורת עבודת הקיבוצניק) ושעקרו יהודים רבים מדי מדתם, גם בקרב הציונות העירונית הולך וגובר זרם תת קרקעי זה , אך עדיין ולעולם הוא לא יגיע לממדי רוב או אפילו לממדים המצדיקים איך שהוא את כמות הביטוי והשליטה שאליה הוא מגיע, עלייתו של בגין לשלטון הביאה למהפך שרבים מדי זוכרים באופן שאינני יכול להסבירו אלה ע"י מערך תקשורתי מגויס וטמטום מוטבע כחיובי.

בגין הוציא את המרצע מן השק, אם עד אז מפלגת השלטון הייתה מפא"י שאמנם בשורשיה הייתה רקובה, לא אפשרה לתקשורת  לפעול בצורה קיצונית, ואשר בכל זאת פעלו בה גם אנשים שהתנגדו לרוח ההתבוללות ובכל אופן תפיסתה לגבי הדת הייתה בהרבה מקרים, אמנם מתוך שיקול תועלתני ולא מתוך אמונה, כגורם מאחד, אזי שבגין טרף את הקלפים...

בגין היה הראשון לתת שטח, ועוד איזה שטח, פי שניים וחצי מגודלה של ישראל, עשיר במשאבי טבע, היווה את פקק הביטחון של מלחמת יום כיפור, סיפק כמות אדירה של תיירים בשנה וכ"ו .

בגין דאג שמצריים תקבל סיוע צבאי אדיר וסיוע כלכלי, מצריים יכלה להיות בעלת צבא מיושן כמו סוריה, אך בגין יצר הפך אותה למעצמה הערבית החזקה ביותר.

בגין יצר תקדים, עד אז המילה ויתור הייתה מילה גסה, דיבורים על ארץ ישראל השלמה לא נשמעו כחלומות של מטורפים, בגין הרס את הכל.

בגין היה ראש ממשלה גרוע, כמו תמיד שהליכוד נמצא בשלטון גם אצלו השחיתות חגגה והמשק הגיעה לאינפלציה של 600% .

בגין היה הראש ממשלה הראשון שלא ניצח מלחמה .

בגין הפך את התקשורת למעצמה ונתן לה את הרשות הבלתי ניתנת להפיכה לדבר על תכנים בעלי אופי אנטי לאומי מובהקים.

השמאל זוכר עד היום לבגין את פועלו , האיש היה תשוש כוח ולא היה ראוי להיות מנהיג, הבריטים שעצרו אותו בתקופה שהיה מנהיג האצ"ל התרשמו ממנו כאדם חלש ופחדן בניגוד לאנשי מחתרות אחרים בלח"י וגם באצ"ל, זאת הייתה דעתם האובייקטיבית, הליכוד המשיך במסורת והיום הוא מייצג לא כלום, ההמון נגרר להצביע לו ולהצביע בכלל שעה ששדה הקרב האמיתי נסתר מעניהם –התקשורת .

התקשורת מגדירה באופן שקרי את הליכוד כימין שעה שהוא חסר ערכים ונותן לתקשורת להתוות לו את הדרך, כך התקשורת משיגה שקט מהליכוד ששמח מהסימביוזה-הוא לא עושה שום דבר או עושה נזק והיא בתמורה מביאה לחבריו ה 'אידיאולוגיים' עוד כיסאות,עוד ג'ובים ועוד שקט עסקי לשחיתיות הרבות שלו ....

כמובן שלעתים היא מעדיפה נציגים של השמאל כאשר היא חושבת שהליכוד סטה מההסכם, או שהיא רואה בהם אנשים שיוכלו לעשות יותר אקטים שמאלניים, או למשל כאשר שינוי מאיימת להפוך לכוח גדול ואז היא רוצה אותה עם מפלגת שמאל לצידה, כי לדעתה עד כמה ששינוי היא מפלגה נפלאה מעצם היותה אנטי יהדות, עדיין היא יכולה להסיט את הדיון מהערבים, מה שלדעת חלק מאנשי התקשורת יותר דחוף וממילא יביא עמו את הרס היהדות.....

צריך להפסיק ולחיות בתוך הבועה של אנשי שמאל 'טועים' התקשורת בג"ץ  מערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות והפקולטות למדעי הרוח והחברה אינם טועות הם מטעות, הם אינם תמימים ולא שמורה בלבם שום פינה חמה ליהדות .

ישנה קונספירציה בלי חוטים,בלי קשרים, האקדמיה בישראל הוקמה, מה לעשות, ע"י קומץ מתבוללים שנבעטו הנה, כך גם המערכת המשפטית החילונית וחסרת הזיקה,באופן מוחלט, ליהדות, וכך גם התקשורת.

האקדמיה השתחררה ברבים מחלקיה מידי השמאל  מכיוון שבפקולטות למדעים מדויקים אינך מוכרח להציג את השקפת עולמך וכאשר אתה מציג חשיבה מקורית היא אפשר להתעלם ממנה,מרחב הפרשנות הוא קטן.

אמנם, מוסדות שמאלניים מקבלים סכומי עתק שמוסדות בעלי אוריינטציה לאומית לא יקבלו ( כך בית ברל קיבלו קרוב ל90 מיליון ₪ תקציב כאשר ביקשו פחות אם אינני טועה, לעומת אוניברסיטת בר אילן, שאיננה לאומית לדעתי, אלא חברתית, אבל מייצגת בעיני השמאל רעיון מספיק לאומי בכדי לייבש אותה במשך שנות שליטתו בתקציב) אך בפקולטות למדעים מדויקים עדיין אנשים לאומיים יכולים להיאחז ביותר קלות.

בפקולטות למדעי הרוח הסיפור הוא שונה, הכל ניתן לעיוות ולפרשנות, כאשר אתה מציג תפיסת עולם ימנית אתה לא תקודם, כאשר התיזה שלך או עבודת הדוקטורט או המאמר שלך הם בעלי אוריינטציה ימנית אתה לא תפורסם או תקודם, ובשלב מסוים כבר נעשה קשה להוכיח שזה נעשה בכוונה היות ותפיסת העולם מובנת כבר לתוך האקדמיה והיא נעשית נחלת כלל הסגל, כאשר זה כך הם יכולים לפסול את התיזה שלך תוך שהם מנמקים זאת גם בעיני עצמם ( אפילו שהם שמאליים במודע) בכך שאתה למעשה לא אומר דברים נכונים-הרי זה מתנגש עם התפיסה שלנו.....הבעיה בעולם המערבי היא שיהודונים שולטים בפקולטות הללו וברבים מדי ממוסדות העולם  תפיסות מעוותת השתרשו.

וכך שבראש הפירמידה ניצבת האקדמיה היא מנחילה את שורשיה לתוך מכונים רבים מדי המקבלים תקציבים, כמו למשל מכון "ואן ליר" שעסוק בשכתוב של ההיסטוריה והעברתה לבתי הספר.....כמובן שאם שרת החינוך יעשה משהו בנידון כדי לסלק אותו מתכנית הלימודים הרי שהתקשורת תעמד על רגליה, ולכן גם טוב לה שאנשים מושחתים נמצאים בתפקידים אלו, במקרים המעטים שהם כן ינסו לעשות משהו היא תאיים להפר את השתיקה המוסכמת בניהם .....

ואם הוא לא יהיה מושחת אז היא תקטול אותו כקיצוני עוד לפני שהוא יכנס למשרדו וכאשר הוא כבר יכנס הוא יגלה את המערכת שבשורשיה הטמונים עמוק ביסודות המדינה היא שמאלנית, ושרק ינסה לעשות משהו...

ואז יש את התקשורת שבדמוקרטיה עצם העובדה שהיא כלב השמירה הופכת אותה עצמה לבעלת השליטה, היא מחליטה מהם באמצעים והתכנים שבאמצעותם מגנים על הדמוקרטיה ומהי בעצם הדמוקרטיה, היינו מהם הערכים שעליהם היא צריכה לשמור לשמר ולחדש, כך למעשה היא מבנה מציאות .

איך היא מבצעת זאת בפועל ??

אני אסביר זאת באמצעות רעיון שלא אני העליתי אלא הרברט מרקוזה מהחשובים שבאסכולת פרנקפורט בספרו המפורסם "האדם החד ממדי", האיש אמנם היה ניאו מרקסיסט אבל אמירתו נכונה : התקשורת עושה סלקציה של מידע מעצם זאת היא מבנה מציאות, לאדם עצמו יש פער בין האני לבין המציאות, מרחב הפרשנות גדול מדי והוא רוצה להיות בהרמוניה עם הסביבה לתוך המרחב הזה נכנסת התקשורת תוך שהיא מציגה בפניו את המציאות כפי שהיא רוצה שהוא יחשוב שהיא, האדם נעשה פסיבי ועצלן בקשר לאיסוף הידיעות ונעשה יותר ויותר תלוי בתקשורת מה שמוליד את שליטתה המוחלטת בו.

אני אמשיך וארחיב את העיקרון שהעלה מרקוזה , אני עצמי לא חושב שבגלל שהוא נעשה תלוי בתקשורת הוא נעשה לנשלט על ידיה, ייתכן שזה נכון אבל זה לא הכל, פעמים רבות התווכחתי עם אנשים שהגדירו עצמם כ 'ימניים' דווקא, הויכוח שלי אתם נבע מהבחילה שחשתי לנוכח הצמחוניות הסופר מוגזמת שלהם ( כמו סלידה מהפגנות שהתקשורת הגדירה כ 'אלימות' חרף העובדה שהיחידים שהפגינו אלימות היו השוטרים ששלחה הממשלה דאז וכנראה הגדירה להם באופן חד משמעי כיצד להגיב, סליחה לפזר, את ההפגנה) תמיד הגעתי אתם לנקודה מסוימת שבה הקונספט שלהם ( יותר נכון זה שהתקשורת הגדירה להם) קרס, שמתי לב שלכל אורך השיחה כל עוד העובדות שהצבתי בפניהם הכריחו אותם להגיע להכרה חדשה אך לא לתפיסה חברתית חדשה הם הודו בטעותם ובבורותם מיידית כאשר הגעתי למצב שבו אני מוכיח אותם באופן חד משמעי והדבר מציב בפניהם חובה להגיע להכרה שהיא בניגוד לגבולות המאוד אדוקים שמציבה התקשורת בפני כל מי שנוטה להיות לאומי, היינו כאשר היה חשש מצדם שהכרה בעובדה תביא אותם לתפיסה שאיננה פופולרית בקרב הציבור מורעל התקשורת הם חזרו על מנטרות ללא כל קשר להגיון ותוך התעלמות לשמה מן העובדות –המסקנה היא אחת: אנשים לא יכירו בתפיסה גם שברור להם שהיא נכונה כל אימת שהדבר מנתק אותם מן העדר בו הם מוצאים גם כאשר נשללות ממנו כל היתרונות של קיום קבוצתי את ביטחונם , וזה מצב פרדוקסלי שבו דווקא מי שאיננו לאומי ואיננו קבוצתי בהגדרה הנוכחית ( השמאל בהרבה מקרים שואף ללאומיות אחרת, הוא איננו יהודי לאומי אבל הוא ישמח להיות לאומי כלפי עם אחר) יכול להיחלץ ממנו .

בעולם הכושר של התקשורת לעשות דברים מסוג זה הוא נמוך יותר הרבה הודות לכך שהעמים שם לא סבלו מגלות ולא היה להם כורח לאמץ תרבות אינסטנט ( מה שהחילונות גרמה לו) כדי להבנות במהירות כעם מתפקד, היות וכאן היה הצורך הזה ומראש הציונות מילאה באופן שקרי את הכיסופים רבי השנים לציון, היינו נתנה הגדרה חלולה שנועדה להביא את הלאומיות למימוש ולמעשה חדרה לתוכה והרקיבה אותה, כאן התקשורת מילאה תפקיד חזק מדי כסוכנת חיברות ,הרבה בשל הרצון למצוא שפה משותפת דרכה, רצון שהדיכוי של עדות ותפיסות בראשית המדינה הוליד את הצורך המזויף בתקשורת כדי לממשו.

כאן יש קונספירציה עם חוטים, גם בתקשורת ישנה הבניה של תפיסה ומי שאיננו עונה לה לא יכול לחדור אליה

רבים הם אנשי האקדמיה העוסקים בתקשורת ולהפך, ישנו קשר הדוק בין השניים שאחד מוליד את השניה, גם בתי המשפט שהם קו ההגנה וההתקפה של השמאל במקרה שהתקשורת לא הצליחה לבלום חלק מהיזמות המעטות של הכנסת המורכבת ממושחתים ומשמאלנים קיצוניים ברובה מורכבים מאנשי אקדמיה ומתפיסה מסוימת.

הועדות שמחליטות מי ימונה לשופט ואיזה תכנית טלוויזיה ותחנת רדיו יקבלו אישור להתקיים הם ועדות  שבמדינה אחרת היו מושלכות אל הפח, השמאל ה'יהודי' הקים את הקומוניזם ששרד יפה כל עוד יכל להשתמש בנימוקים לאומיים לקיומו וקרס כאשר החל להיות כמו ה'יהודים' הללו קוסמו פוליטי ( 'יהודים' מסוג זה נקראים "הקוסמופוליטיים היחידים בעולם " וגם "הצ'כוסלובקיים" היחידים בעולם וכ"ו) וגם כאן הוא משתמש ב' נאורות ' סלקטיבית מדי .

התקשורת נסגה היא מלבנון, היא זו שלקחה את התנועה הקיקיונית דאז ארבעה אימהות והפכה אותה לתנועה לגיטימית, בהתחלה היא דיברה עליה כאילו זוהי תנועה שולית ( היא הרי לא רוצה ליצור התנגדות ולאבד את הכוח של המסר ) אח"כ כאילו זוהי תנועה שולית אמנם, אך בשם הדמוקרטיה יש לשמוע מהי אומרת....תוך שהיא ממשיכה בתדירות להגביר את זמן המסך שלה ואח"כ היא כבר הפכה אותה לתנועה אידיאליסטית חשובה וסופר לגיטימית של נשים אמיצות...עד אשר רעיון הנסיגה פשה בעם....

התקשורת  מבינה שכדי לשלוט בעם היא צריכה להצטייר כמי שמספקת את הציפיות ממנגנון לאומי, כך היא לעולם לא תבחר בהתנגחות כדי להחדיר רעיונות רעילים ובהחלט תבחר בברוטליות בכדי לדכות כל יזמה לאומית, כך תמיד היא תראיין את הלאומי בחשש ותוך הבעות פנים שפת גוף ודיבור של סלידה, תוך שהיא מדגישה כמה האיש קיצוני ( בשאלות ואמירות שונות ) וכמה מי שהוא כמוהו יוצא מהחברה ...היא עובדת חזק על הצורך בשייכות.

כך שפעילת שמאל רדיקלי תרואיין באולפן בתכנית talk show היא תהנה כל רגע ממחיאות כפיים והמראיין ישחק אותה מתפלא מכמות האהדה שלה היא זוכה ..עד אשר היא תהרוס לו הכל ותודה לקהל מ "גוש שלום..." והוא בסוף התכנית יגיד לה ש " אני לא מסכים אתך אבל בהחלט מעריך אותך"

כך שתנועות שמאל סופר קיצוניות שרבים מחבריהם הם דור שני ושלישי לציונות חילונית ( המשך די צפוי של השיטה הנובע פעמים רבות מחוסר הסכמה על הטקטיקה ) ילכו וייצרו לובי אנטי יהודי בעולם, יארגנו הפגנות של ערבים וחרמים אקדמיים וכלכליים על ישראל ( אתם מוזמנים לקרוא על הפעילויות השונות של "גוש שלום " וכ"ו) התקשורת תצייר זאת כמשהו ספונטני...

כאשר צורך העם בתגובה כנגד הערבים יהיה גדול עד כדי כך שאם היא תביע דעות שליליות נגדו היא עלולה להרוס לעצמה את האליבי היא תביע בעצמה דעה נייטרלית עד חיובית תוך שהיא מקפידה להדגיש שישראל מקבלת גינויים מכל מקום בעולם- וזאת מבלי להתייחס שמדובר בכמה תחנות סופר קיצוניות שאחוז אחד מאוכלוסיית אירופה צופה בהם ובכל אופן למעט הערבים שבה כל השאר לא ממש מתעניינים במה שקורה....

הדוגמאות הן רבות להן ספור ....מטרתי היא לומר שמה שחשוב בסוף החשבון היא לא הפעילות הפרלמנטרית אלא דווקא פעילות לא פורמלית והקמת אלטרנטיבה לתקשורת, פעילות גלובלית בדיוק כמו שהשמאל עושה, מתואמת וראויה תוך התקשרות לגורמים רבים ככל האפשר, רק פעילות רב לאומית ממוקדת תוך סיפוק אלטרנטיבה וגופים הפועלים כנגד וגם כאלו שפועלים בהתחרות למערכות השליטה של השמאל תצליח לשמוט את הקרקע תחתיו, יש ארגונים נוצריים לאומיים ענקיים בארה"ב ובאירופה שישמחו לשמוע מאתנו, יש פוטנציאל עצום שמחקה להתממשות ואנו לא עושים דבר חוץ מלקטר על המושחתים בכנסת ....

מה דעתכם על גופי תקשורת חדשים ? על גופים אקדמיים שיתחילו כמכוני מחקר לא פורמליים אבל ישכפלו את עצמם ? על הקמת ארגונים שיפעלו להפצת המודעות לאי צדק ולמגמתיות של מערכת המשפט הישראלית ? מה דעתכם שנאחד חזית עם המחנה הלאומי בעולם שהיום נלחם נגד האיום של שלילת הלאום שהשמאל מנחיל הרבה מאד באמצעות שימוש בערבים ככלי משחק, אותם ארגונים שהתקשורת מכנה בשקר עצום 'אנטישמיים' ( כמו הארגון של פים פורטאהון שבתחילה היא ניסתה להציג כאנטישמי, דבר שאפילו היא נאלצה להתנער ממנו , כמו ארגונים בסקנדינביה ואיטליה כמו ארגונים בהרבה מקומות באירופה, וכמו גם ארגונו של לה פן שהוא עצמו אכן אנטישמי אבל פחות מארגוני השמאל האירופאים שאנשי השמאל מכנים בצביעות רבה ' ידידים שמבקרים אותנו ביקורת בונה.....' ) .

בנושא הזה אני מרשה לעצמי להשתמש במשפט – "אין דבר העומד בפני הרצון " ,באמת שאין .

נ.ב

אני לא מבין למה אתם קוראים להם בוגדים, לגורמי השמאל, הם ממש לא כאלו הם פשוט לא שייכים לכאן ולמען האמת לא שייכים ממש לשום מקום ככה שהאפשרות לבגוד לא ממש קיימת אצלם, מה שכן הם גורמים לא רצויים אצלנו.