גלובליזציה עכשיו!

שלמה חייט

לכל האקטביסטים הלאומיים שלום, אנא קראו מאמר זה בסבלנות, אני חושב שיש בו את הכוח לשנות את הדפוסים המקובלים במחשבה הלאומית הנאבקת מול השמאלנות האיומה, לרעיונות שאני מעלה כאן אני קורה רעיונות ניאו-לאומיים ( להבדיל בין קודש לחול מניאו מרכסיזם ניאו- נאציים וכ"ו), מכיוון שהם אמורים לשחרר אותנו מדפוסי הפעולה הרגילים שנועדו לשמר מבנים לאומיים ואשר מטבעם אינם יכולים להתמודד מול מוטציות לא צפויות ולא טבעיות כמו השמאל ולתת מענה או תחילה של כזה לבעיות שהופעת השמאל חוללה ומחוללת (ומקווה שלא תצליח להמשיך ולחולל), במובן היום יומי דפוס פעילות רגיל של האדם הלאומי פועל כנגדו, ישנם אנשים לאומיים הרואים בטעות בשימורו של הממסד שימורו של הלאום ובכך ממיטים עליו במציאות הנוכחית אסון (לא אלו הנאמנים לממסד מסיבות של קונפורמיות וחוסר אונים, או, גרוע הרבה יותר מסיבות מעמדיות)- מאמרי זה נכתב מתוך התקווה תהיה בו העוצמה להדליק להבה .

ישנם שלוש סוגים של גלובליזציות, אחת היא זאת המוכרת לנו – שמאלנית הן מצד תומכיה (עפ"י רוב) ושמאלנית גם מצדם של רבים רבים מתומכיה.

הסוג השני הוא עכור ומסוכן מאד והוא איננו חופף לראשונה אך פועל בצמוד וכתוצאה ממנה-זוהי התנועה של ערבים אל אירופה ואל ארצות המערב בכמויות אדירות היוצרות עמים בתוך עמים ולא אורחים או אזרחים זרים בתוך עמים.

הסוג השלישי הוא הסוג שטרם נחשפנו אליו, לא משום שהוא איננו מסוקר (זאת עלולה להיות בעיה בעתיד), אלא בגלל בעיה אחרת, חמורה לאין שיעור – משום שהיא איננה קיימת.

הסוג השלישי הוא זה שאני חולם עליו בלילות של ירח מלא, הסוגים הראשון והשני משרתים היטב את השמאל,גם את אנשי השמאל שמתנגדים לגלובליזציה, הם מחריבים לאומים לטובת הקמת בורסות, הם מפיצים תרבות מסחרית שמשתנה בקצב מהיר וכופפת את אנשי האומות למרותה באמצעות תקשורת המגדירה את האזרח המותר – ומעטים עומדים בניסיון .

כן, אמנם העמים אינם מוותרים על לאומיותם באותה המהירות שאנו מאבדים אותה, משום שלא חוו גלות ולא מהם צמח השמאל העיקש המשכפל עצמו בעולם, אצלנו צמח גידול הפרא המוכר כשמאל, מאתנו הוא יצא, אבל הוא לא היה מעולם חלק מאתנו (זה כבר נושא לדיון אחר).

עדיין, אם במדינה כל שהיא באירופה (ללא ספק יבשת של לאומים) יהיה פיגוע לא מבחין, דוגמת זה שהימם את ארצות הברית של אמריקה (ללא ספק מדינה ללא לאומים אלא מורכבת מרסיסי לאומים שהקימו יישוב כלכלי-שוב נושא לדיון אחר) שיגרום למאות/אלפי הרוגים או אפילו יותר, סביר מאד להניח שאירופה תגיב בהתפרעויות כנגד מוסלמים היות ועדיין האקטיביזם השמאלני שלא יכול למחוק לאומיות ע"י הסכמה אמיתית של כל לאום שהוא (זה לעולם לא יקרה) ועושה מניפולציות רבות עוצמה כדי להדיר את הלאומיות מן העולם (דבר שיוליד עולם רע מאד ועכור מאד של ניכור נוקשה ואח"כ יוליד את הלאומים מחדש, מכיוון שהצורך בלאום לעולם לא יעלם מרובם המוחלט של בני האדם, אחרים יאבדו אותו רק למראית עין לעולם לא בכל מצב ולא בכל זמן) לא הצליח ליצור תרבות מהירה (ארחיב על הנושא בהמשך) מספיק רבת עצמה (ונדרשת לה עצמה אדירה בכדי שתהיה אפקטיבית) שתצליח למוטט את הלאומיות (מספיקה פעם אחת כדי לשנות את הסדרים ללא היכר).

אך הדברים משתנים בקצב מהיר, הגלובליזציה האנטי לאומית נתמכת במידה רבה מאד ע"י תקשורת שמאלנית שברבים מדי מהמקרים מנוהלת ע"י יהודונים הולכת וצוברת תנופה, אני לא מדבר על עסקאות הענק, גם הן לעתים משרתות בעידן זה כלי כנגד הלאומיות, אבל הן לא העיקר, העיקר הוא הדרך שבו השמאל –שהוא לעולם לא רוב ולעולם לא טבעי משתמש במגוונים ובכמויות עצומות של אמצעי תקשורת כדי להפיק לעצמו אפקטיביות, כאשר ישנו רעיון,קיקיוני ככל שיהיה ואשר מגיע מכיוון השמאל  תמיד הוא יתפוס, תוך זמן קצר, את מקומו בראש סדר היום האזרחי בראש סדר היום  המדיני וכל זאת ע"י התקשורת רבת העצמה של השמאל, בל נשכח את זוכת פרס הנובל לשלום ( שבמקרה הנדיר הזה לא מדובר דווקא במקרה של ימין או שמאל) מאסיה שזכתה בו לאחר שהפיצה שררת אי-מיילים מהמחשב האישי שלה לכל העולם המערבי ולכל מקום שיכלה כדי לקדם רעיון חברתי שכוחות שלטוניים אדירים התנגדו לו ושהשמאל שמח לסייע, לא מתוך רצון לשפר את המצב דווקא, אלא יותר משום שראה בכך חלון לדכא עוד קצת את הלאומים אגב הפלת משטרים מושחתים, כושר ההפצה של השמאל הוא אדיר, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, מפיצים רעיון שמאלני כל שהוא באי מייל ולמחרת הוא בתקשורת הפורמלית המקומית ואחרי שבוע ב " ניו יורק טיימס ", מפיצים רעיון בתקשורת הפורמלית העולמית סימולטנית פחות או יותר או בתקשורת המקומית ותוך יומיים באי מיילים,במדבקות ובמוקדי התרבות המהירה.

צריך להבין זאת היטב, התקשורת היא העוצמה המרכזית המתגמלת והמענישה בדמוקרטיה, כל מרכזי הכוח האחרים חרדים לדבריה מתוך כך שמורה לה היכולת להגדיר את דפוסי ההתנהגות המקובלים, היא בונה גבולות, התקשורת לכאורה איננה מבנה כוח הכופה את עצמו להבדיל מבתי המשפט שהם שמאלניים בכל מאודם, היא לא מכריחה איש להיעזר בה, אבל בפועל בעידן המודרני כאשר שורה של אילוצים מהעובדה הפשוטה שהתרגלנו דרך העובדות שאנו זקוקים למידע משותף כדי לתקשר עם האחר, כדי לכלכל עצמנו ובהחלט כדי לדעת מה מתרחש בסביבתנו ועוד הדרך היחידה לעשות זאת היא להתנתק מהכל ולא כולנו מסוגלים לכך, מעבר לכך יש לנו מחויבות לפעול בתוך עמנו הלכוד בידיה הלא אמונות.

כך נוצרת התלות שלנו בתקשורת שיודעת ומנצלת זאת היטב, אם הדמוקרטיה פה הייתה באמת דמוקרטיה, אזי שאחד מהדברים שהיינו מצפים ממנה הוא לאפשר גיוון בתקשורת, אולם אין זה כך – כל תחנת שידור וכל כלי לתקשורת המונים נתון לפיקוח וזקוק לאישור שתהליך הקבלה שלו עובר דרך צינורות המייצגים במובהק את התקשורת הסופר שמאלנית, ישנה כפיה באופן קבלת המידע וכך ניתנת לתקשורת צורה מאד מסוימת המאפשרת לה לעשות כאשר עולה על רוחה ללא ציפייה להתנגדות מהצד שהיא לא משתייכת אליו, הבעיות היחידיות שיש לה הם על הטקטיקה ולא על המטרה ועם זרמים מסוימים של השאיפה שהיא מייצגת.

כדי לאפשר לעצמה שליטה רחבה יותר ובכלל כדי לממש את שאיפתה  היא יוצרת צורת חיים, מהירה ורדודה ככל האפשר, כל רעיון שיש בו סממן ממכר ( לא במובן הפיזי בד"כ) ואשר עלול להרחיק את האדם מזהותו ולהכליל אותו בזהות אזרחית לא יהודית או בעולם-לא לאומית, זהות אזרחית שתתנפץ בשעת המבחן ותותיר את האדם ללא דבר, כל רעיון כזה מופץ ומגדיר את הרצוי, הרעיונות הללו הופכים למקשרים בין הפרטים ברמה הכי מיידית והכי רופפת ונמוכה שאפשר .

ה 'תרבות' המהירה הזאת ( טרנס, סדרות ילדים מפוקפקות משהו וכ"ו) שעוברת אלינו גם דרך תוכניות של הרשתות וגם דרך פרסומות של יצרנים –הוכחה ליעילות של ה 'תרבות' המהירה ( היצרן מכיר בתרבות שהתקשורת מייצרת מבחינת היעילות ומפרסם באמצעות מסרים שהיא מפזרת כל העת ) הופכת לנוכחת בכל סיטואציה חברתית, אנו מדברים תקשורת, אנו שומעים תקשורת אבל אין אנו באמת חושבים תקשורת  .

ה 'תרבות' הזאת זקוקה להתחדשות כל העת, היא איננה יכולה לספק צרכים אמיתיים קבועים ולכן היא עושה עליהם מניפולציות כל העת, רוב האנשים מכירים בצרכי ההמשכיות והצרכים לאורך זמן שלהם בדרך של רגש, ועל כל עובדת התקשורת.

היא יוצרת 'לאומיות' וירטואלית שאליה יכול להיכנס כל מי שעונה לדרישותיה ( צרכני תרבות מהירה ) או רצוי בעיניה ( ערבים, גויים מחבר העמים ועובדים זרים למשל ), כדי להגשים את שאיפותיה וכדי להגדיל את כוחה היא מנסה לקחת את כל התפקודים של הלאומיות, כמובן שהיא מסוגלת לכך רק באופן וירטואלי ביותר חלקי ביותר וצבוע ביותר, כדי להתגבר על רשתות הביטחון של האחווה הלאומית למשל, היא מפזרת עצמה בכמה שיותר מקומות ( ואגב כך מגבירה את כוחה) העיתונאות של הערים למשל, ככלי ל 'הזדהות' וגיוס תמיכה לחבר ה 'לאום' הוירטואלי הבודד, אולם אין בכוחה לטפל ברוב או אפילו בחלק מועט של המקרים, בטח שלא באופן כנה, הפרסום של פעולותיה הטפלות והמעטות הוא כלי רב עוצמה ביותר להפרדה ומשילה, ליצירת הרושם שהנה אנחנו לצדכם....

היא יוצרת מצג שווא של חוסר ריכוזיות ע"י הכפלתה למספר רב של ערוצים, ויותר מכך הם אפילו ערוצי בחירה ובתשלום ... ( מהר מאד הופכים לסמלי סטטוס, ולספקים של 'תרבות' מהירה המפרסמים עצמם בכל אמצעי אפשרי ) אולם זהו שקר,  הערוצים הללו פונים לשכבות שונות מטבעם ( גם העסקי ) אך כולם בעלי אותו מצע, שאם לא כן הם לא היו נוצרים , ערוץ 8 למשל, שאמור להיות בין הפחות פוליטיים,משדר לא פעם תכנים שמאלניים קיצוניים כמו  ' המחבל הפרטי שלי', תכניות כנגד הדת ( כמו התכנית שהציגה את המקווה כדבר איום) תכניות כמו  ' הנידון-אורי אבנרי ' וכ"ו , ערוץ 6 –הערוץ שפונה לקהל החשוב מכולם-קהל הילדים, מציג בעקביות תפיסות שמאלניות קיצוניות ותפיסות חילוניות נוקשות ומסרים של 'דו קיום' ומה לא היישר למוחם הרך של ילדי עמך ישראל.

גם אלו שיודעים בצורה כל שהיא שהתקשורת לא ממש מייצגת אותם, פעמים רבות נאלצים להיכנע לה מאילוצים שונים ומשונים, התקשורת היא chiefdom   חסר גבולות ותאב כוח החולש על הרוח הלאומית והכולא אותה עמוק במרתפיו האפלים.

כך שולט מיעוט צרחני ולא רצוי על אומה שלמה ועל אומות שלמות, הימצאותם הלא סבירה של כמויות ערבים אדירות באירופה היא עבודה מוצלחת של התקשורת שקיבלה את כוחה בימים של אחרי מאי 1945, כל הלקחים הלא נכונים וכל היישומים והמסקנות הלא נכונות בוצעו בעקבותיה של מלחמת העולם השניה.

שלטונו האפל של לאום שלא אוהב יהודים מטבעו ונקלע למצב פסיכוטי  בעקבות רוחות מתבוללים שאיימו למוטטו מבחינה מנטלית מבנית ולאומית ולפרקו ללא עם הותיר את העולם שוטט דם, ובעיקר אותנו, ארה"ב מדינה שעיצובה הסופי הוא על סמך אינטרסים כלכליים של אספסוף רב לאומי שתחילתו ממגורשי מדינות אירופה בעיקר ( פושעים,מורדים עריקים וכ"ו) שראו בשלב מסוים באדמה אליה גורשו  הזדמנות להקמת קהילה כלכלית בעלת זהות רחבה מדי היות והזהות שלהם כיזבה בעידן הקולניאליסטי-מעמדי ( אסביר בהמשך), מדינה שאמנם דיברה על כך אך למעשה בדורות הראשונים כל אחד שמר זיקה לארץ המוצא ( ובכך פחות קנאות לרעיון המדינה החדשה ) ,זיקה שנעלמה עם ההתבוללות בין העמים האירופאיים בארה"ב שהביאה לתוצאות לא צפויות, מדינה שלבסוף נאלצה להתמודד עם היותה מעמדית תורשתית ( אנטיתזה לסיבה שהביאה אותם לשם....ארחיב בהמשך) ולאפשר גם ללאומים שונים בתכלית להשתלב במרקם חייה, מדינה זאת ששיחקה תפקיד מכריע במלחמת העולם השנייה ראתה בתקשורת לא לאומית חלק מכריע במכונה הכלכלית שלה ( גלובליזציה ), תכנית שהוצעה לנשיא ארה"ב בתקופת מלחמת העולם הראשונה יושמה לאחר מלחמת העולם השניה ועמי אירופה המפוררים קיבלו אותה עליהם הן מפחד האיום הקומוניסטי שצבר אז תאוצה ( אנו חייבים עוד כמה תודות לעוד כמה יהודונים שהקימו אותו, אנו בלבד אשמים בצרותינו משום שאין אנו אוזרים את הכוח לבער את הרוע ואת הרעים מקרבנו-אין מקומם עמנו, צריך להשתחרר מהפחד הגלותי לוותר על מישהו שכביכול הוא מאתנו, הם אלו שמחלישים אותנו יותר מכל) והן מתוך רצון לחיים שקטים, חוסר חקירה אמיתית בגורמים שהביאו למלחמה עולמית שניה הם אלו שהביאו לסדר העולמי הקיים, תוצאת מלחמת העולם השניה הייתה ביסוס השמאל שמראש הפר את האיזונים העולמיים, השמאל הפך לשולט וחיש מהר הוא ביסס שליטה זאת בכל תחומי החיים.

היום, אם המחנה הלאומי יארגן הפגנה בעד או נגד תהליך חברתי מסוים המתרחש כלפי הלאום שלנו, אזי שההפגנה הזאת באופן סביר, תשכח במהרה, תהיה בעלת תהודה נמוכה מאד ובכלל תוצג כסהרורית, לא תהיה לה שום אפקטיביות כמו שהיינו רוצים שתהיה.

ישנם רבים מאד שתומכים בדעותינו ובאמת שאנו מביאים ועם זאת נראה רק מעטים לצדנו, ישנם מעט מאד( ועם זאת יותר מדי) שמאלנים קיצוניים ורדיקליים  ועם זאת נראה את כל העם סובל ונאלץ לסחוב את פעולותיהם.

וזאת משום שאין לנו שום תשתית ארגונית שיכולה להתמודד מול התשתית הארגונית של השמאל, ולמי שעדיין יושן, אנא, הקץ משנתך- התשתית הארגונית החשובה מכל והמשפיעה מכל היא התשתית התקשורתית, כל אימת שלא נחזיק בכזאת לא תהיה לנו תקווה ממשית.

הסתכלו על השמאל הרדיקלי והלא פורמלי ( למרות שכל השמאל הרדיקלי מגובה ע"י המערכות הפורמליות של השמאל הקיצוני שההבדל בין השניים הוא רק באופן היישום) זוהי צריכה להיות במידה רבה תבנית העבודה שאליה אנו אמורים להיות מחוברים, כדי למשוך את הכוח אלינו אנו צריכים להתגבר על ה 'תרבות' המהירה, זוהי איננה מלאכה קלה, יומם ולילה לומד הצעיר היהודי כי עמו איננו שווה דבר וכי לאומיותו היא עול ואות קין עבורו, יומם ולילה משקרים לו שיש לו גם תחליף ראוי לכך ושהוא בטוח ברשת לאומית וירטואלית תמידית, מלעיטים אותו בסיפוקים מיידים ומרחיקים אותו מכל מגע עם ההיסטוריה והמורשת של אבותיו, הוא מתמכר לסיפוקים מיידים ל  'תרבות' ריקה מתוכן שמשתנה במהירות תוך עשיית מניפולציות רבות עוצמה על המהות שלו עצמה.

אנו צריכים לגרום לו וגם לה להבין שאין ביטחון באמת מאחורי הרשת הזאת ושיש שורשי חיות שהסתירו מהם הוא צריך ללמוד שלאומיותו היא מקור לגאווה ולחיות ושהיא מוערכת ביותר כאשר היא מוצגת בגאווה, אנו צריכים ליצור אווירה שתעלים את ה 'תרבות' המהירה.

אנו צריכים להביא אליהם את הלאום ואת ההכרה בו, אנו צריכים סוף סוף לנער את אבק הגלות ולחשוף את הלאומי שדעך עם השנים שבהם שהה בגלות והרבה יותר מכך, מהשנים המעטות שבהם השמאל מתמרן אותו.

אנו צריכים לומר לו ולהראות לו שהיחידים הנושאים אות קין,הם אלו המבזים את הלאום והם אלו שבגינם באו עלינו כל הצרות.

ישנן דוגמאות למה שאנו יכולים וצריכים לעשות: השמאל הקים רשת אתרים של 'תקשורת חופשית...' בשם אינדימדיה, ההבדל היחידי מבחינת התכנים בין התקשורת הזאת לתקשורת הפורמלית הוא בכך שהתקשורת הפורמלית מביאה בחשבון את הפסיכולוגיה והצרכים של הפרט  השעה שהיא מתמרנת אותו בחדות ועושה עליו מניפולציות קשות, השמאל הרדיקלי, להבדיל מהקיצוני, הוא פעם רבות מאד לא מלוטש וגס.

אינדימדיה כרשת אתרים בינ"ל מאפשרת התקשרות של כל ארגון שמאל וכל פעולת שמאל עם כל ארגון שמאל במקום אחר ופעולת שמאל במקום אחר.

להבדיל בין טמא לטהור, הרב אמנון יצחק שליט"א הקים לפני עשורים בודדים את ארגון "שופר",הארגון הלאומי היחיד בעל אפקטיביות ממשית, ארגון "שופר" מתבסס על עקיפת התקשורת ע"י שימוש באמצעים אלקטרוניים (דיסקים, קלטות וידאו וטייפ) ועל הרצאות, בהעדר יכולת להשתמש בכוח העצום והתמידי שבידיה של התקשורת ארון "שופר" מתבסס על העברת תכנים אינטנסיבית בעלת עוצמה רגשית סמלית ועובדתית אדירה בזמן קצר ("האמת על הדתיים" דיסק בן שעה וחצי לערך המציג את התפיסה הציונית כפי שהיא ושחולק ב200,000 עותקים בקרב אזורים של השמאל העממי-היינו ההמון שנסחף אחרי ערכים זרים לא להם, ובמובן הזה פעילותו היא חריגה בהחלט באיכותה ובהיקפה, חשוב להבין שדווקא אחינו החרדים מהווים גרעין בעל פוטנציאל גדול יותר מזה הטמון בציבור המפדלנ"יקי שבהרבה מקרים הוא צבוע ומסואב – ועל כך ארחיב בע"ה במאמר אחר).

ישנם עוד דרכים אבל בואו נתמקד באלו, הקמת רשת תקשורת אינטרנטית בינ"ל שתייצג ארגוני לאום מכל העולם הנלחם על לאומיותו ובתנאי שהוא איננו אנטישמי ואיננו מוסלמי, היא רעיון שעלותו הכלכלית אמורה להיות זניחה, איסוף אי מיילים וכתובות אי מייל רבות ככל האפשר ובדרכים מגוונת (החל ממקום העבודה של פעילים דרך התכתבויות ומבצעים וכלה באיסוף מכוון).

תחשבו על זן חדש של לאומיות, המחנה הלאומי כמו גם השמאל הוא צעיר בשנים היות ולפני כן לא היה צורך במחנה כזה, הלאומיות לא הייתה מאוימת היא הייתה במקומה הטבעי,היום אנו נדרשים להסתגל, אם פעם הפגנה של 1000 איש באיזה כיכר נידחת יכלה לשנות משהו, היום אפילו הפגנה של 100,000 איש לא תשנה דבר, השמאל מתחזק על כל טעות שאנו עושים.

אבל אם במקום הפגנה של 100,000 כאן היו כמה עשרות הפגנות בכל רחבי העולם המערבי ובגושים המתנגדים לאיסלאם ומתוך כך לשמאל של נניח 2-3 מיליון איש?

הדבר מנקודת הזמן שאנו מדברים עליה נשמע בדוי, רק לשמאל חסר הזהות יש יכולת להתאחד בהפגנות מרשימות וליצור מצג שווא של תמיכה אדירה ( והמצג הזה מוליד מציאות ) למה הוא יכול לעשות הפגנות בכל רחבי העולם ? כי הוא לא מייצג רעיונות של זהות אלא רעיונות מעוותים וחסרי פשר הנמכרים היטב להמון הצייתן דרך אמצעי התקשורת.

גם אנו מסוגלים לעשות זאת, ישנה בעיית הטבעיות של הדבר, קשה לדמיין מאות אלפי אנגלים נוצרים מניפים שלטים לטובת העם היהודי בלונדון, וקשה לדמיין את אותו המצב מצדנו (היינו אנו בעד האנגלים), אחד הקונספציות צריכה להיות ששלום בין עמים ייתכן כל עוד העמים שומרים על מבנה לאומי ומכבדים את הגבולות הלאומיים של האחר (אני אחזור לזה ביתר פירוט בהמשך) ולכן ההפגנה לא חייבת להיות בעד היהדות באופן ישיר, צריך להדגיש את המכנים המשותפים ללאומיות כסמל של מלחמה מול השמאל כאשר כך הדבר אני מאמין בכל לבי שעם ארגון טוב ועם מעט תבונה נוכל לארגן הפגנות גלובליות ולהקים ארגונים לאומיים אוניברסליים שייקחו חלק מרכזי בפעילות כנגד האינדוקטורניציה התקשורתית  והאקטיביזם השיפוטי בישראל כנגד הפקולטות למדעי הרוח והחברה פה ובעולם, ואז ברוח של מלחמה של כל העמים על לאומיותם גם שלטים התומכים בנו ישירות מונפים ע"י לא יהודים יהפכו למחזות שגרתיים .

כאשר העולם יתוודע לאיום האנטי –לאומי העומד מולו אזי שיווצר מצב של אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

אנחנו צריכים וגם יכולים, כן יכולים, לשבור את המונופול של השמאל בגופים לא ממסדיים לכאורה שהם בעלי סמכות לבקר מדינות ומדיניות ועמים ( אמנסטי למשל), למה שלא נדאג שיהיו ארגונים שירסנו גופים ממסדיים ציניים העושים שימוש במונופולים שלהם בתחומים שונים כדי למרר לנו את החיים בנוסף, למה שלא נדאג שהם ירוסנו?

וזאת רק ההתחלה השאיפה היא לעבור ומהר את העצמה שיש לשמאל וזאת איננה אגדה.

המחנה הלאומי פה בישראל ובעולם בכלל (ואני לא מדבר על תנועות ניאו נאציות ועל תנועות אנטישמיות) צריך לעבור רה-אורגניזציה מקיפה, למחנה הלאומי בישראל אין חלוקת תפקידים או חלוקה בכלל, בשמאל הרדיקלי אנו מוצאים אינספור תנועות אחת יותר קיקיונית וקטנה מהשניה, מה הכוח שבכל זאת מחזיק אותן?

העובדה שכל פעיל בתנועה זו מקיים רשת קשרים ענפה עם שאר הארגונים שההפרדה בניהם היא טקטית בלבד ולעתים קרובות מדי אפילו רק למראית עין וכל פעיל פעיל עד הסוף ועושה ככל שביכולתו כדי להרוס את העם היהודי.

קחו את "גוש שלום " של אורי אבנרי כדוגמא מובהקת, תכנסו לאתר המבחיל של תנועה 'לא פורמלית ' זאת (יש לה יותר מדי תמיכה ממסדית וגם שכביכול הממסד נגדה הוא תמיד יפחד לגעת בה גם משום שחלקים נרחבים אחרים בממסד תומכים בה וגם משום שיש לה כוח תגובה אוניברסלי ) ותגלו תמיד כיצד הם מארגנים הפגנות עם כל התנועות ה 'מתחרות'  "בת שלום " "תעאיוש "  " פרופיל חדש" וכ"ו.

החלוקה הזאת היא יעילה מאד, כל תנועה יכולה להשתמש בתשתיות של חברתה וכל אחת עובדת בשיטה שונה מה שמקשה על פעולה נגדית מקומית כנגדם, ניקח את הדוגמא הכי הכי פשוטה, אם מחר מוגש כתב תביעה כנגד "גוש שלום" עורכי הדין (המתנדבים כנראה) מכל התנועות ישלפו ציפורניים, כל התנועות יתאחדו למאבק כנגד כתב האישום, הכוח האדיר של הפקולטות של מדעי הרוח והחברה יפעיל השפעתו בבית המשפט שיתנדב מרצונו החופשי לפסוק באופן שיפעל תמידית כנגד הזהות הלאומית (בין היתר ממנים שופטים על סמך הישגים אקדמיים בפקולטות אלו ובכלל כל אחד מהם קיבל ליטוש סופי בפקולטה למשפטים), התקשורת תפעל אף היא להגנת האינטרסים .

התקשורת היא החזית הקדמית של השמאל ולפעמים היא מצטיירת כביכול מאוזנת מכיוון שלאיש ההמון הקלאסי אין את היכולת לקרוא בין השורות או בכלל להתנגד לתנועה כל שהיא כל עוד היא מייצגת דבר המוסכם על ההמון, על הלאום הוירטואלי (וזאת התקשורת קובעת), ישנם רבדים וחלוקת עבודה ברורה בשמאל, מהשמאל המתון (מיעוט השמאל האפקטיבי) שעוזר בשימור הסטטוס קוו ובקבלה הסופית של פקודות השמאל הקיצוני (חלקים מסוימים ממפלגת העבודה ומעלה), ודרך השמאל הקיצוני (רוב השמאל האפקטיבי ) שממונה על הטקטיקה ועל השליטה בעם (בתי משפט, תקשורת, חלקים נרחבים ממערכת החינוך, חלקים ממפלגת העבודה, מר"צ, שינוי  וכ"ו) ועד השמאל הרדיקלי שממונה על הבאת הרעיונות לשמאל הקיצוני שיישם אותם, על בניית השמאל הקיצוני,על ארגון הפגנות ועל תקשורת לא פורמלית (אתרי אינטרנט וכ"ו) ("גוש שלום" חלקים ממר"צ, כל התנועות הלא פורמליות, הפקולטות למדעי הרוח והחברה, מכוני 'מחקר' המשווקים מרכולתם הסרוחה לבתי הספר (כל הגילאים) והאוניברסיטאות, ה 'אומנים' (שלא ה 'כישרון' הוא שמגדיר אותם כאלו וכ"ו) העובדה שישנו ריבוד הופכת את דרך עבודתם הנאלחת ליעילה יותר.

נמשיך הלאה, הגלובליזציה השמאלנית משכתבת את ההיסטוריה והופכת את השכתוב לעובדה מוגמרת, הכושים בארה"ב היום מפברקים היסטוריה בקנה מידה שלא יאומן, הם טוענים שבערך 90% מהמדענים ומגדולי האנשות היו למעשה שחורים...היום זה נשמע לנו מפוברק, אבל עובדה שאוניברסיטאות דוגמת "ברקלי" הידועה לשמצה מפרסמות את המאמרים הללו כחומר אקדמי נתון לדיון, בקצב שבו עובד  השמאל בל נתפלא עם עוד 50 שנה הדברים הללו יהפכו בחלקם לעובדות מוגמרות.

אני אבהיר זאת בדוגמה אחרת, יותר קלה להפצה (אם כי אין לזלזל בכוח השקר העצום של התקשורת להעברת כל מידע שהוא), במרכז האקדמי שאני נמצא בו ישנה מרצה לפסיכו' חברתית שטוענת במרץ בפני תלמידיה שלמעשה כל הקונצנזוס של הגבר ששלט והאישה היותר פסיבית הוא תופעה של 200 השנים האחרונות, ההתבססות המרכזית שלה היא על קטע מעיתון זניח מסוף המאה ה18 שבכתבה זניחה מתאר את התפיסה הפשוט מאד שקרית הזאת, אין שום תיעוד היסטורי אמין ושום הגיון בריא שמאפשר זאת, אבל שקר כזה יכול להפוך מהר מאד לקונצנזוס, בעיקר באמצעות הרוח שהתקשורת משרה על הפרטים ובכך הופכת אותם לפתוחים לשקרים, השמאל מפר את כל האיזונים החברתיים המקובלים (והסיבה היא נושא לדיון נוסף) באמצעות שכתוב ההיסטוריה שנעשה במהירות מחרידה.

התבוננו בדור שלפני הדור הנוכחי, בדור זה עוד נותרו רגשי אשמה בושה ומחויבות מסוימת לדרך האבות שננטשה מסיבות פסולות, איפה רגש זה בדור הצעיר? הדור הולך ופוחת הרבה מאד בזכותה של הגלובליזציה התקשורתית.

אין ספור ארגוני שמאל, במקביל לפקולטות השמאלניות למדעי הרוח והחברה מפיצים בכל דרך שהיא את השקרים הללו והופכים אותם לפופולאריים ולמוסכמים, צדיק אינם מלינים על השקר אלא מוסיפים אמת, וכך עלינו להשתדל להיות.

למה שאנחנו לא נתארגן ונקים מרכזים אקדמיים (והדבר אפשרי בהחלט) בכל העולם המערבי (כהתחלה), מרכזים שינקזו אליהם חוקרים מעולים מתחומי מדעי החברה והרוח, וגם מתחום מדעי החיים (ובכלל בכל תחום שיש בו דיסציפלינות שהם בגדר  'אמונות' פנאטיות המציגות עצמן כמדע) שיחשפו את האמיתות כמו שהן, שיפיצו ספרי לימוד וכתבים חופשיים בכל מקום אפשרי, שהסטודנט הממוצע ייחשף לחומר אמיתי שיגן עליו מהרעל, בכל מקום בעולם, האקדמיה תתקשה לשמר את רמת השקר שלה כאשר האמת תהיה נפוצה.

ואם בהתחלה זה יהיה קשה הרי שאנו נגבר על כך, עלינו להתארגן מחדש, אסור לברוח מקשיים, והאמינו לי שהצעותיי אינן כה קשות לביצוע, אפשר לחדור למרכז הליכוד (החדירה הכי גדולה הייתה של השמאל לעם היהודי ובכלל) לחשוף את השחיתויות  וכ"ו, אבל אני מאמין שזוהי איננה הדרך היחידה, חשוב מאד שדרך כזאת תהיה מגובה במערך עבה מאד של פעילות לא תלויה, למה לא לתקוף את הליכוד גם מבחוץ וחזק? למה לא להעביר בשורות של מסרים חזקים במינונים נכונים ומתמשכים לעם את המסר שהוא שבוי בקונספציה מטופשת ? שהתקשורת מעבירה לו מצג שווא שהוא שולט בגורלו ע"י שימת פתק בקלפי....

למה לא להפיץ לאומיות אמיתית בכל הדרכים שציינתי ואף יותר...הכל צריך לעבור ארגון, צריכים להיות רבדים של פעילות שכלפי חוץ אופן הפעילות ומטרתם שונה אך בפועל מטרתם זהה, כך ניתן להרחיב את המעגלים ולאפשר מעבר הדרגתי של  היהודי ששבוי באזיקי האשליה  אל הלאומיות.

ההפגנות הם שלב חשוב המהווה אינדיקטור למצב הפעילות ולעוצמתה, השמאל הוא אמן בארגון הפגנות, והמצב הזה חייב להפסק, מהיום שמארגנים הפגנה לא צריך רק לדעת על מה איפה ומתי, צריך לדעת עליה הכל, צריך ליצור אווירה לפני שבכלל קובעים הפגנה, צריך להבטיח שיהיה לה סיקור תקשורתי (גם אם ע"י פרובוקציות מתוכננות), צריך לדעת מה תהיה הפעילות בכל רגע ולהבטיח שהיא תהיה סוחפת, צריך להבטיח שהיא תתרחש בכמה מקומות במקביל (וכך תהיה קשה לדיכוי לא דמוקרטי), צריך להיות בשליטה על ההפגנה, צריך לעבור למחאה אפקטיבית יעילה מורכבת ומתקדמת.

אני מדבר על סינרגיה עכשיו, השלם גדול מסך כל חלקיו, כלל ידוע בכלכלה המודרנית הוא שצירוף של שני מערכי הפצה עלול לתת מערך הפצה בקנה מידה גדול בהרבה, ליצור סחף, וכך עלינו לעבוד.

ידע בעל ערך לאומי ובעל ערך הסברתי לאומי (גם טכני) חייב לעבור בין כל הפעילים, בתנועות של השמאל כל רעיון מקבל עצמה אדירה מהסינרגיה, כל רעיון עובר תחת כל המומחים (פעילים שהם בנוסף בעלי התמחות בפעילות (מפיצי מידע במחשב, מסבירנים, מתאמים ומארגנים, מעצבי מודעות פליירים וכ"ו וכ"ו הם פועל יוצא של ארגון יעיל וחלוקת עבודה נכונה) ותחת כל הפעילים ונהפך לערך מוסף של כל שותף, בנוסף הידע משתמר ועובר שכלול ונהפך לישים ביותר, תראו את השמאל, סרבן אחד כתב מדריך לתעמולה אישית וישר הוא הופץ בין כל השאר ובין כל אתרי השמאל  ואין גבול לדוגמאות כאלו .

ידע חייב לעבור ב 3 דרכים עיקריות :

1. ברשת חופשית וללא הגבלה בין כל הפעילים כאשר אין חשש שהצד השני יעשה בו שימוש.
2. ברשת בין חברים כאשר ישנו חשש כזה ויעילותו מרבית ככזה.
3. מפה לאוזן להחלטות הד הוק ושיש פעילות נגדית שמסכנת את המידע.

לפני יומיים הוצגה לפני מצגת ב power point כנגד תאונות הדרכים, המצגת הייתה מזעזעת, נראית בה נערה יפה במספר אירועים משפחתיים מאושרת ושמחה, לאחר כמה תמונות רואים מכונית מרוסקת, ולאחר התמונה הזאת רואים נערה ללא אוזניים, ללא שפתיים, ללא אף, ללא עפעפיים, ללא גבות ושיער, בעלת עור לבן שומני עם מרקם ג'לטני, כל גופה כזה (כוויות בדרגה 3)  אין לה אצבעות בכפות ידיה שנראות כעיסת בשר, הייתי מזועזע עד עמקי נשמתי מהמראה של הבחורה (שנותרה בחיים) שסבלה הוא ודאי נוראי ואדיר והמסר עבר בצורה חזקה ביותר (למחרת נזהרתי יותר על הכביש, מבלי לצחוק), מצגת כזאת שהיא פשוטה מאד להכנה (10 דקות לכל היותר) יכולה לעבור מדינה שלמה ויבשת שלמה דרך אי מיילים (אחד הדברים הבודדים ש "האח הגדול " מתקשה לפקח עליו, אגב המצגת הזאת הגיעה הנה מארה"ב והיא כבר מוכרת היטב בעולם והכל התחיל ממחשב ביתי אחד ככל הנראה) בתוך ימים בודדים ולהותיר רושם כביר, אמנם אי מיילים הם לא המטרה הסופית לדידי (התקשורת שאנו צריכים לפתח צריכה להיות חזקה בהרבה, כאן מדובר על ברירת מחדל) אבל זוהי התחלה טובה, יש להבין התקשורת חזקה כל אימת שהמגדל שהיא  בנתה נותר שלם, כאשר אחד השלבים מעורער שליטתה בפרט מתערערת מאוד, כך למשל אין לה שליטה על חוזרים בתשובה (לא השפעה ממשית בכל אופן) לכן גם, בתור מי שמעבירה מסרים המנוגדים להגיון ולחלק הבריא שבטבע האדם היא חייבת שליטה מלאה ומגיבה בחריפות לכל ערעור קל על זאת.

הפצת מסרים רבי עצמה יכולה לשנות הרבה, ערעור ולו של שלב אחד יכול להוציא הרבה מאד אנשים ממעגל הקסמים שהתקשורת יצרה, החלילן מהמלין לא יצלח מול האמת (יש לציין שלא בעכברים עסקינן).

השמאל שולט בארגונים ל 'זכויות אדם' לביקורת המדינות וכ"ו, הגיע הזמן שאנו נפר שליטה זאת ונקים ארגונים ופעולות משל עצמנו, יש לערער את הסדר הרקוב שנוצר לאחר מלחמת העולם השניה ( הקמת האו"ם,למשל, לפי המלצתם של מספר חוקרים בתחומי מדעי החברה השונים בעשור הראשון של המאה ה20) .

דמותו הנוכחית של היהודי היא שק חבטות של השמאל, כמו שאמרה מרצה אחת (שמאלנית לא קטנה) במוסד האקדמי שבו אני נמצא – " מה יכול להיות יותר גרוע  ספרדיה, דתיה ואישה.... בנושא של האישה היא לא התכוונה באמת, בנושא של העדה ומידת האמונה היא התכוונה באמת (מהכרות שלי אתה), אני מצפה מכל אקטיביסט לאומי שהוא אקטיביסט ואו דתי ואו ספרדי ובנוסף, כמובן, גם גאה במוצא שלו (יהודי) שימתח את החזה ולא ייתן לדברים לעבור מעל ראשו, כל אקטיביסט צריך לדעת כיצד לעשות זאת בחכמה ולהיעזר היטב בחולשות הצד שכנגד (ויש רבות כאלו ), כדאי שנבנה דמות חזקה שאנשים יוכלו להזדהות איתה ושתהווה בסיס איתן למנהיגות יהודית.

מנהיגות אקטיבית מאד ולא ממסדית, גם אם תיתמך ע"י מספר גופים ממסדיים ובתנאי שלא תפתח זהות אחת אתם ולא תפתח בהם תלות או תשעין עליהם את מרכז כוחה, תהיה בעלת עצמה רבה ביותר מטבע היותה משוחררת ממגבלותיו העצומות של המרחב הממסדי, היא לא תהיה תלויה בניצחון או בהפסד בבחירות, האדם הפשוט כמו גם האדם המורכב הוא בעל רגשות לאומיים, לא תמיד אנשים יודעים לבטא אותם ולכן לעתים הם זקוקים למי שיכווין אותם, אנו אמורים להיות הכתובת הראויה לכך, אם ניצור תדמית של ארגונים הפועלים חזק מאד וללא קשר לממסד ולמערכות הכוח השמאלניות בהחלט אזי שנהווה גוש בעל עצמה אדירה.

לסיום דברי אחזור ואבהיר מספר דברים שלא הובהרו במהלך הטקסט :

ישנה התנגדות של גורמי שמאל רדיקליים לגלובליזציה, הדבר נראה לי תמוהה מכיוון שהגלובליזציה עצמה היא תהליך שמבטל את הלאומיות, אולם הצלחתי למצוא לכך מספר הסברים מבוססים, חלק מהמתנגדים לגלובליזציה הם למעשה אנשים המזהים,בעקבות הסדר שלאחר מאי 1945 את הלאום עם הממסד, מכיוון שהממסד הטכנוקרטי תפס מקום גדול מדי ורב נפח מדי עד שהוא עצמו הפך למהות הלאום (הדוגמא הכי טובה לכך היא ישראל) ההתנגדות היא לשימוש כזה ברגשות הלאומיים מבלי לדעת בכלל שזאת הסיבה ותוך כדי שללאום עצמו ישנו תדמית בדויה של אנטי לאומי... (מצטער אם בלבלתי מישהו..), חלק אחר מתנגדים מסיבות טרוצקיסטיות יותר, לדידם תיעוש העולם דווקא ישמר את הלאומיות מכיוון שאילי הון הם בעלי אינטרס לשמר מבנים לאומיים כושלים מבחינה תעשייתית כמעמד נמוך המייצר את הערך העודף עבורם כתוצאה מכך יהיו מספר לאומים חזקים במיוחד ומספר לאומים חלשים במיוחד, לדידם הלאום דווקא ירוויח מכך....

התפיסות הללו אינן נכונות מעיקרן,הגלובליזציה היא תהליך מסוכן שימוטט לאומים,תהליך המשרת נאמנה את השמאל וגם את חלקיו שאינם מודעים לכך, לחלקים של השמאל שכן מודעים לכך מאד נוח שהחלק האחר שלהם תוקף את הגלובליזציה וצובע אותה בצבעים של לאומנות פוסט מודרנית ובכך מונע שפיכת אש וגופרית על תהליך זה מצד המחנה הלאומי (פחד שווא, המחנה הלאומי משותק היום).

הקולוניאליזם חסר הסיבה הוא אויב הלאום, בעבר השתמשו בו אימפריות כדי לשמר את המעמדיות בתוכם, אנגליה השתמשה בקולוניאליזם כדי לשמר בתוכה את המעמדות השליטים, מעמדיות היא סטייה שמסכנת כל חברה לאומית, עם ללא סוציאליזם לא יכול לשרוד וסוציאליזם ללא עם אף הוא לא יכול לשרוד, למעשה באנגליה נוצרו שני עמים וכדי למנוע מרידות שיכלו להחזיר את האנגלים למצב לאומי תקין המעמד הגבוה יזם כיבושים, הרחקת בני המעמד הנמוך לארצות הכיבוש (שסיפקו משאבים למעמד הגבוה) ובכלל יצירת מצג שווא של לאומיות תקינה וגאווה לאומית- האנגלים הם אנשים לאומיים כמו 99% מהאומות בעולם, אולם שחיתות אף היא אויבת נאמנה ללאומיות גם אם איננה עושה זאת באותה המודעות שהשמאלנות עושה זאת, אלא כפועל יוצא של סיפוק גחמותיה הלא מרוסנות.

שישנו קולוניאליזם וישנה פריצה ללאומיות של עמים אחרים הדבר מביא להתפרקויות לאומיות, לא כל קולוניאליזם הוא כזה, את גרמניה הנאצית הקולוניאליזם שירת בתקופה קשה שבה לאומיותה הייתה בשפל והייתה חייבת להתאחד ולהגדיר עצמה מחדש (שליפה פיסכוטית של כל סממני הלאום עקב תחושה של הריסתו), אבל גרמניה הנאצית הפכה לכזאת משום שהלאומיות  שלה הופרה ונפלשה בקולוניאליזם מנטלי שביצעו בה המתבוללים (כמו שכתבו גרמנים רבים מאד בתקופת הנאציזם ולאחריה) ולכן התגובה הייתה כה חריפה (אפשר להרחיב בנושא זה עוד אך לא כעת).

ללא עמים תהיה רק אנושות מנוכרת רעה כוחנית וחסרת רחמים, אנושות כזאת תהיה ללא הצדקה קיומית וחוקיה חוקי סדום - כל דה אלים גבר (אלימות יכולה להתבטא בצורות רבות), עמים שיכירו בכך ויכבדו עם את קיומו של העם האחר ללא פלישות וללא איום על הזכויות הטבעיות של כל עם ('פלסטינים' אינם עם, והלאומיות הערבית היא לאומיות פרה-פרימיטיבית שבכל אופן חצתה יותר מדי קווים וצריכה להיות מוחזרת לפרופורציות שהשמאל עצמו ניפח לאין שיעור) תוך שמירה על יחסי מסחר ויחסי ידידות אך ללא התבוללות הם הדרך היחידה לשמירת השקט, כאשר העם היהודי יחזיר את לאומיותו ויחזור לשורשיו העולם אכן ידע שלום ושקט.

בזה תמו דברי למאמר זה.