|
עובדי קבלן היו זמנים, הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל שלטה בכיפה ודאגה לעובדים. קביעות, פנסיה, שכר, ביטוח רפואי, חופשות וכו'.
במשך השנים הארוכות הסתאבה המערכת ובמקום לדאוג לכלל העובדים באשר הם עובדים, התגבשו מיוחסים יותר ומיוחסים פחות. הזכויות התנקזו לעבר הפוליטרוקים אשר הקשר בינם לבין עבודה היה רופף ביותר, וההגנה על עובדים מן השורה הלכה והתפוגגה והפער בין סוגי עובדים שונים הלך וגדל. אחרי מלחמת ששת הימים החלה העסקה של ערבים מהשטחים ששוחררו. עובדים אלו הועסקו בשכר נמוך והסכימו לעסוק בכל עבודה אשר יהודים מאסו בה. נוצר מצב שענפי כלכלה מסוימים העדיפו את אותם עובדים ערבים שהיו זולים וללא תנאים סוציאליים. עובדים אלו דחקו החוצה את העובדים היהודיים אשר היו יקרים יותר והיו מוגנים על ידי זכויות סוציאליות. כאשר פרצו סדרות האינתיפאדות היה הכרח להגביל ולצמצם את תנועת הערבים ונוצר חלל ריק ללא עובדים. הערבים הועזבו והיהודים לא חזרו. כאמצעי חרום הותר יבוא של עובדים זרים מהעולם השלישי והרביעי. עובדים אשר בארצות מוצאם היו רעבים ללחם. עובדים אלו נחטפו על ידי כל מגזרי המשק, תעשיה ושירותים. שכרם היה נמוך מאוד ביחס לעובדים הישראלים. המעסיקים ראו כי טוב והדרישה הלכה וגדלה. לפי הערכה מספרם כיום כשלוש מאות אלף, כלומר כמספר מחוסרי העבודה המובטלים. במקביל לתהליך זה התרחש תהליך נוסף. הקביעות והתנאים הסוציאליים אשר היו מושגי יסוד של ההסתדרות הלכו ונשחקו. קמה ההסתדרות החדשה אשר העובדים לא היו בראש מעיניה. פותח מעמד חדש של עובדים עובדי קבלן, דהיינו, עובדים אשר פורמאלית אינם עובדים של המפעל והארגון אלא של איזה מעסיק וירטואלי ללא נכסים וללא קשר לארגון בו מועסקים העובדים. פטנט עובדי קבלן גרם לכך שבאותו מפעל זה ליד זה מועסקים עובדים המבצעים אותה עבודה ולכל אחד מהם תנאי עבודה שונים באופן רדיקלי. עובדי הקבלן אינם יכולים לשבות או להתעמת עם המעסיק האמיתי. עם קריסת המפעל אין להם ולא כלום עם כונס הנכסים והנכסים של המפעל אינם משועבדים להם. כל זמן שמדובר בעובדים ברמה אינטלקטואלית גבוהה הם דואגים לחוזה העסקה הכולל בתוכו ביטוחים שונים וכן יש להם את האמצעים לכפות על המעסיק הוירטואלי תנאים סוציאליים מסוימים. אבל כאשר מדובר בעובדים לא מקצועיים אשר רמתם האינטלקטואלית אינה מאפשרת להם לעקוב אחר תנאי העסקתם, הם הופכים לאבק אדם הנטחן ונשחק על ידי חברות כוח אדם מפוקפקות. חברות כוח אדם השתלטו על התחום של עובדי הניקיון, המאבטחים ושאר עבודות שחורות – בבניין, בחקלאות, בתעשייה ובשירותים. הגיע המצב לידי כך שעובדים אלו אשר למעשה אין להם הגנה הסתדרותית ותנאים סוציאליים מועסקים במוסדות ההסתדרות, במשרדי ממשלה, עיריות ומוסדות ציבור. העוקב אחר עובדי קבלן אלו מבחין שחלק גדול מהם הם עולים מברית המועצות אשר השליטה שלהם בעברית מוגבלת. בארגון מסויים עבודות הניקיון מבוצעות על ידי קבלן. כלומר, לעובדים אין מחוייבות וזיקה לארגון. התוצאה היא שהם דואגים לבצע את עבודתם במינימום מאמץ גם על חשבון פגיעה בתשתיות. מעניין שמדי שנה נערך מכרז חדש. במכרז זוכה פורמאלית קבלן אחר אבל משום מה העובדים נשארים. בשיחה איתם מתברר שהם מפוטרים מדי מספר חודשים כדי למנוע מהם דמי הבראה, חופשה, פיצויים וכו'. לעיתים הקבלן פושט את הרגל ואז הם מאבדים שכר של חודשיים שלושה. ולפתע מתברר שאותו קבלן מופיע פתאום תחת שם חדש של חברה אחרת כביכול. כדי לעקוף את שכר המינימום המעסיק מדווח על עובדים אלו שהם עובדים במשרה חלקית כאשר הם עובדים במשרה מלאה . בדרך זו שכרם החודשי מגיע לכדי אלפים ש"ח בלבד . ההתרשמות היא שענף זה הולך ונכבש על ידי מאפיות של העולם התחתון. עובדים אלו הזקוקים יותר מכל אחד אחר להגנת ההסתדרות מופקרים על ידה, נטחנים ומרוסקים עד דק. הגיע הזמן שימצא דואג לעובדים חלשים אלו.
|
