|
לפני מספר שנים הגדיר נשיא ארה"ב ציר רשע שכלל מספר מדינות המשתפות פעולה עם ארגוני חבלה.
בישראל, מסתבר, קיים ציר רשע פנימי המורכב מהממשלה וזרועותיה (משטרה, צבא, שב"כ), מערכת המשפט (בג"צ ומטה), האקדמיה, והתקשורת. בעוד ציר הרשע המורכב ממדינות טרור דיקטטוריות מראה את פרצופו המכוער על פני השטח הרי ציר הרשע הישראלי מוסווה ע ל י די מסכ ה דמוקרטי ת . בכך הוא מייצר לעצמו מערכת הגנה א פקטיבית שרוב הציבור המשתמש בתקשורת הסטנדרטית לא הצליח עדיין לחדור . שרונאולמרט (מייצג הממשלה) משחק מעין משחק טניס כאשר בידיו כדורים ללא הגבלה ומאמנים ויועצים במשכורות גבוהות - תודות למיסים שאנו האזרחים משלמים. בצד השני של הרשת עומד יהודי עם טלאי שעליו כתוב "מיקסר" (מתנחל, ימני, קיצוני, סהרורי, רוצח רבינז"ל). אסור ליהודי הזה להחזיק במחבט טניס כדי שלא יתפתה להשתמש בו להכות את הצד השני, לכן הוא משתמש בכפות ידיו. כדורים יש ליהודי רק אם הוא מצליח לתפוש את אלה שפגעו בו, כי הנערים שרצים להביא כדורים הם כוחות הצבא והמשטרה -- גברתנים צעירים אך לא מפותחים מספיק מנטאלית להבין שהם מנוצלים -- והם מביאים את כל הכדורים לשרונאולמרט. השופטים הם ברק ושיבוטיו - חבורה מלומדת ומלוכדת שמחליטה על כללי המשחק תוך כדי המשחק - שכרגע מתאים להם ששרונאולמרט ינצח. ואחרונים חביבים הם אנשי התקשורת המחוברים בחבל טבורם לשופטים ולממשלה ומעבירים לאזרח בבית מה שהממשלה והשופטים רוצים שיראה - שעשועים. האזרח עייף מיום עבודה מתסכל שממנו הוא מביא פחות מחצי משכורת הביתה כי את החצי השני מעבירים לשרונאולמרט לממן את יועציו, ומשודדים הפוגעים בו ובמשפחתו עד ששכח שפעם הם לא העזו להתקרב בכלל לשכונה. הוא כבר לא מסוגל ליותר מבידור קל לצפיה ועיכול, בלי הרבה מחשבה, בלי החלטות, בלי להתעייף, בלי להסתכן. "תנו לי שקט עד מחר בצהריים; אחר כך המבול ". היהודי מפסיד סיבוב אחרי סיבוב. גם אם הוא מתאמן ומתכונן הוא לא מצליח. המאמן שלו (שבחר את עצמו לתפקיד) מסביר לו שוב ושוב שבאהבה הוא ינצח. אבל איך שהוא, החיוך האוהב, נסיונות החיבוק והשירים על דרך ארוכה לא עוזרים לו אפילו לעמוד במקום. שרונאולמרט מנחית עליו כדורים ומדי פעם מכה בו עם המחבט אבל השופט והתקשורת טוענים שהיהודי אשם בכך שהוא דוחף את האף שלו לתוך הרקטה של אולמרט. אם הוא מרים ידו לגונן על עצמו מהכדורים ומהרקטה מיד מזדעק שרונאולמרט, השופטים, והתקשורת, ומאשימים את היהודי בנסיון תקיפה. וגברתני הכדורים קופצים עליו ומחטיפים לו כדי שילמד לשחק לפי הכללים - מדינת חוק או לא ? מה נותר ליהודי לעשות? לדחוף את אפו חזק יותר לתוך המחבט של שרונאולמרט? לא יכול (רק יגרום לעצמו לשבירת אברים נוספים). להמשיך במשחק הסיזיפי? הוא יישחק לגמרי. לכאורה אין מוצא. אבל רק לכאורה ... מה שהיהודי יכול לעשות זה לסרב לשחק על המגרש! לשבות. הקהל יתעצבן שאין משחק יכבה את המקלט. אנשי התקשורת וחסרי החוליות ימצאו עצמם מובטלים ויחזרו לגודלם הטבעי. שרונאולמרט פתאום יגלה שחשבון הבנק שלו מתרוקן ואין לו איך לשלם לגברתני הכדורים. השופטים ינסו להוציא חוק האוסר על היהודי לשבות; המחייב אותו להיות יצרני, אך לשוא; אי אפשר להכריח אדם להשתמש בשכל שלו יותר - רק לעשות יותר עבודה פיזית. כדי להשלים את החסר, שרונאולמרט יעלה את המיסים על האזרח המנומנם שיתחיל להתעורר כשסיר הבשר שלו יתרוקן. היהודי גם יפסיק להתנדב לעבודות הגנה על הציבור מפני השודדים שבסביבה והקהל יגלה שהוא ומשפחתו נופלים קורבן לשודדים, אנסים ורוצחים - ועוד ששירותו הצבאי מוכפל . בסוף האסימון יפול. הרי אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן. האזרח העייף והאדיש יתעורר ויגלה את אחיו היהודי - שהוא בכלל לא מה שהתקשורת הראתה לו. שהוא זה ששמר עליו, שהיה היצרן הגדול של המדינה, ויצטרף ליהודי בשביתתו עד שהשרונאולמרטים והשופטים ואנשי התקשורת יברחו מהמגרש. גברתני הכדורים יגלו שבשוק החפשי האמיתי שיווצר השרירים שלהם לא הולכים רחוק. . אז תיווצר מדינה יהודית, כמו עוף החול מתוך האפר, באור גדול - אור לגויים. מדינה של צדק וחמלה, של יצרנים ושל למדנים, של תרבות ומורשת. מדינה חזקה שתגרום לשכנותיה לבקש שלום . סוף מעשה במחשבה תחילה
|
