|
לאחר שהרמטכ"ל הכריז שאנו מכחישי שואה בכך שאנחנו מכריזים כי לא נשכח את פשעיו בשליחות הממשלה בבצעם טיהור אתני בשירות האנטישמיות הפלשתינית, החלטתי להוריד את הכפפות.
דעת הרמטכ"ל היא תוצאה של חדירת הכחשת השואה לתודעה המערבית המבקשת בכל דרך אפשרית להינקות מפשעיה, ומכאן גם לתודעה הישראלית באמצעות האיחוד האירופאי ופועלו בקרב האליטות של השמאל. הטקסים שלהם אינם זיכרון אמיתי לשואה . הם פוגעים בזיכרון השואה האמיתית בכך שהם מנציחים זיכרון של סבל ועינויים של יחידים. ההתמקדות בסבל של הפרט פוגעת בזיכרון שואת יהודי אירופה, ומסייעת להכחשה . תודעת הפרט המודרנית אינה חשה בנוח עם אירוע היסטורי בעל ייחודיות לאומית, ומנסה לתרגם אותו לאירוע של ריבוי מקרים פרטיים אכזריים ונוראיים. כנגד הריבוי יצביעו מכחישי השואה על עשרות מליונים שנהרגו במלחמת העולם השניה, ועל אסירים מלאומים שונים שהושמדו ע"י מכונת ההשמדה הנאצית. מהו השלב בו הכמות משנה מהות? כנגד האכזריות, לא חסרות דוגמאות נוראיות בהסטוריה של מעשים אכזריים כנגד אזרחים ע"י צבאות לוחמים. שיאים של סבל ואכזריות אינם מאפיין ייחודי של קרבנות הנאצים לעומת אחרים, אינם מאפייין ייחודי של שואת היהודים על פני פוגרומים אכזריים שפקדו מפעם לפעם את יהודי אירופה, ובמיוחד אינם מאפיין ייחודי של היהודים על פני שאר קרבנות הנאצים בשואה . המאפיין הייחודי העיקרי הוא התגלמות של שנאת היהודים האנטישמית בדמות מכונת השמדה שבקשה למחות את זכר ישראל מעל פני האדמה . זו אותה רצחנות אנטישמיות שהשמאל מתכחש לקיומה בבקשו מניעים רציונאליים לבקשת השמדת ישראל ע"י האוייב הערבי. ההתנתקות כאקט אנטי יהודי, הנובע מהכרה בצדקת שנאת ישראל היא הזדהות עם הרוח הנאצית, שיש מי שיאמר שהיתה כבר בבסיס הציונות. זוכרים את מחיקת ה"לאום" מתעודת הזהות ? אם הלאום הוא לא חלק מהזהות אז לא היתה שואה ליהודי אירופה, פשוט היה טבח המוני בתושבים אירופאים שחלק די קטן מהם היו במקרה גם יהודים . ואלו חלק מהשלבים במלחמתם נגד הלאום היהודי - - מחיקת הלאום מתעודת הזהות .
- שלילת הרלוונטיות של זכותינו ההיסטורית על הארץ .
- איסור על זיהוי לאום כאוייב, (האוייב הוא ה"טרור" ולא הערבים).
- איסור על אידיאל של עבודה עברית . (בג"ץ נגד אתר "עבודה עברית").
- איסור על הלאום להחזיק בנכסים (קק"ל חייבת לאפשר לערבים לרכוש קרקעות שנגאלו על ידי העם היהודי).
- איסור על ייהוד הגליל והנגב – (בג"ץ בעניין ההטבות לאיזורי עדיפות לאומית)
- הלגיטימציה להכפשת היהדות החרדית ומתיישבי יש"ע המזוהים עם היהדות
- הלגיטימציה לנישואי תערובת (הפרט משלם מחיר מיותר על שייכותו המיותרת ללאום היהודי).
- הפרדת הדת (=מאפיין הזהות העיקרי של היהדות) מהמדינה .
- מלחמה חזיתית נגד מתיישבי יש"ע המבטאים זהות יהודית לאומית חיה ורלוונטית.
על רשימה זו ניתן להוסיף עוד סעיפים רבים לאין מספר אך אולי החשוב מכל הוא העובדה הבאה: יחסינו עם גרמניה כיום נורמטיביים לחלוטין, יחסים דיפלומטיים מלאים ויחסי מסחר. משמעות השואה (משמעות אותה הבין בגין בזמנו כשהתנגד לשילומים) אינה פשעי מלחמה שבצעו גרמנים מסוימים נגד אנשים שגרו באירופה ובמקרה היו גם יהודים, ובהעמדתם לדין של הפושעים בנירנברג יכופר לגרמניה. משמעות השואה היא פשע של אירופה בראשות גרמניה כנגד עם ישראל. ועל פשע זה לא די שלא כופר, אלא מוסיפים עליו כיום חטא על פשע בהכרה בלגיטימציה של אויבינו מבקשי השמדתנו, וגינוי שיטתי של כל פעולה מצידנו להגנת עם ישראל. זאת יש לומר להבהיר ולהבליט: הרציונאליזציה של האנטישמיות היא הכחשת השואה, לפיכך, מי שאומר שהערבים רוצחים אותנו בגלל שאנחנו כובשים, כופר בקיומה של שנאת ישראל ומכחיש את השואה במהותה האמיתי. מי שמשווה בין השואה להתנתקות, מזהה את המהות של שני הארועים הרבה יותר ממי שממבליט את ההבדלים. אכן ההבדלים הם רבים, ואין לדמות את האכזריות של הנאצים לאטימותם של חיילינו. אבל, חזון עם ככל העמים אינו שונה במהותו מחזון ההשמדה של הנאצים. המטרה של השמדת הלאום היהודי היחודי משותפת לשניהם. זוכרים את האסוציאציה של טומי לפיד על סבתא שלו מהמחנות? זוכרים את דברי דן חלוץ על המגבלות המוסריות שאנחנו מחוייבים להם במלחמתינו בפלשתינים? האם פלא הוא שזיכרון השואה מוליך את דן חלוץ למסקנה שלעם ישראל אסור להילחם על זכותו להתקיים? (אלא אם כן לאוייב לא יהיו נפגעים כמובן). לא נשכח, לא נסלח, כדי שהפעם זה לא יצליח.
|
