|
ב"ה ז' שבט תשס"ו בכתבתו כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=678304&c ontrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
מנסה יאיר שלג להבין את הפוגרום הנחוש והלא רגיש בעמונה כתבה זו מבהירה שרק בכלים המחשבתיים של מנהיגות יהודית ניתן להבין את מהלך האירועים במדינת ישראל היום.
צודק יאיר שלג במאמרו שהוויכוח והמאבק בעמונה הוא לא על האדמה, אלא על זהות. המהפכה האמונית אותה מובילה "מנהיגות יהודית" נתנה לנוער הנפלא של עמונה את הכלים לחוש נכון את המציאות ולהבין כפי שיאיר כותב שהמאבק הוא לא על 9 בתים, אלא על הזהות היהודית. מופע הרשע והאטימות שהפיקה משטרת ישראל וצה"ל הוא לא טעות או פשלה, הוא פרי הסתה שיטתית שיסודה אנטישמי ומקורה לדעתי הוא בבג"ץ ובעומד בראשו. הרצון להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה ובכך לחסל למעשה את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, הוא הכח המניע הפנימי שהשתלט על מדינת ישראל בחסות הדיקטטורה של בית המשפט העליון. אמת, "מנהיגות יהודית" היא התנועה היחידה במדינת ישראל שמתיימרת לשנות את הכיוון במאה ושמונים מעלות מתוך אורינטציה מנהיגותית ומעורבות פוליטית. יחד עם זאת טועה יאיר שלג בפרוש המושגים "יהודי" ו"ישראלי" בהם אנו משתמשים, ולכן הוא מגיע למסקנות מוטעות. הציונות החילונית לא הכזיבה כפי שכביכול מצטט יאיר, היא פשוט מיצתה את עצמה. הציונות חידשה חידוש עצום בחיים היהודיים של לקיחת אחריות ברמה האנושית, לגאולת העם. אך יחד עם חידוש זה היא התנתקה בפועל ממסורתו של העם ולמעשה מעברו ההיסטורי והתרבותי. לא נכנס כאן לניתוח התופעה. את זאת עשה מוטי קרפל בספרו "המהפכה האמונית" אך למעשה צמחה במדינת ישראל זהות חדשה – זהות "ישראלית". זהות אבסורדית בה אחמד טיבי השואף להשמדת מדינת ישראל, ויאיר שלג הם בעלי אותה זהות כביכול. המושג "ישראל" במקורו שונה בעליל מהשימוש שאנו עושים בו כרגע והוא חופף למושג יהודי ואף בעל משמעות עמוקה ממנו, אך בשיח הציבורי הוא מבטא את אותו רצון של מחיקת הזהות היהודית ממדינת ישראל כפי שעשה בג"ץ בתעודת הזהות של כל אחד מאיתנו. לעומת זאת המושג "יהודי" איננו דתי. ומנהיגות יהודית אינה תנועה דתית, (אדרבא היא מתנגדת לחקיקה דתית). לא הפן הדתי והרצון לחזור לימי הגלות גלום במושג "יהודי", אלא להיפך, רצון לחידוש ותקווה לגאולה שתבוא על ידי עשייה אנושית ולא רק מתוך ציפייה לרחמי שמיים. המושג "ישראלי" כפי שאנו משתמשים בו מבטא את הרצון למחיקת זהותה הלאומית של המדינה והפיכתה למדינת כל אזרחיה. המושג "יהודי" מבטא את הרצון לפעול לחידוש ולתיקון החברה ולתיקון העולם, מתוך מערכת הערכים היהודיים כפי שיעוצבו על ידי העם היהודי המחדש את חייו המדיניים במדינת ישראל. ההשוואה בין החמאס לבין מנהיגות יהודית או נוער עמונה, היא חלק מהדמוניזציה אותה אנו חווים יום יום במאבק על הדבר בו מאמין יאיר שלג עצמו וכפי שכתב בעצמו, "לו זו היתה המשמעות, גם אני הייתי עם פייגלין". האשליה כאילו מדינת ישראל מתנהלת בצורה דמוקרטית על ידי העשירון הנאור, מתפוגגת. יותר יותר יהודים ולאו דווקא שומרי מצוות מתפכחים, ומשתחררים מהמושגים המקודשים על ידי אליטה זאת. הם מבינים ששלטון החוק הוא מילת כיסוי לשלטון הדיקטטורי של הבג"ץ, הם מבינים שהפרוש "הדמוקרטי" שנותן הבג"ץ ליהדותה של המדינה הוא למעשה שלילת הפן הלאומי, והם מבינים שהציבור הכי נרדף מושפל ומבוזה על ידי מערכות השלטון, הוא דווקא אותו ציבור אמוני הנותן תוכן מעשי של חיים יהודיים בכלכלה בחברה בצבא ובכל תחומי החיים ללאום היהודי. רק מתן חופש דעות אמיתי, יוביל את המהפכה האמונית בדרך הדמוקרטית של שכנוע, כפי שנעשה במשאל מתפקדי הליכוד, פרי יוזמתה של "מנהיגות יהודית", וכפי שמנהיגות יהודית עושה בפעילותה הפוליטית בליכוד. רמיסת הדמוקרטיה כפי שבאה לידי ביטוי בבחירות האחרונות לכנסת, לאחר מכן במשאל מתפקדי הליכוד, ובסופו של יום בגרוש יהודי גוש קטיף מביתם ורכושם תוך רמיסת זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם, תביא בהכרח את הנוער ואת הציבור כולו לעימותים נוסח עמונה, במקום להדברות נוסח משאל מתפקדי הליכוד. *מיכאל פואה הוא מנכ"ל מנהיגות יהודית
|
