הפיספוס

היוזמה של נתניהו ליצירת חזית ימנית גדולה – היתה יוזמה מצוינת. אך היא באה מעט מדי ומאוחר מדי.

מיד לאחר שזכיתי במקום השלישי במרוץ לראשות הליכוד, ניצלתי את ההתעניינות התקשורתית הרבה סביבי, פניתי אל נתניהו, בירכתיו, והסברתי: "יש בידך היכולת להפוך את הקערה על פיה! אם תקים סביב הליכוד חזית יהודית אחת שתכלול כמה שיותר מפלגות המבטאות זהות יהודית – אתה תהיה ראש הממשלה הבא".

על פי כל המחקרים, רוב הישראלים מזהים עצמם קודם כל כיהודים. לשאלה "מה אתה קודם – ישראלי או יהודי", למעלה מ-70% משיבים "יהודי." בבחירות 96 ידע נתניהו לנצל את העובדה הזו – נתניהו היה אז טוב ליהודים. לאחר רצח רבין, נראה ניצחונו של פרס – הוא קיבל  מעל 80% תמיכה בסקרים! אך כשהצליח נתניהו להעמיד את הבחירות על העניין האמיתי, עניין הזהות היהודית, התחולל המהפך.

 הצעתי לנתניהו, עם נצחונו בפריימריס, להקים את ישראל יהודית – מסגרת גג פוליטית לכל מפלגות המחנה הלאומי. "כמו שאהוד ברק הקים בזמנו את ישראל אחת – אתה צריך להקים עכשיו את ישראל יהודית".

לצערי, נדמה כי נתניהו החליט על כוון הפוך לחלוטין. במקום לפנות אל היהודים שמימינו, הוא פנה לישראלים שמשמאלו ובזאת הוא הופך אותנו לצילה של קדימה. הוא ביזבז זמן יקר במלחמה חסרת פשר נגדי ואל הכוון הנכון (האיחוד בין היהודים) הגיע מאוחר מדי, מעט מדי ועל בסיס אידיאולוגי רעוע.

 זהו הפיספוס הגדול שלנו.

המלחמה שראינו בעמונה, לא היתה על שמירת החוק. היתה זו מלחמה על זהות לאומית, מלחמת ה"ישראלים" ב"יהודים".

יתכן שהליכוד יהנה מן ההפקר ויקטוף את פירות מסירות נפשם של נערי עמונה.

חלק מהרוב היהודי שצפה בפרעות האנטישמיות שם, יברח מאולמרט שחשף את פרצופו ויחזור לליכוד.

אך איזו זהות מיצג עכשיו הליכוד – יהודית? או שמא ניכור ישראלי?  לנתניהו זו שעת מבחן. נתניהו צריך עכשיו לחזור ולהיות "טוב ליהודים". אם יישאר הליכוד צילה של קדימה ("אני הייתי מוריד אותם אבל בצורה אחרת") כך גם תיראנה תוצאות הבחירות.

----------------------------------------------------------------------------------------

מאמר זו מופיע גם באתר ליכודיניק כאן:
http://www.likudnik.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=133579