|
לכבוד ל"ג בעומר
תקציר
פולמוס בר כוכבא בדורינו נמשך שנים רבות. כל הנוקט עמדה בויכוח זה לא פחות משהוא נוקט עמדה לגבי העבר הוא נוקט עמדה לגבי ההווה והעתיד. גם אנחנו ננסה לשאוב ידיעה באשר לעבר והנחיה להווה ולעתיד. לפי הבבלי בר כוכבא אמר לחכמים שהוא משיח. הם בדקוהו ומשהתברר שאינו יכול לדון על פי חוש הריח קטלוהו. כלומר, התנגדו לו בחריפות. לפי הירושלמי והמקורות התלויים בו, רבי עקיבא הכריז על בר כוכבא שהוא משיח, ומלבד רבי יוחנן בן תורתא שאיננו יודעים עליו כמעט דבר, איש מחכמי ישראל לא התנגד לכך. לפנינו אם כן הבדל מהותי בתפיסת העולם של הבבלי לבין תפיסת העולם של הירושלמי. הרמב"ם הכריע כתורת ארץ ישראל וכן גם עלינו לנהוג.
הקדמה
בימינו מתנהל פולמוס חריף באשר לבר כוכבא אישיותו ומעשיו. האם הוא דמות חיובית או שלילית. כל הנוקט עמדה בפולמוס זה לא פחות משהוא נוקט עמדה לגבי העבר, הוא מגלה את דעתו לגבי ההווה והעתיד. וגם אנו במהלך לימודינו ננסה לשאוב הנחיות מהעבר לעתיד.
הבבלי
בבלי סנהדרין צ"ג ע"ב שנינו - בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא. אמר להו לרבנן: אנא משיח! אמרו ליה: במשיח כתיב דמורח ודאין. נחזי אנן, אי מורח ודאין. כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין, קטלוהו.
[תרגום - בר כוזיבא מלך שתי שנים ומחצה. אמר לחכמים: אני משיח! אמרו לו חכמים, במשיח כתוב שדן על פי חוש הריח. נראה אם יכול לדון על פי חוש הריח. כיון שראו שאינו יכול לדון על פי חוש הריח קטלו אותו.]
יש להעיר שבלשון חז"ל קטלוהו אינו משמש דוקא להריגה ממש אלא גם להתנגדות חריפה. וגם בעברית מודרנית הוא כן. כשאומרים שפלוני קטל את פלוני, אין הכונה שהרגו, אלא שתקף אותו מילולית באופן חריף. והוכחת נקודה זו אינה ענין מאמר זה.
מי שלומד את הבבלי בלבד, יבין כמובן מאליו, שההתנגדות לבר כוכבא היתה כללית, ומעולם לא היה שום חכם שחשב שבר כוכבא הוא משיח. דרישתו של בר כוכבא להכיר בו כמשיח באה מהחלל הריק ללא שום תימוכין או הצדקה כל שהיא, וכל כולה נובעת מגאוה וניפוח עצמי שלא במקומו.
הירושלמי והמקורות התלויים בו
נפנה עכשיו לירושלמי ולמקורות התלויים בו.
בירושלמי תעניות פ"ד [דפוס ונציה ה"ו דף ס"ח טור ד' באמצע] שנינו - תני ר' שמעון בר יוחאי: רבי עקיבה היה דורש: דרך כוכב מיעקב - דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבא הוה אמר דין הוא מלכא משיחא! אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא: עקיבה! יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבא!
מקבילה באיכה רבה פרשה ב' אות ד' - אמר רבי יוחנן: רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב אל תקרי כוכב אלא כוזב. רבי עקיבה כד הוה חמי ליה להדין בר כוזיבא, הוה אומר: היינו מלכא משיחא! אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא: עקיבה! יעלו עשבים בלחייך, ועדיין אינו בא.
ובהמשך - ומה היה עושה בר כוזיבא? היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג כמה נפשות, ועל זה אמר רבי עקיבה כך.
ובאיכה רבה מהדורת בובר פרשה ב' אות מ"ז שנינו - אמר רבי יוחנן: כד הוה חזי ר' עקיבא לבן כוזיבא הוה אמר, דרך כוכב מיעקב - דרך כוזבא מיעקב, זה מלך המשיח. אמר רבי יוחנן בן תורתא: עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד אינו בא.
והנה היום לאחר שנתגלו אגרות של בר כוכבא אין שום ספק ששמו האמיתי היה בר כוזיבא. ורק בעקבות דברי רבי עקיבא עליו שינה העם את שמו וכינהו בר כוכבא. נמצאנו למדים אם כן שר' עקיבא תמך ללא סיג בבר כוכבא לא בגלל סגולותיו הרוחניות אלא בגלל הפגנת הגבורה הגשמית שגילה בכך שיכול היה לתפוס את אבני הבליסטראות באויר ולזורקן חזרה למחנה האויב ולהרוג בו.
מתנגדו של רבי עקיבא הוא רבי יוחנן בן תורתא. מימרותיו מועטות ביותר. מלבד כאן הוא נזכר ביומא ט' ע"א ששם הוא אומר שסיבת חורבן מקדש שילה היה גלוי עריות ובזיון קדשים. בבמדבר רבה פרשה ז' אות י' הוא אומר שסיבת חורבן בית ראשון היה עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים. בשמות רבה פרשה מ' אות א' מסופר עליו שבא לפני רבי עקיבה שאמר לו עמוד וקרא בתורה וסרב משום שלא עבר על הפרשה מקודם ושבחוהו חכמים על כך. ובמדרש מאוחר המובא באוצר מדרשים עמוד ת"נ מסופר שנתגייר בגלל מעשה שהיה קשור בשור ולפיכך קראוהו בן תורתא - בן השור.
אגב, אם מדרש זה מוסמך, הרי שלפנינו מקרה מענין. מול רבי עקיבא בן הגרים, ניצב רבי יוחנן בן תורתא הגר. ואם נוסיף שלדעות מסוימות גם בר כוכבא היה מצאצאי גרים הרי כל מנהיגות עם ישראל באותה תקופה היתה מנהיגות משורש גרים.
ברור שבעימות בין רבי עקיבא לרבי יוחנן בן תורתא עלינו לבחור ברבי עקיבא. יתרה מזו, רבי יוחנן מעיד (איכה רבתי פרשה ב' אות ד') שאפילו לאחר כשלון המרד הרי רבי , הוא רבינו הקדוש, הוא רבי יהודה הנשיא עורך המשנה, דרש על בר כוכבא את דרשתו של רבי עקיבא - אל תקרי כוכב אלא כוזב. מובן שבדרשתו זו בא רבי ללמדינו שכשלון המרד לשעתו אינו כשלון הדרך והשיטה אלא כשלון מחמת תנאים חצוניים. כשישתנו התנאים יש לחזור לדרכו של בר כוכבא.
בין תורת ארץ ישראל לתורת בבל
אולם בהכרעה בין רבי עקיבא לרבי יוחנן בן תורתא לא יצאנו ידי חובתינו. שהרי לפנינו העימות הגדול יותר המקיף יותר בין תורת ארץ ישראל לבין תורת בבל.
הרי בבבלי נקבע שבר כוכבא אינו משיח משום שאינו יכול לדון על פי חוש הריח, היינו בגלל העדר סגולות רוחניות על - טבעיות. לעומת זאת לפנינו במדרש נאמר שרבי עקיבא אמר על בר כוכבא זה מלך המשיח בגלל הגבורה הגופנית שראה בו, ולא חיפש אצלו כלל סגולות רוחניות.
להיכן אם כן תיטה הכף?
הכרעת הרמב"ם
כתב הרמב"ם בהלכות תעניות [מהדורת רי"ק] פ"ה [א] - יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהן מפני הצרות שארעו בהם כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה... [ג] ותשעה באב חמשה דברים ארעו בו... ונלכדה עיר גדולה ובית תור היה שמה ודמו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח ונפל ביד גוים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חרבן המקדש.
וכן כתב בהלכות מלכים ומלחמות פרק י"א ה"ג [דפוס רומי ר"מ] - "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים. אין הדבר כך. שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח. ודמה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעוונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת".
אם כן הכרעת הרמב"ם בהלכות גאולה חד משמעית. לצידה של תורת ארץ ישראל, לטובת רבי עקיבא. למען משיח טבעי בעל סגולות גופניות, ונגד משיח רוחני בעל סגולות רוחניות. ובעקבות המשורר בן דורינו שאמר: אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר, נאמר אנו, אמת תורת רבי עקיבא גם בנפול בר כוכבא!
|
