|
חברון DEJAVUE- שטח צבאי סגור |
|
|
|
עורך חדשות
|
|
טז טבת התשסו 16.01.2006 |
|
כמו בקיץ, זה התחיל בסגירת השטח ליהודים. האם ההמשך גם יהיה "שידור חוזר" מהקיץ?
עיון בדיווחי ערוצי התקשורת מראה מגמה מדאיגה בדמיונה למה שראינו בתקשורת בקיץ -- הכנת הציבור לגירוש. הבעיה הפעם שמדובר בשטח שגם השלטונות מודים שהוא שייך ליהודים, שנגזל מאיתנו במאורעות תרפ"ט, ושאפילו אין כוונה לתת אותו לערבים בינתיים. אבל אין אתגר שהתקשורת הישראלית לא תוכל לו: הצגה חוזרת ונשנית של פרטים איתם קל לבלבל את הצופה, כמו התלהטות יצרים של נוער יהודי, אבנים, קללות, ושאר חריגות, מעמידה את התושבים היהודים באור של מתנחלים פורעי חוק, הפוגעים ללא כל פרובוקציה בשכניהם הערבים שוחרי השלום מצד אחד ובחיילים המגינים עליהם מצד שני. הצגה זו המתמקדת בחריגות, מתעלמת מהעיקר, חוטאת ומחטיאה, ועושה פלאים להשכחת העובדות מעיני הצופה המצוי. בעיקר היא נותנת לגיטימציה לכוחות האלימים לפעול בשם הדמוקרטיה ושלטון החוק. אז מה יש לנו? תושבי חברון היהודים, בניגוד למה שהיה ברוב גוש קטיף, לא מקבלים את רעיון הגירוש בחיבוקים וריקודים. הפרקליטות מצידה החליטה שמה שלא הולך בכוח ילך עם הרבה יותר כוח – כוח שפורץ למבני ציבור, שובר מנעולים וחודר לשטחים פרטיים כמו חצרות וגגות בלי צו חיפוש או צו מעצר ובעיקר: בלי עילה בטחונית אמיתית. הדבר דומה למה שקורה בכדור הארץ כאשר שתי פלטות טקטוניות נעות זו לכיוונה של זו; התוצאה היא רעידת אדמה. עוצמת הרעידה תלויה במידת השוויון בין התנע של הפלטות (ותנע תלוי במסה ובמהירות). המסות בחברון מאד לא שוות, כשלשלטונות מסה אדירה. אבל מה שנותר לגלות הוא מהו יחס המהירויות! |