עדכון שבועי - י"ח שבט תשס"ו

לעדכון מקוצר להדפסה וחלוקה – לחץ כאן

חברים יקרים – ה' עמכם!

בשבוע שעבר שהיתי בארה"ב. הסיבה המרכזית לנסיעה היתה ביקור אצל אסיר ציון יהונתן פולארד הנמצא בשבי האמריקני כבר 21 שנה. יהונתן מדהים אותי כל פעם מחדש בבהירות מחשבתו ובעצמתו האנושית.  כשחזרתי מהביקור המתינה לי כמות עצומה של דואר אלקטרוני. העולה מהמכתבים הוא תחושת חוסר אונים.  התקופה בה אנו נמצאים היא תקופה מעורפלת מאוד, העתיד אינו נראה כמבטיח טובות, עם ישראל ברח לנו "קדימה", הליכוד הפנה ערפו לערכים שהתיימר לייצג, נותרנו לבדנו, סגר עלינו המדבר... האם אנו בדרך הנכונה? האם עדיין הליכוד הוא הכלי הפוליטי הנכון עבורנו? האם וכיצד נכון להצביע בבחירות?

חשוב להבין שלהנהגה אין בהכרח תשובות. להנהגה אמורה להיות דרך, ניסיון וחכמת חיים, אינטואיציה ואחריות. האם המנהיג יודע משהו שהמונהג אינו יודע? בדרך כלל התשובה שלילית. באופן עקרוני אין שום מידע מהותי שקיים בידי מנהיגי ארצות שאינו נגיש לאזרחים. מנהיגות אינה תוצאה של מידע עודף, היא תוצאה של היכולת לבחור בדרך מסוימת, להוביל בה ציבור רחב, וליטול אחריות לתוצאות. האזרח רוצה לחשוב שמנהיגו יודע משהו שהוא אינו יודע, כך קל לו לציית. אנו, לא נספק לחברי מנהיגות את גלולת ההזיה הזו, כאילו בידנו כל המידע והתשובות. גם לי יש היום יותר שאלות מתשובות. אבל יש לי מטרה. אני חש בעוצמה רבה יותר מתמיד בצורך להקים לישראל מנהיגות יהודית. אני יודע שאנו היחידים שפועלים בכוון הזה, וידיעה זו מטילה על כתפי אחריות רבה. יש קטעים בהם הדרך רחבה וברורה. יש קטעים בהם אנו צריכים לגשש באפלה. לעיתים, עצם האומץ ללכת מבהיר את הדרך. לפני חודש וחצי, במהלך המרוץ לראשות הליכוד, חשנו בעצמה רבה, עד כמה הכוון והכלים בהם בחרנו, מובילים אותנו ואת מסרינו אל קדמת התודעה הישראלית. כשכל המדינה כרכרה סביבנו, איש לא שאל למה ליכוד, ולמה לרוץ לראשות. אולם ברגע זה כשאנו מחוץ למשחק הקרוב, עוברת דרכנו בתוך ערפל סמיך. אנו נתקלים במכשולים רבים ויש הנוטים להתייאש.

  איננו מוותרים לרגע על המטרה שהיא הנהגה מאמינה לעם ישראל. אנו צועדים ומתפללים כי יאיר ה' דרכנו.

כאמור - להנהגה יש "יותר דרך מתשובות". ובכל זאת אשתדל בעדכון השבוע להבהיר את דעתי באשר לכמה מן השאלות הבוערות.

לתקן עולם במלכות ש-די
משה פייגלין  

בעדכון:

·   יחסנו לליכוד  
·   למה לא רצנו עם ברוך מרזל     
·   ואם הליכוד ימשיך ויתפורר?     
·   איך אפשר להצביע ליכוד      
·   הודעות       
·   מאמרים       
·   מדורים

יחסנו לליכוד

כשהחלטנו, לפני כשש שנים, לפעול במסגרת הליכוד, ספגנו מיד ביקורת רבה מכיוונים שונים. כשהמהלך הוכיח את יעילותו, הביקורת פחתה ומספר המתפקדים עלה. בזמנים בהם נכשלנו, הביקורת הרקיעה שחקים ומעגלי התמיכה התכווצו. איש מהמבקרים לא טרח להתנצל, כשערב משאל המתפקדים, מצא פתאום בתוך הליכוד את אלפי המתפקדים הנאמנים של מנהיגות יהודית. איש מהמבקרים לא טרח להודות בהצלחה המשמעותית במרוץ לראשות הליכוד. לעומת זאת, כשנכשלנו בבחירת מיכאל לכנסת, וכשיצא נתניהו נגדנו – מיהרו המבקרים להספידנו.

אולם מעבר לקטנוניותם של מי שאינם חולמים את החלום שלנו, עלינו לשאול את עצמנו בצורה אמיתית, האם מקומנו בליכוד?. אם מיד לאחר היבחרו, בחר נתניהו לצאת במסע תעמולה נגד פייגלין, במקום נגד אולמרט, וכפי הנראה הכיוון הזה גובה בידי רוב בכירי הליכוד – מה אנו מחפשים במפלגה הזו? האם איננו מבינים שהליכוד פשוט לא רוצה אותנו?

כדי לנסות ולהבין את התהליך שעובר עלינו בליכוד – ראוי שנרחיב את היריעה ונשאל מה בכלל מקומו של הציבור המאמין במדינת ישראל.

מדינת ישראל קמה על בסיס חלום הנורמליות. כלומר רעיון ה"עם ככל העמים". הדתיים אינם מפריעים לחלום הזה. חופש ה"פולחן" שלהם נשמר ובתמורה, הם אינם מתיימרים להנהיג. ברגע שקמים אנשים מאמינים ומבקשים לחבר את אמונתם לחיים הלאומיים (כלומר להנהיג), הם מהווים איום על חלום הנורמליות הישראלי. כך הפכו המתנחלים ל"אויבי" העם, וכך – ובדיוק מאותה סיבה – הפכה מנהיגות יהודית ל"אויבת" הליכוד. פוגרום עמונה נגד המתנחלים ומתקפת ביבי נגד מנהיגות יהודית, יונקים בדיוק מאותו שורש. אנחנו מתעקשים לפעול בתוך המציאות, ליטול את חלקנו בהובלת התהליך ההיסטורי ומאיימים על אתוס היסוד הישראלי – אתוס הנורמליות. אולמרט יאהב את המתנחלים אם יעברו לנגב, וביבי יאהב את מנהיגות יהודית אם תעבור למרזל. שניהם יאהבו אותנו מאוד אם נצא מהמציאות ונחזור אל הסקטור.  האהבה כלפינו אינה מלמדת בהכרח על המקום בו אנו צריכים להיות – ייתכן שההפך הוא הנכון.

ובכל זאת אנו רואים שמעגלי הניכור בליכוד אינם כוללים רק את נתניהו – עובדה, מיכאל לא נבחר, למרות כוחנו הפוליטי ולמרות פרסומו הרב. האם איננו מרמים את עצמנו?

ישנה נקודה ברורה שבה החלו להתפתח אותם מעגלי ניכור. בעבר ניתן היה לראות את ההבדל המשמעותי שבין הניכור הפוליטי מכיוון שרון ואנשיו, לבין היחס הלבבי לו זכינו משאר חברי הליכוד. היום המצב השתנה לרעה. התאריך שבו חל אותו שינוי הוא י' אב תשס"ה. באותו תאריך נמנעו הכתומים מלעלות על המגרש ולהיאבק. התברר למחנה הלאומי (אוהדי הנבחרת הכתומה) ש"אין להם קבוצה". הקבוצה היחידה שנותרה בשטח זו הקבוצה הכחולה. עם ישראל, בלית ברירה, עבר אליה - קדימה. הכתומים הפכו לנודניקים חסרי משמעות, וממילא בלתי אהודים בישראל. הליכוד – כהשתקפות מדויקת של החברה הישראלית, חש אותו הדבר כלפי הכתומים שלו – כלומר כלפי מנהיגות יהודית.

התהליך שתואר הוא בהחלט הפיך. במוקדם או במאוחר תבוא ההתפכחות הכואבת. גם הכתומים מתחילים להתעשת, ובעמונה עשו את צעדיהם הראשונים בחזרה למגרש (הם מתחילים להיות שוב "קבוצה" שצריך לספור אותה). במוקדם או במאוחר יבקש הרוב היהודי לשוב ולהישען על הכתומים, על הציבור היחיד שנותר נאמן לעם ולארץ ושבאמתחתו מפת דרכים אמיתית. גם הליכוד יחפש אז את הכתומים שלו. בשונה מהכתומים בחוץ – למנהיגות יהודית תהיה אז האפשרות להנהיג.

למה לא רצנו עם ברוך מרזל

ברוך מרזל, באדיבות ובצניעות רבה, הציע לנו ליטול את הובלת מפלגתו. הדרך הפוליטית הזו היתה, בסבירות גבוהה, מכניסה לכנסת כמה מאנשי מנהיגות יהודית.

ואז מה?

צריך להבין, המאבק בשלב זה הוא מאבק על התודעה הציבורית. לא ננהיג את ישראל קודם שתתפתח תודעה ציבורית רחבה שתחפוץ בכך. לו יצויר שאת כל ה"קמפיין" לראשות הליכוד (ובעצם לראשות הממשלה), הייתי מנהל כחבר כנסת במפלגת מרזל – האם היתה לקמפיין שכזה משמעות כל שהיא?

אנו יכולים לשאת את כל הנאומים המבריקים ביותר מתל רומידה. את עצמנו נשכנע מצויין. אבל בכדי להנהיג צריך להיות עם העם – ומבחינה פוליטית המשמעות נכון לעכשיו היא להיות בליכוד. היכולת לייצר תודעה חדשה בדבר הצורך במנהיגות יהודית להנהגת המדינה, קיימת על מגרש הליכוד, ולדעתי לא קיימת מחוצה לו – גם לא על מגרש הכנסת.

רוב הפעילים המרכזיים סברו שאל לנו לעשות את הצעד הזה. חברנו היקר מוטי קרפל סבר נמרצות אחרת, והחליט לבטא את תחושתו זו בפרישה. אני מכבד מאוד את מוטי ואת החלטתו. מוטי הוא אביו מולידו של הרעיון. עשיתי אתו כברת דרך חשובה בחיי ופרישתו מכאיבה מאוד. חשוב לזכור כי שלא כמקובל בפוליטיקה, הויכוח איננו על כסאות או עמדות כוח. להיפך. מוטי רצה לראות אותי מממש את המעמד הציבורי שרכשתי, ונכנס לכנסת, בעוד לעצמו לא ביקש דבר. למרות הקשר המיוחד עם מוטי, אינני יכול לבצע דברים שאינני מאמין בהם. העתיד יראה מי צדק ואני מאמין שבכל מקרה דרכינו עוד תיפגשנה. מדובר במחלוקת לשם שמים ואני בטוח שסופה להתקיים. 

ואם הליכוד ימשיך ויתפורר?

בהחלט ייתכן שכך יקרה. הכיוון אליו מושך נתניהו את הליכוד, כלומר צל נידף של "קדימה", אינו מסוגל להביא לשינוי מגמה. קדימה "לא מחכה לו", אבל אם כבר ייאוש, אז בקדימה "הייאוש נעשה יותר נוח"...

יכול להיות שבאמת, מהליכוד לא יישאר שום דבר, ואז נצטרך לבדוק כיצד ממשיכים בשדה הפוליטי. ייתכן שאם באמת כך יקרה, נקים בעצמנו מפלגה אמונית כלל ישראלית, מעין הליכוד החדש. כפי שכתבתי בפתיחה, אין לנו את כל התשובות, ובוודאי שאיננו יכולים לחזות את כל המצבים. דבר אחד יש לנו – יש לנו מטרה שאינה משתנה, וכל עוד יש קרקע מתחת לרגלינו, אנו מתקדמים אליה. היה ותישמט הקרקע מתחת לרגלינו, נחפש דרכים חדשות.

איך אפשר להצביע ליכוד

כליכודניק אמיתי, הסביר ד"ר עוזי לנדאו (בראיון במקור ראשון), שאילו ידע מה שרון יעשה, גם הוא לא היה מצביע ליכוד. גם אני חושב, שאם יתקבל הרושם שהליכוד בראשות נתניהו הולך לפעול, שוב, בניגוד מוחלט לחוקתו ולהביא להחרבת יישובים, אין שום סיבה מוסרית להצביע עבורו. הורים ששומעים כי בנם משתמש בדמי הכיס שלו לצריכת סמים, אינם צריכים להמשיך ולתת לו אותם, והדבר לא מערער את הורותם או אהבתם. אני מקווה שלא כך יראו הדברים ערב הבחירות, ואוכל להצביע בלב שלם עבור מפלגתי. בכל מקרה, לא אצביע עבור שום מפלגה אחרת.

כאן המקום לציין, שבשיקול התועלת הפוליטית הקרה, הצבעה לליכוד בקרב יישובי יש"ג היא זו הנותנת את הפירות המשמעותיים ביותר. הסיבה פשוטה. מי שיבחן בצורה אובייקטיבית את המאבק הפוליטי שהתנהל בשנים האחרונות למען ההתיישבות, חייב יהיה להודות שמאבק זה היה אפקטיבי הרבה יותר מספסלי מרכז הליכוד, מאשר מספסלי מפלגות הימין. לשאלה מי הפריע לשרון יותר לבצע את הגירוש -  המפד"ל, האיחוד הלאומי, או חברי המרכז של מנהיגות יהודית – התשובה ברורה. (ולמי ששכח-נזכיר את משאל המתפקדים, את אין ספור המאבקים במרכז, את התהוות קבוצת המורדים שבאה בעקבותיהם – כל אלה לא היו מתרחשים ללא מנהיגות יהודית).

כל חמישים מצביעי מח"ל במועצות האזוריות ביהודה, שומרון והגולן, מזכים את סניף הליכוד המקומי בנציג נוסף למרכז הליכוד. מי שמעוניין בהוצאת קיטור – שיצביע כאוות נפשו, או שלא יצביע כלל. אך למי שמעוניין להביא את כוחו הפוליטי לידי ביטוי מרבי השאלה פשוטה מאוד: מה אתה מעדיף להיות – אחד מחמישים שיכניס בוודאות קרובה נציג למגרש שהוכח כאפקטיבי, או שאתה מעדיף להיות אחד מכמה עשרות אלפים שיכניס בוודאות נמוכה מאוד  נציג למגרש שהוכח כבלתי רלוונטי.  

הודעות

·       החל מהשבוע אנו מצרפים לעדכון גרסה מקוצרת המעובדת ומוכנה להדפסה. תודה לד"ר ניצה כהנא שנרתמה לעניין. אנו מבקשים מחברינו להדפיס כעשרה עותקים, לחלק לחברים ולתלות על לוחות המודעות. במאמץ קל ניתן בדרך זו להגדיל באופן משמעותי את החשיפה למנהיגות יהודית.

·       ספר משנה תורה של הרמב"ם בכרך אחד ובמחיר מיוחד לליכודניקים: http://he.manhigut.org/content/view/2344/165

·       לרכישת ספרו החדש של משה פייגלין – "מלחמת החלומות" – לחץ כאן, או התקשר1-800-200-613   (מחירים מיוחדים לצעירים וחברי ליכוד עד ר"ח אדר).

·       בדיקת מצב חברותך בליכוד http://he.manhigut.org/component/option,com_dbquery/Itemid,171/

·      התפקדות לליכוד http://he.manhigut.org/content/blogcategory/54/158/

·      תרומות  http://he.manhigut.org/content/view/1922/175/

מאמרים

·        עצמאות מנצחת – אריאל פרג'ון: http://he.manhigut.org/content/view/2350/140

·        רד ממני חצוף – יצחק נתיב: http://he.manhigut.org/content/view/2349/140

·        קישקוש – עמנואל גרטל: http://he.manhigut.org/content/view/2339/140/

·        עמונה: קו פרשת המים של קדימה – יובל לוי: http://he.manhigut.org/content/view/2341/140/

מדורים

·        המשפחה – אבן הבנין של האומה – נחמה גרוס: http://he.manhigut.org/content/view/2348/140

·        לפרת יתרו  -  החירות לציית ולסרב (משנת תשס"ה) – הרב דודי שפיץ: http://he.manhigut.org/content/view/1179

לתקן עולם במלכות ש-די
מנהיגות יהודית