מסיבת פורים

מאת משה פייגלין

אתמול הגישו המפלגות החרדיות הצעת אי אמון בממשלה על רקע המצב הכלכלי חברתי. הצעת האי אמון הראשונה של האופוזיציה החרדית, אינה עוסקת בשום נושא פרובינציאלי, סקטוריאלי, ואפילו לא בנושא דתי. הם לא ביקשו להגן על זכויות בחורי הישיבות, הם לא ביקשו לשמור על השבת, על הכשרות ואפילו לא על זכויותיהם בביטוח הלאומי. הם יצאו בעבור משהו כלל לאומי.

הדבר הטוב ביותר שקרה לחרדים זה שנים רבות הוא טומי לפיד. האיש הרע הזה – הוא ההזדמנות הגדולה של החברה החרדית. הגלולה המרה שהיא הסיכוי היחיד לריפוי הגטואיזם החרדי.

אין כל רע במלחמתם של החרדים על נושאים דתיים וסקטוריאליים. הבעיה היא שזה כל מה שהם עשו. חמור יותר – מה שלא נגע להם , לא עניין אותם. מדובר בגישה שהיא פועל יוצא של האידיאולוגיה החרדית. כלומר – מסביבנו הכל זמני ונרקב, עלינו לשרוד בתוך הגלות הציונית עד שזו תכלא את עצמה ואז כבר יבוא המשיח, יעניש את הכופרים ויצילנו מידם.

עם אידיאולוגיה כזו אפשר להסתדר מצוין בקואליציה. השלטון המרכזי תמיד ישמח לקבל שותף שאינו מתעניין בשאלות הלאומיות אלא בצרכיו בלבד. עבור השלטון – ויהא זה שלטון ימני או שמאלני – הפתרון הקל ביותר למי שידיו על הברזים, הוא תשלום עבור נאמנות. עם מי שכל מאווייו מסתכמים באינטרסים הצרים של קהילתו קל מאוד להקים קואליציה, וכך היו החרדים שותף טבעי לכל הממשלות מימין ומשמאל כאחד.

עד שבא האנטישמי הזה – ופסל את החרדים. אי אפשר להגזים בעומק השפל והגועל שמעורר לפיד. אולם התוצאה היא, שבפעם הראשונה נאלצים החרדים לחבוש באופן לכתחילי את ספסלי האופוזיציה. כלומר לא כמשהו זמני -  בחוץ אבל בפנים כפי שעשתה לעיתים ש"ס – אלא משהו אמיתי – אופוזיציה של ממש, כל עוד שינוי קימת.

ומכיוון שגם את מעמדך כאופוזיציה צריך להצדיק – מתחילים החרדים להגיש הצעות אי אמון. אלא שעמדה אופוזיציונית אינה מתחברת לגישה פרובינציאלית. בקואליציה אפשר לדאוג לתקציב לישיבה מסוימת, באופוזיציה צריך לדבר על מצבם הרע של מוסדות החינוך. בקואליציה אפשר לדאוג לביטוח לאומי עבור החרדים. בהצעות אי אמון אופוזיציוניות צריך לדבר באופן כללי על המצב הכלכלי חברתי. בקיצור - מן האופוזיציה אי אפשר לנקוט עמדה פרובינציאלית. כך – שלא מאהבת מרדכי חלילה – עשה לפיד לחרדים את השירות החשוב ביותר. הוא בעט אותם אל תוך  החברה הישראלית.

באופן פרדוקסאלי – גם החרדים תרמו את תרומתם ללפיד וחבורתו. כוחו של איש רע מעללים זה אינו אלא בפיו. רכוב על גלי אוטו-אנטישמיות כנגד החרדים,  הגיע לפיד אל תוך הממשלה. אילולי גישתם של החרדים – גישה אשר נתנה לאוטו-אנטישמיות הזו אפיק להתפרץ דרכו לחברה הישראלית, לא היה ללפיד סיכוי. במילים אחרות – לפיד חייב את מקומו בכנסת ובממשלה  - לחרדים... אלא שכאן לא תהיה לו יותר ברירה והוא חייב יהיה להתחיל ולהתייחס למציאות. באופוזיציה אפשר להיבנות משנאה, בקואליציה צריך לבוא עם פתרונות ואלה מחייבים התייחסות למציאות.

תמיד היו אנטישמים שהאשימו את היהודים – וכשגירשו אותם התברר שהבעיות רק הורעו. כך יקרה גם לאנשי שינוי.

במסיבת הפורים השנה עוטים אם כן שני הצדדים מסיכות חדשות – מסיכות של אחריות לכלל.

הלוואי ופורים זה יימשך עוד זמן רב.