|
לק"י בתקופת שעבוד בני ישראל במצרים אפשר להבחין בשתי גישות, שרווחו ככל הנראה, אצל אלה מעם בני ישראל כעבדים, שנשארו נאמנים לעמם ולאמונתם. הגישה האחת הייתה, להימנע ככל האפשר, מעימות חזיתי עם משטר הדיכוי הפרעוני המשעבד ולהשיג את המרב במצב הנתון בתקווה לעתיד טוב יותר, שיבוא כאשר יעלה הרצון מלפני אבינו שבשמים. הגישה השניה הייתה, לתקוף את המשטר הבלתי מוסרי ונטול הערכים, במטרה לחולל מהפיכה ולהוציא את בני ישראל ממצרים, גם במחיר הכבדת השעבוד עד להשגת החירות.
נביא דוגמאות מהכתובים להסברת הדברים. כאשר פרעה קובע כחוק למיילדות העבריות "אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה" אין המיילדות מערערות על עצם הקביעה הנוגדת את המוסר והצדק הטבעי, אלא פשוט עושות את ההפך ומחיות את הילדים. תגובה זו מאפשרת למיילדות לקיים את הילדים, תוך שמירה על קשר רגיל עם המשטר המצרי. דומים להן בנושא זה הם שוטרי בני ישראל, כאשר מורה פרעה למנוע מבני ישראל תבן החיוני לעבודתם ודורש מהם למצוא תבן בעצמם ולעמוד בתפוקה זהה לתפוקה שנתנו בהינתן התבן, הם מנסים לשנות את הגזירה באומרם "למה תעשה כה לעבדיך תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו והנה עבדיך מוכים וחטאת עמך." כאשר בקשתם מפרעה אינה נענית בחיוב הם אינם מתמרדים, אלא נמנעים מלרדות באחיהם וכתוצאה מכך הם מוכים בגלל התפוקה הנמוכה. לימים יזכו שוטרי בני ישראל והמיילדות לשכר על התנהגותם זו. גישה זו של המיילדות ושל שוטרי בני ישראל נמנעת מעימות ישיר עם פרעה ומנסה להיטיב עם העם ככל האפשר במצב הנתון. לעומתם, משה רבנו פונה אל פרעה ובפיו דרישה אחת פשוטה לאמור "שלח את עמי". משה איננו נכנס להתדיינות עם פרעה על קיפוח העבדים ושחיתות משטרו ולא מנסה לשפר פרטים בהתנהגות השלטון. הוא דורש מהפיכה ומעמיד זאת כמטרה, מאז שיחתו הראשונה עם פרעה. אמנם, כאשר הוא רואה איש מצרי מכה איש עברי, הוא מתרעם על כך ופועל גם במציאות העכשווית נגד עושה העוולה, אבל מטרתו העיקרית לשנות סדרי עולם ולהוציא את בני ישראל ממצרים, על פי דבר ה' אינה נפגעת ואינה משתנה. זו גישה מהפכנית, שגורמת לעיתים לסבל בטווח הזמן הקצר, אבל בסופו של דבר מביאה גאולה בדמות יציאת מצרים. לאחר יציאת מצרים כאשר נדרש משה להעמיד את סדרי הנהגת עם בני ישראל, היה זה טבעי ששוטרי בני ישראל היו, על פי המדרש, לאנשי הסנהדרין ועל המיילדות נאמר "ויהי כי יראו המיילדות את האלוקים ויעש להם בתים" ומסבירים חז"ל, בתי כהונה ולויה ומלכות. נמצא איפה, שהתנהגות ראויה בזמן השעבוד גורמת להישגים העתידים להיות לעזר לאחר היציאה לחירות. בעת הזאת, חובה עלינו ללמוד מניסיונם של אבותינו ולמצות ככל האפשר את ההזדמנויות להשיג את יעדי העם היהודי במצב הנוכחי. כאשר המהפכה האמונית תהייה למציאות, ההישגים אליהם נגיע כיום, יסייעו בידינו בהגעה אל מטרות העתיד. לעיון במאמר פרשת שמות משנת תשס"ה – מוסר ואחריות
http://he.manhigut.o rg/content/view/1100/140/ לעיון במאמר פרשת שמות משנת תשס"ד – הגאולה המתפתחת
http://he.manhigut.org/content/view/539/109/
|
