בחירות ללא בחירה

עם כל ההתלהבות מהבחירות (או, לפי טענת אחרים, האדישות) כדאי שהחלק מעם ישראל היושב בארץ ישראל יזכיר לעצמו כי יש רק קשר קלוש בין בחירות אלה לבחירה אנושית אמיתית; מדינת ישראל איננה מדינה חפשית, איננה מאפשרת לאזרחיה לבחור את דרך חייהם בצורה חפשית – ובכל מקרה אין שיטתה המדינית מותאמת לחופש אנושי.

אי התאמה זו מתבטאת בעיקר במה שעליו מבוסס החופש האנושי – בבחירה החפשית. היעדר מידת חירות ראוייה מרשותו של האזרח הישראלי, בשל הפקעה מסורתית שנתבצעה נגדו מאז קום המדינה, היא עדות מפורשת להיותה של ישראל מדינה שאיננה מתאימה לחייו של יצור בעל בחירה. דבר זה בא לידי ביטוי בשיטת הבחירות שלה, שהיא פגומה ומצומצמת מבחינת האפשרויות שהיא מוסרת בידי האזרח.

טווח הבחירה בישראל לקוי כולו, החל מהעובדה שבישראל אין זכות האדם לחופש מעוגנת כהלכה מבחינה חוקתית וכלה בעובדה שאיש מהאזרחים אינו יודע באיזו מידה קרובות או רחוקות המפלגות המתמודדות לאידיאל החירות.

האזרח הישראלי רחוק מלדעת במדוייק מה ההבדל בין מצעיהן של המפלגות המתחרות ב"טורניר" הבחירות הנוכחי. מאז הולדתו לא טרח איש ללמדו חירות מהי – ולכן הוא גם אינו יודע איזו מבין המפלגות המתמודדות תקרב אותו למצב של חירות אנושית. למעשה, אין האזרח הישראלי מחזיק היום בערך היסודי שעל פיו מבסס אדם בוחר את בחירתו – בידע אמיתי, מציאותי ואמין לגבי כוונותיהם של המועמדים לבחירתו:

כל המועמדים מצהירים על דאגתם לענין זה או אחר הקרוב ללבם, אך אין ביניהם איש – כולל ראשיהן - היודע איך בדיוק להוציא לפועל, אפילו אם יצליח להחזיק ברסן השלטון, את שיש לבצע בתחומים אחרים; בין אם מדובר בנושאים הראשיים שעליהן מתמודדות המפלגות הגדולות, כמו צדק, בטחון וכלכלה ובין אם מדובר בעשרות הצעות אחרות לבוחרים, המופקות מהתנועות הקטנות, שרובן לא יעבור את אחוז החסימה, מצטרפים כל אלה למסע שיט של ספינה שרבים מאלה שנמצאים על סיפונה נכפים למסעה – וגם אלה המחזיקים בתארי הקצונה הראשיים של צוות מלחיה, אינו יכול להסוות את העובדה שאין בידיו לעשות יותר מאשר להטות, כמיטב יכלתו, את הגה הספינה לכיוון הרצוי לו.

משמעות הדבר היא, שגם במקרה הטוב, שבו תצא ספינת הלאום אל הים בנתיב הנכון, יהיה חלק גדול מנוסעיה כאלה שלא בחרו בנתיב זה ועבורם תהיה הספינה כלא צף.

ובכל מקרה, לא רק שאיש לא ייצא מהמאבק ותאוותו בידו – גם בסיפוק תאוות השלטון אין די, כי אין בשלטון במדינת ישראל משום פתרונות לבעיות הרבות והמסובכות שדורשת הנהגת האומה – ומדינת ישראל עדיין רחוקה מלהיות אבן ציון בדרך לאומת ישראל.

אין בחירה נעשית מבלי שיש אפשרויות לבחור ביניהן – ובישראל של היום אין בנמצא מועמד המתנשא ברוח מנהיגותו מעל לשאר המועמדים ומציע לאזרחי ישראל דרך ישרה, ברורה ואמיתית, שלפיה יכול להתקיים עם ישראל באופן צודק ולממש בדרך זו את כוחו.

ועל תהום זו של בורות מרחף חושך גדול שאינו מאפשר קרקע יציבה ונחיתה בטוחה לרוח הבחירה האנושית. מחר יעמוד עם ישראל תמה, נבוך ומבולבל אל מול קופסאות הפור שלתוכן הוא אמור למזוג את עתידו. במידה שבה יכיר בעובדות, הוא יהיה חייב להיות מודע לכך שבלית ברירה הוא נותן יד לרע במיעוטו – לתהליכים לא ידועים, לא ברורים ולא מובנים, אשר קובעים את גורלו מבלי שנבחרו על ידו לצורך זה מלכתחילה.

כל המועמדים שותפים בנסיונות השכנוע שלהם להביא את האזרחים לקלפיות. אך הכל יודעים כי מי ששולט בכל מקרה במדינה אינו נמצא בין המועמדים לבחירה; האזרחים יודעים כי בחייהם תשלוט קבוצה גדולה של אנשי שלטון, אשר בעריצותה כלפי האזרח איננה מבחינה בין תוצאות בחירות אלה לאחרות; בין אם יעלה לשלטון ימין או שמאל, יהיה האזרח הישראלי אסיר מדוכא במרתף כלא המדינה, אשר איננה אלא עריצות.

העימותים הגדולים עם האוייב החיצוני ומערכת הלחצים העצומה שמפעילים כוחות חוץ על עם ישראל במדינתו מסיחים את הדעת מבעיית החירות אשר קובעת, במידה העיקרית, את יכולת העם להתמודד עם הלחצים החיצוניים. רק פתרון בעיית החירות יאפשר התמודדות ראויה, המבוססת על ערכי אמת, עם האויבים – כי עד שלא תיפתר בעיית החירות, עד שלא יסכימו אזרחי המדינה על המידה שבה הם רשאים להצר זה את צעדי רעהו, הם לא יוכלו להגיע להסכמה לגבי דרך הטיפול הראוייה בצר.

עד אז ימשיכו חוסר הידע, אי ההבנות ואי ההסכמות לגבות מן העם את מחירן הקשה של מריבות אחים; אלה יעלו לאומה במחיר עצום של התנערות מאחריות לאומית, עקירת ישובים, ויתור על נכסי אומה וקניני יחידיה, פגיעה אנושה ובלתי מחוייבת במהלכי החיים התקינים של אזרחיה – והיוותרות במצב של בורות לגבי יישומו של חופש הבחירה האנושי במסגרת שיטה מדינית צודקת.

אך נראה כי שנים רבות עוד תחלופנה לפני שיתקיימו בישראל בחירות אמיתיות, עד שהברירה שתועמד בפני האזרח תכלול את אפשרות החירות. רק אז תהיינה הבחירות כאלה שיש בהן בחירה אמיתית, ורק אז יוכל העם לצאת לדרך נבחרת, כראוי לעם נבחר.