לפרשת בשלח – הנאחזים בקרנות השלטון

גולת הכותרת של פרשתנו, היא רדיפת פרעה אחרי בני ישראל, ששולחו ממצרים בלחץ עשרת המכות וההרס שהותירו אחריהן. מהו פשר מרדף זה של פרעה אחרי בני ישראל היוצאים ביד רמה? לא הספיק לו מה שעבר עד כה?! וכי אחרי כל מה שהתחולל במצרים לא ברור לכל בר דעת, שאי אפשר יהיה לסובב את הגלגל חזרה?

סנראה לי, שתשובת שאלה זו נעוצה בהבנת משמעותה של מנהיגות למנהיג או ליתר דיוק כיצד מושפע מנהיג אפילו יהיה רודן מהיותו אדון לאחרים. תכונות מנהיגות היא תכונה כמו כל תכונה של בני אדם. יש מי שניחן בה ויש מי שניחן בתכונה הפוכה כלומר בצורך להיות מונהג על ידי אחרים. כך או כך תכונה זו דורשת את ביטויה בפועל.

פרעה ועבדיו רואים כיצד מצרים מאבדת את כוחה במהירות כתוצאה מהמאבק, שהרים נגדם משה רבנו ומעשר המכות. הם מבינים לאחר היציאה של בני ישראל בחיפזון, שבלי עם העבדים הם יישארו בלי שלטון זו משמעות השאלה "מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו". כאן מופיע הדחף שלהם להחזיר את המציאות חזרה, כדי לשמר בידם את שלטונם, אך כידוע אי אפשר להתגבר על המציאות, שכבר נוצרה ומי שלא משלים עם הטבע סופו "מבחר שלישיו טבעו בים סוף".

אירועי עמונה נראים למי, שבוחר לראותם כך כהתכתשות על קרקע או לכל היותר מאבק על זכות אחיזתנו בארץ אבות. אבל האמת היא שזהו מאבק בין מנהיגות המדינה הנאחזת במוסרות השלטון בכל כוחה ומוכנה להפעיל כל אמצעי, ברוטאלי ככל שיהיה, כדי לשמר את שלטונה בידה ובין המנהיגות העתידית של העם היהודי ההולכת ומתגבשת ועתידה, במוקדם או במאוחר, לתפוש את מקומה בחזית ההנהגה של העם היהודי וממילא כמנהיגת המדינה. בדיוק כמו פרעה שניסה בכל דרך לשמר את כוחו בידו, עושה זאת המערכת השלטונית הקיימת, למרות שהיא יודעת היטב כי רק בידי הציבור שהיא מנסה לכופף, להכות ולהשפיל יש את הכוח להוביל את האומה אל אתגרי העתיד ודווקא בגלל זה היא מתנהגת כך, כדי לנסות למנוע או לפחות לעכב את הופעתה של מנהיגות אמונית לעם היהודי. אבל המציאות תעשה את שלה ואירועים כמו אלה של עמונה רק מקרבים אותנו להופעתה של מנהיגות זאת בחיינו המעשיים.

לעיון במאמר פרשת בשלח משנת תשס"ה – התפילה והמעש
http://he.manhigut.org/content/view/1159/140/

לעיון במאמר פרשת בשלח משנת תשס"ד – ההשתנות התודעתית