בואו נגיד את האמת. מה שעשה הנוער הגיבור בעמונה, היה מחיקת חרפת קטיף. הוא החזיר ליהודים את כבודם ולכן גם את זכות קיומם הפיסית. כי כל קונספציות האחווה והאהבה שפיטמה הציונות הדתית את הנוער הזה, נתבררו בקיץ כשקר אכזרי. לימדנו את בנינו להתנשק עם צפעונים.
כשעוקרים אלפים מבתיהם וזורקים אותם ככלי אין חפץ בו, וכל התגובה מסתכמת בפרקי תהילים, ודרשות רבנים המייבבים לנוער בתוך בתי הכנסת, משמעות הדבר שהעקורים הללו איבדו צלם אנוש. מכאן ולהבא היחס לו יזכו בטיפול בהם יהיה כאל נטולים מצלם אנוש, אף אחד בישראל לא יזכור אותם למחרת. כשאני כותב את השורות הללו אני כמעט מוסיף בחלחלה את המילה "בצדק". כמובן שלא בצדק שכחה ישראל את מגורשי קטיף. אבל מה שצריך להבין זה שהיחס אליהם – בדומה ליחס שהתייחסה ישראל לפליטי השואה שזה מקרוב באו – הוא יחס אל ציבור שאיבד את כבודו. "שיגידו תודה שקיבלנו אותם בקרבנו..." להערכתי, רבים רבים ביש"ע ובכל חלקי הארץ, חייבים היום לגיבורים הצעירים את האדמה עליה ימשיכו לחיות – לחיות ולא למות. לכתומים הם החזירו צלם אנוש, להתיישבות הם החלו להחזיר את מאזן ההרתעה שיום קודם לכן היה קיים בידי כל אוכלוסיה נרמסת מלבדם, ולמדינת ישראל הם נתנו סיכוי לשרוד, נוכח המפולת הכללית, אליה תיכנן להובילה על גבם, נוכל קטן שמעולם לא נבחר ועלה לגדולה. אבל גם אם אני טועה, ותהליך החורבן ימשך במלוא עוזו, מה שקרה בעמונה הוא אירוע מכונן. התברר שמלבד האהבה הנוצרית לרשע, הצלחנו בכל זאת להנחיל לנוער שלנו גם כמה וכמה ערכי אמת. אהבה אמיתית ושותפות גורל אמיתית עם עם ישראל. נאמנות ללא פשרות לתורת ישראל ולארץ ישראל. צניעות, תמימות, אומץ נחישות ותקווה (שאנו המבוגרים איבדנו בקטיף). בקטיף ובצפון השומרון התברר לנוער שהאידאולוגיה של רבני ה"באהבה ובאמונה" המנצחת אינה תואמת את המציאות. הוא אינו מתוחכם כל כך הנוער הזה, הוא אולי לא יודע לנסח בדיוק את האידאולוגיה המתוקנת, אבל כמו בכל אירוע היסטורי מכונן – האידאולוגיה הכתובה המדויקת והמנוסחת היטב, תבוא בעקבות האירועים - לא תיצור אותם. הנוער הזה מהווה כיום (על פי הרמטכ"ל) למעלה ממחצית כוחות החי"ר בצבא הסדיר. כלומר הנוער הזה שהיס"מ כיסח במכות בעמונה הוא בשר התותחים עליו מתקיימת פירמידת אוסלו ההפוכה. עד לחיצת היד המתועבת בין רבין לערפאת, הספיקה פלוגה אחת של משמר הגבול להחזיק את כל יש"ע. מאז שהמציא השמאל את העם הפלסטיני וחימש אותו בנשק ישראלי, משלם הנוער הזה את עיקר המחיר. אחוז הקברים הכתומים בחלקות הצבאיות גדול לאין ערוך משיעורם באוכלוסיה הכללית. האוסלואידים יצרו את המפלצת ובמקביל כפו על צה"ל ערכי לחימה נוצריים שמשמעותם העדפת חיי האוייב על חיי בנינו. בשר התותחים הכתום, הוא זה שמאפשר לשמאל להמשיך כל העת את תהליך החורבן. הם מפטמים את המפלצת בארצנו בכספנו ובבתינו, ומסתתרים מפניה מאחוריה קו הדם של בנינו המגוייסים, מאשימים אותנו בכל התהליך, ובסופו של דבר משתמשים באותם בנים לגירוש הבא של הוריהם. האם יבינו גיבורי עמונה, הוריהם ומחנכיהם שהמשך הקרב הוא שבירת מעגל הקסמים הזה? האם יבינו גיבורי עמונה, שאת שבירת הנאמנות הבלתי מסוייגת צריך להוליך אל נקודת העוצמה החשובה ביותר שלהם – כלומר העובדה שהמדינה הזו מתקיימת על גביהם!!! שני בניו של אולמרט הם סרבני גיוס מוצהרים. אבל את בני שלי הוא שולח למות על מזבח דת השלום שלו ובתמורה הוא מקבל מהאוליגרכיה – שלטון. בג"ץ פסק שאדם שלא הוא ולא מפלגתו נבחרו אי פעם על ידי הציבור יהיה ראש הממשלה, ואיש בתקשורת לא הניד עפעף... בתמורה לנאמנותם, הופך אולמרט את בנינו לאוייבי העם ושולח בהם את קלגסי קראדי בכדי להצטייר כמנהיג נחוש. האם יבינו גיבורי עמונה שהסכנה האמיתית לקיומה של המדינה נמצאת בפנים? האם יבינו, שבכדי להציל את ישראל מהזוועה הקרבה – בכדי לרכוש עמדת הנהגה, הם צריכים לתת לישראל לנסות ולהישען לשנה שנתיים – על בניו של אולמרט... ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- הערת עורך עוד בענין:
במאמרו של ערן שטרנברג כאן http://he.manhigut.org/content/view/2299/140 /
ובמאמרו של אליצור סגל כאן http://he.manhigut.org/content/view/2300/140 /
|
