לאחר תחילת המנדט בארץ ישראל החלה להתפתח בישוב היהודי מערכת מוסדות הישוב היהודי בארץ-ישראל במקביל למוסדות ההסתדרות הציונית ונקראו מוסדות "כנסת ישראל, שייצגו את הישוב היהודי בארץ.
מוסדות "כנסת ישראל "היו למעשה בבואה די מדויקת של היישוב בארץ ישראל.
איחוד של נבחרי הקהילות, של ה"יישוב הישן, ושל היישוב החדש, מושבות, ערים, נבחרי ציבור
ראשי אגודות מתיישבים וכיו"ב.
לפעילי "תנועות הפועלים" אחדות העבודה והפועל הצעיר לא היה משקל כלשהו במוסדות כנסת ישראל.
הם היו מיעוט מבוטל ביישוב. על לא יותר מכמה עשרות פעילים פוליטים וכמה מאות אוהדים.
הם נחשבו לתנועה אבנגרדיסטית חסרת ערך ראשי היישוב, הרבנים, ראשי הערים, נציגי המושבות
בזו להם מאיר דיזנגוף שהיה ראש עירית תל אביב ונציג תל אביב בכסת ישראל כותב בזכרונותיו כי אנשי תנועת הפועלים אפילו לא ביקשו כל ייצוג בכנסת ישראל .
בין השנים 1918 עד 1920 דומה היה כי חל פיחות ניכר בכוחם של אנשי תנועות הפועלים, "השומר"
איבד את כוחו מול הסדר היחסי שהבטיחה המשטרה הבריטית והותרו חוזי השמירה במושבות בזה אחר זה.
עם אבדן הבסיס הכלכלי, איבדו מיה וישראל שוחט את כוחם הפולטי, ובן גוריון שבכח אישותו השתלט על תנועת הפועלים " מידר את מניה שוחט והרחיקה ממוקדי הכח.
תנועות הפועלים תפקדו כתנועה" חוץ פרלמנטרית" מורחקים ממקורות הכח והשליטה של היישוב
בחירות אפריל 1920
מאחר ו"כנסת ישראל" לא נבחרה בבחירות דמוקרטיות והיתה מורכבת בדיוק כמו שנהוג לבחור ועדי קהילות, כלומר ייצוג לנכבדים עם זכות מילה אחרונה לרבני הערים ולרבנים הראשיים הודיעו הבריטים , האמונים על משטר דמוקרטי כי הם מכריזים על בחירות דמוקרטיות
ל "אסיפת הנבחרים" של הישוב מעין פרלמנט מייצג (מועצה מחוקקת) של הישוב ומתוכו יקבע הגוף המבצע הוא "הועד הלאומי" גוף שהוא למעשה הרשות המבצעת של היישוב השולט בחיי היום יום,
וממלא פונקציות של ממשלה לכל דבר.
בבחירות אלא הוענקה לנשים הזכות לבחור ולהבחר
העובדה שהבחירות דמוקרטיות, זיעזעה לרבים מפרנסי היישוב את האגו, חלקם פחדו שלא ייבחרו,
חלקם לא הבינו את המשחק הפוליטי הדמוקרטי וחלקם התרעמו על כך שלנשים זכות לבחור ולהיבחר.
שבועיים לפני הבחירות רעש היישוב וגעש , ובסופו של דבר הוציאו הרבנים הראשיים פסק הלכה
שהגיש את משאבי העם היהודי על מגש של כסף לתנועות הפועלים פסק ההלכה אמר כי אסור
להשתתף בבחירות מפני השתתפות הנשים.
הבחירות התקימו כמתוכנן , ובהם השתתפו 6800 בוחרים מתוך פוטנציאל של 56000 בעלי
זכות בחירה שרובם לא הגיעו לקלפי בגלל פסק ההלכה.
היחידים שהשתתפותם בבחירות היתה מלאה לחלוטין, מאה אחוזי בוחרים, היו אנשי תנועת הפועלים
זכו בהגמוניה , עם 2 מפלגותיהם "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר".
הגוש הגדול באסיפה המכוננת היה של תנועות הפועלים ובעקבות כך הורכב הועד הלאומי
מאנשיהם .
באפריל 1920 הוקם הועד הלאומי, ממשלת היישוב שבדרך, עם תקציבים ממשלתיים נדיבים,
ממשלה לכל דבר עם שליטה על כל נושאי הפנים סעד, תשתיות, שלטון מוניציפאלי
והעיקר חינוך, ושליטה על אפשרות מתן רישיונות העליה סרטיפיקאטים.
היו עוד גושים נוספים, כמו גוש עדתי שהיה מפוצל לסיעות של: ספרדים, תימנים, הבוכרים, הסתדרות צעירי ישראל, צעירי המזרח ועוד אבל את השליטה בפועל נטלו אנשי תנועת העבודה.
כביטוי לניצחון האלקטוראלי ואולי בכוונה ותוך מחשבה תחילה חגגו אנשי תנועות הפועלים את חגיגות ה1 במאי בתהלוכת ניצחון ברחוב ירושליים ביפו, הערבית תהלוכה שנחשבה בעיני הערבים כהתגרות, ובעקבותיה פרצו פרעות 1920 .
