ה אלול התשסח 05.09.2008
 

לפרשת בא – התנאים למהפכה ממצרים ועד היום

הדפס אי-מייל
נכתב ע"י הרב דודי שפיץ   
ג שבט התשסו 01.02.2006

לק"י

במהפכת יציאת מצרים ניתן להבחין בתנאים ההתנהגותיים והחברתיים הדרושים להבשלתה של התנגדות עממית לכלל מהפכה. ראשית הכבדת עולו של המדכא בהוראתו של פרעה מפרשת שמות לאמור "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ובהמשך הקשיית עבודת הפרך, "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה". הכבדה זו דרושה, לגירוי הקהל המדוכא, כדי שיוציא מעצמו את המכסימום.

לאחר מכן, ההבטחה האלוקית, הנותנת ייעוד למהפכה, בפרשת וארא "אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים."

ובפרשתנו, תוך כדי הנחתת עשר המכות על מצרים, אובדת היכולת לתקשר בין פרעה ובין משה רבינו, מנהיגם של בני ישראל, כשפרעה מאיים על משה "לך מעלי הישמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות." מביאה את המצב לפיצוץ, לאחר מכת הבכורות, כאשר המצרים קמים על בני ישראל לשלחם ממצרים ופרעה אומר למשה ולאהרון, "קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם." ואחריו גם עמו "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כולנו מתים".

נוכל להסיק וללמוד מכאן מה דרוש למהפכה: עימות מתגבר בין העם לשליטיו המדכאים, כאשר המציאות מאלצת את השליט להוסיף עוד ועוד באמצעיו הכוחניים וכתוצאה מכך לגרום לירידה מתמשכת בלגיטימיות שלו ובנכונות העם לציית ולספוג את מכותיו של השלטון. מטרה למהפכה, שתתן למתקוממים יעד למענו יהיו מוכנים לספוג את מכות השלטון. ולבסוף ניצוץ שיצית את להב המרד כפי שהייתה מכת הבכורות.

אהבתי וברכותיי למגני עמונה, ואיחולי החלמה מהירה ומליאה לפצועינו, שקרבו אותנו בהתנגדותם למחריבי היישוב צעד נוסף וחשוב ביותר, לקראת הופעתה של המהפכה האמונית במציאות.


< קודם   הבא >
 

מנהיגות יהודית   רח' ההדס 13 גינות שומרון 44853   טל. 09-7929046   פקס. 09-7920570