|
היועץ הוא מי שיודע להפוך את מבוכי עץ הדעת טוב ורע, לבהירות עץ החיים. הוא מעביר משדה הייאוש בלבול ואטימות אל שדה אופטימי ומעשי. כיצד הוא עושה זאת?
ראשית, ללא הרף הוא "מנקה" את עצמו מנגיעות אישיות. רק כך הוא יכול להושיט יד אמיתית לעזרה. בהיותו חסר נגיעות אישיות, יוכל לתפוס בדיוק רב את מוקד העניין. אין מי שהוא זך לחלוטין, אך ככל שיהיה אמיתי עם עצמו, עם בני ביתו, ועם סביבתו, בהיר, ללא חנופה או התנשאות, כך ידע ביתר בהירות לכוון את זולתו. אם הוא עצמו מסובך בסיבוכי אגו, יקשה עליו לייעץ. רק מי ש"עובד" על עצמו ומודע לתהליך, יכול לאתר את שורשי הבעיות אצל אחרים. מסופר על אחד מאדמורי חב"ד שהיה מקפיד לאתר "ולנקות" מתוכו כל פגם שראה אצל זולתו. פעם רצה לייעץ ליהודי, אך בתוכו לא מצא את אותו הפגם. מיד "יצא להפסקה". הוא חזר רק כשנמצאה "האבידה". החיסרון נמצא, אמנם בדקות. כך היועץ הוא גם במקום מרומם אוביקטיבי וגם סוביקטיבי ייחודי המרגיש ומזדהה עם היושב מולו. הוא "בפנים" ו"בחוץ" בעת ובעונה אחת.
יועץ אמיתי המשפיע טוב, פועל בכל הרבדים. באכילת "עץ הדעת טוב ורע" נפגם היכולת לראות את המציאות בראייה כוללת ואמיתית. במיוחד "נפל" הרגש לראיה סוביקטיבית ולעיתים מעוותת. למרות שהשכל "נפל" אף הוא, יש ביכולתו ביתר קלות לתפוס מציאות אוביקטיבית. היועץ בהיותו בשני הקצוות, גם במקום אוביקטיבי, וגם כולו נתון לרחשי ליבם של הזקוקים לו, ימצא את הדרך לרומם את תפיסתם, את מחשבותיהם של הבאים להתייעץ לראיה כוללת ומאוזנת יותר. כידוע, אין האסיר מתיר עצמו מבית האסורים (ברכות דף ה עמ' ב). לכן, הבא להתייעץ זקוק למי שנמצא בחוץ באוויר הצח, שישלח לו חבל אל המיצר, שיעלה אותו אל המרחבים.
ומשנמצא השכל הנכון, לאט לאט ישתנו רגשות הלב. "מוח שליט על הלב" (תניא יב). כידוע אי אפשר לעורר אהבה בכל עת, יש לחכות "עד שיחפץ" (שה"ש ב ז), אך מובטח שהמתמיד בהתבוננות נכונה מושך אליו רגש טוב, אהבה ממבט שני. "יגעתי ומצאתי תאמין" (מגילה ו ב).
היועץ מאמין בבאים אליו, ולכן יש לו הכח להביט בהם בעין טובה. הוא מאמין שאם בחרו להינשא משהו שמעבר ל"כאן ועכשיו" חיבר ביניהם. הוא מאמין בהם כזוג, ויודע שהמפריד הוא אתגר. הוא יחזק את אמונתם זה בזה. עד שמתוך עמידה מול מי שאוהב ומאמין בהם, יוכחו שחיבורם מהותי, אלוקי, ואינו זקוק לבחינה חוזרת ונשנית.
ליועץ האמיתי היצירתיות וההשראה. הוא מכיר את הטכניקות אך אינו צמוד לטכניקה מסוימת. לעיתים יגלה אמפטיה, יזדהה ויעודד, ולעיתים יציב גבול. לעיתים ידבר ולעיתים יקשיב. כמו אומן המשתמש בחומרים שיש לו, אך יוצר משהו חדש לגמרי. כאשר כולו נתון להיטיב, מתוך הקשבה פנימית הוא מצליח לפלח את מוקד הבעיה להתיר את סבך החוטים שהסתבכו זה בזה נחלשו או נקרעו. הם עצמם יגישו ליועץ את פתרונם שהיה מכוסה בעשן סמיך. כי לעולם מצוי הפיתרון בסיפור עצמו, אך הוא נעלם מעיניהם בשל היותם נוגעים כל כך לעניין. המפגש עם יועץ אמיתי הוא חוויה מרוממת.
הערב נתחיל לספור את שבוע היסוד. יוסף היה צדיק יסוד עולם. שיעור בייעוץ נוכל לקבל מיוסף. הוא ידע להתיר ולתפור מתוך המעמקים שבבית האסורים. יוסף נמצא עם שר המשקים ושר האופים. "ויבוא אליהם יוסף בבוקר וירא אותם והנם זועפים וישאל... מדוע פניכם רעים היום? ויאמרו אליו חלום חלמנו ופותר אין אותו ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלוקים פתרונים ספרו נא לי" (בראשית מ ו-ח). כאשר יוסף נפגש בהם הוא היה פתוח להרגיש אותם. הוא שם לב לשינויים, הוא התייחס. בספירת היסוד יש התייחסות לכל הפרטים, עשית סדר עדיפויות, וריכוז כל הנתונים מתוך תענוג והתקשרות פנימית, כדי להעביר הלאה לתוך המציאות. יוסף קולט מצב, ונוקט ביוזמה, ושואל שאלה מנחה: "מדוע פניכם רעים היום?" משגילו את מצוקתם הזכיר להם יוסף שפתרון אמת נמצא רק אצל אלוקים. חכמת הייעוץ והפיתרון נעזרת בשכל ובלימוד, אך אינה תלויה בכך, היא שייכת לאלוקים (העמק דבר בראשית מ ח).
כל אחד מאיתנו יכול להיות יועץ טוב לזולת ובמיוחד לבן או בת זוגו. עליו להיות עם קצת יותר בטחון שמחה ואמונה. צריך לרדת אל הזולת להרגיש את כאבו ולשדר שיש פיתרון! ובעיקר עליו לדעת להקשיב ללא שיפוטיות. פשוט להקשיב, להיות שם באמת.
לעיתים אחד מבני הזוג נתון במעין נדר. מצב כפיתי שאינו מצליח להיחלץ ממנו. הוא אסור בתוך דפוס מחשבה, רגש או מעשה. ברגישות ובסבלנות ובעיקר ללא לחץ, יכול בן או בת זוג לעזור להתיר את נדר זולתו. הרי לו ידע ה"נודר" מראש, ודאי שהיה בוחר אחרת. לשם כך על בני הזוג להיות חברים נאמנים, המקבלים זה את זה היודעים להתייעץ ולהיעזר. הם יכולים בעדינות לתפוס קצה חוט ו"להבריג" זה את זה החוצה אל המרחב.
אכן, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" (ישעיהו מא ו), נתחזק ונחזק זה את זה, את הקשר פנימה בבית, וממילא נהיה קרובים יותר לקב"ה, ונזכה לדברי הנביא "הנני מעלה לה ארוכה ומרפא וגליתי להם עתרת שלום ואמת. והשבתי את שבות יהודה וישראל ובניתים כבראשונה" (ירמיה לג ו-ז).
|
