טיהור גבעה 26 בקרית ארבע מבעליה היהודיים, ועוד יותר מכך - הדרך
המצמררת בה נעשה, לא באו יש מאין. אלו הפירות הבאושים של עוולה,
איוולת ותרמית בנות 15. העוולה היא הרדיפה האכזרית של יהודים מסורים
ומקריבים - מהמסורים והמקריבים בדורנו. רדיפת תלמידי הרב כהנא.
האיוולת היא המשת"פיות עם עוולה זו. התרמית היא הדה-לגיטימציה
המרושעת: "רק-לא-כהנא". תרמית בנוסח הטיעון האנטישמי לדורותיו: "...לא
נגד יהודים, רק נגד איזשהו שורש קיומם...". תרמית שעיוותה את הראש
היהודי ותיכנתה אותו לעוולה ולאיוולת.
לכאורה, לא היה בפינוי גבעה 26 שיא זוועה חדש. הגבעה בקרית ארבע טוהרה
בחצות יום ב', כ' אדר ב', מהאלמנה - לבנת עוזרי, וחמשת ילדיה. אב
המשפחה, נתי עוזרי הי"ד, נרצח באותו בית חודשיים לפני כן. לעיני אשתו
וילדיו. אלה ניצלו בנס. סיפור הגבורה של נתי צריך להפוך לסלע קיום של
האומה היהודית, אבל זה ענין נפרד. לפנות שחר שלמה מלאכת מחיית זכר
יהודי בגבעה, ומבצע נוסף של קומנדו הפינוי של משטרת ש"י - "סוס ההלם",
הגיע לסיומו העליז. לא רבים שמעו על כך וגל הזעזוע לא גלש מעבר לאלו
שבין כה וכה דואבים יום יום את תוצאות מעשה אוסלו. לכאורה, יש הסבר
לדממה: חגיגת התפוז-המכני לאלמנה ול-5 היתומים הרכים, קשה ככל שהיתה,
מוסכה היטב ע"י התקשורת הישראלית. זו קבעה "שלא היה ענין לציבור",
ובכלל, הכל נמהל בעשן המלחמה בעירק. אך הסבר אמת יפספס, אם לא יבהיר
במי מדובר. ובכן, נתי עוזרי למד בישיבת 'הרעיון היהודי'. ככזה הודבק
לו טלאי ה"כהניסט". וכ"כהניסט", עפ"י מסע דה-הלגיטימציה, הוא אינו ממש
בן-אדם. רצח כהניסט הוא אמנם ארוע מצער, אך עניין הציבור בו צריך
להצטמצם רק בהתפרעות שתבוא בהלוויתו. ותו לא. 15 שנות אטימת אנושיות
אינטנסיבית חייבים לשאת את פרים. "רק-לא-כהנא" חייב להביא לאכזרי
הישראלי: אכזרי ניאו-פלשטיניסטי למהדרין. ציניקאים יכולים "להתנחם"
בכך ששם הגבעה עדיין לא שונה. לא ל'גבעת נתי הי"ד' כמובן, אלא ל"איליה
קפיטולינה דחברון".
שתי שאלות יסוד עולות: 'למה' ו'איך'. למה נבחר דווקא קרבן זה ואיך צלח
כל כך מסע ה"רק-לא-כהנא". ובכן נראה שהתשובה לשתי אלו אחת היא: זה
התבנית האנטישמית. "רק-לא-כהנא" עם הקריצה המתלווה אליו, הוא הגלגול
הישראלי העכשווי לאנטישמיות-עם-קריצה הידועה. למה דווקא היהודי? - לכך
עוד לא נולד הסבר מדעי שיחזיק מים. ה"איך" הרבה יותר פשוט. התמים
והטבעי לכאורה "לא נגד מתנחלים, רק נגד כהניסטים", הוא פטנט אנטישמי
עם קבלות: "לא נגד היהודים; רק נגד היישות הציונית". בואריאציות שונות
ובקריצות שונות, זה כרטיס הביקור של מחלת האנטישמיות זה 4000 שנות. כל
דור ולשון בדרכו: במצרית-פרעונית, ברומית, בספרדית, ברוסית, בגרמנית,
בפולנית, בבריטית, בצרפתית, בבלגית, וכמובן בישמעאלית-פלשטיניסטית.
ו"רק-לא-כהנא" זה אותו הדבר, רק בישראלית-אוסלואית (כי השפה היתה עוד
לפני מעשה אוסלו). כמובן בהכשר בג"צ.
ובכן, "רק-לא-כהנא" נגזרת מ"אנחנו לא-נגד..-רק...". הוותיק והנצחי.
רומאים לא היו נגד היהודים, רק נגד קוראי התורה. תלייני אינקוויזיציה
לא היו נגד יהודים, רק נגד רוצחי ישו. מעלילי הדם בימי הביניים היו רק
נגד אלו ששוחטים ילד נוצרי למצה של פסח. משלחי היהודים לגולאגים
ברוסיה היו רק נגד התפילה בעברית". נאורים תמיד מציינים "שהם לא נגד
יהודים, כי הטובים בחבריהם יהודים". מאז ראשית צמיחת גאולתנו עושה
הטיעון "אנחנו לא נגד זכות היהודים למדינה, רק שלא יעשו זאת בארץ
ישראל" נפלאות מול פתאים ("useful idiots"). כך גם "אנחנו לא נגד
מדינת ישראל, רק נגד הכיבוש"; "אנחנו לא נגד זכות ישראל להתקיים, אבל
צריך לעשות צדק לעם הפלשטיני". "אנחנו לא נגד זכות ישראל להגן על
עצמה, רק נגד הריגת "פלשטינים חפים מפשע"". בזמנים בהם התמוגג היישוב
מאבו-עאמר פיזר זה אימרות נדיבות בנוסח "אנחנו לא נגד זכות היהודים
לגור בפלשטין, רק נגד אלו שהיגרו אליה לאחר 1933" (הגם שלאחר מו"מ עם
'חזית הסרוב' תיקן: "רק נגד אלו שהיגרו מ-1905"). זה השיח האנטישמי
המתון.
למה דווקא כהנא? - ראה הנסיון להסביר את האנטישמיות. האיך כאן הרבה
יותר ברור: בישראל נחת ה"רק-לא-כהנא" על מצע רך: תשתית
ה"בלי-חרות-ומק"י" של בן-גוריון. אך לאחר שחרות עלתה לשלטון (עלתה
לשלטון?) היא קמה לעשות לאנשיה את מה שעשו לה (מאימת הסמול). ימין
("ימין"?) חוקק חוקי דה-לגיטימציה מיוחדים נגד כהנא ואימץ את תרמיות
הסמול, עם קריצה גדולה: "אנחנו לא נגד מתנחלים, רק נגד נוער הגבעות".
"אנחנו לא נגד ההתנחלויות, רק נגד מאחזים בלתי חוקיים". התקשורת - תחת
"שלטון הימין", טרטרה יום ולילה ש"כהנא" זה "ימין קיצוני" ולהיפך,
וישראלי הגון חייב לתעב את שניהם. תקשורת זו חיבקה את שרון - מפאיניק
ימיתאי ידוע ואדם שלא ידע עלילת דם סמולנית מימיו, כשזה הסביר שהליכוד
הוא לא "ימין קיצוני", וקרץ שליכוד זה רק תפס וירוס (כהנא). מצנע היה
בטוח שמספיק להדוף טענה על מימון בלתי חוקי שלו, בכך שיתייג את מי
שגילה זאת כ"פעיל כהנא".
כמובן שדה-לגיטימציה לא מבשילה ביום אחד. זה תהליך. בתחילה מרוקחים
החוקים. אח"כ יורדים לחיי המאמינים. כך התכנון וכך בביצוע: קודם
וראשית כהנא נפסל ודמו מותר. אחר כך, לאחר שנרצח, מוצאים תלמידיו מחוץ
למחנה. בהמשך, וזה כבר טבעי, מדביקים להם טלאי של ארגון טרור. בהמשך
גם "מתוני" יש"ע מגוייסים: רבנים שהסתחבקו עם רבין וברק סוגרים עליהם:
דה-לגיטימציה לכהנא תמורת שטר מחילה מהסמול (אשרי המאמין ...). בכל
מקרה, לאחר חצי דור דה-לגיטימציה, נקלט שתל האכזריות בראש.
ועם ראש כזה, כבר קשה להבחין בעוולה. יש אזכרה לרב כהנא (האב)? - מי
שמעז להשתתף - מסומן. אילנה דיין מציגה ב"עובדה" רבנים (כן. רבנים
ממש!) שהשתתפו באזכרה !!!!. ומכיוון שהאזכרה היא משהו קונספירטיבי,
הסקופ מצולם במצלמה נסתרת. כמו צילום יגאל עמיר בכיכר מלכי ישראל,
לפני שצעק "סרק סרק". טלי ובנימין-זאב נרצחים. חלק מששת ילדיהם הרכים,
שאיתם ברכב - נפצעים. נראה ששלומציון בת ה-6 חדשים לא תזכה להכיר את
הוריה הצעירים. אך בתקשורת הישראלית אין ולו מילה על הטרגדיה. כאילו
לא היה סבל אנושי בלתי נתפס. אכזרי התקשורת הישראלית לא מצאו כאן ענין
לציבור. הם הרי היו כהניסטים. אמנם היה רצח, אך זה לא משהו איום כמו
פיגוע קיבוץ מצר. מיכאל בן-חורין רואה ברבין את סיבת ההפקרה של חיי
היהודים ? - חצי שנת מאסר מינהלי!! זכויות אזרח? - הוא הרי כהניסט.
נתי עוזרי נרצח? הוא הרי גר בגבעה לא חוקית, ובנוסף, ובעיקר: הוא היה
כהניסט. "אין ערבים אין פיגועים"? אליקים רובינשטיין מפלס את דרכו
לבג"ץ על גבי הסטיקר. כרגיל, הוא אינו מוצא שום דמיון לסיסמת מצנע
"אין יהודים (בחבל קטיף) - אין פיגועים". ברוך מרזל הודף שוטר
(ללא-תגית) שמתעלל בנער בחוות גלעד? - חצי שנת הרחקה מהבית. נועם
פדרמן ואשתו מעיזים לא לנפול בפח שתילת חומרי נפץ במכוניתם - חצי שנת
כליאה בבית. מחלקה שלמה במשטרה ובפרקליטות, במשמני תקציב מעולם אחר,
עסוקה בנסיון להפליל את איתמר בן גביר. עד כה, זה נראה כמו נסיון
להשחיל פיל דרך קוף של מחט. אך כאמור, 15 שנות דה-לגיטימציה עושים
משהו לראש ולנשמה.
עם זאת, חייבים להודות: כהניסטים תורמים את חלקם למסע הדימוניזציה
נגדם. נותנים לתרמית דריסת רגל. הם טרף קל. למשל, הם מסרבים להרצח
בנימוס. ההלוויות שלהם הן ממש לא ארוע סולידי. במידה רבה, הם מבאסים
את הישראלי הקניונאי. הבוז שלהם לכל מה שהוא פסגת תענוגיו, ואפילו
למוות ממש (ועוד רק להרצח. לא לרצוח!), הוא ממש לא סימפטי. התקשורת
יכולה להציג אותם כרע האולטימטיבי: גם חרדים. גם מתנחלים. גם ימין. גם
משפחה מסורתית ומלוכדת. גם לא סרבנים. גם עולים. גם לא לוקחים
מהמדינה. וזה עוד לא הכל.
וי. ממש כמו היהודים !
