|
בס"ד, כ"ז באייר, ה'תשס"ו במכתבו הגלוי של ראש המכינה בעלי, ישנו מוטיב חוזר אשר ממנו נגזרת ההתייחסות כולה למצב בו אנו חיים ולדרך בה יש להתמודד עם מצב זה. אהבה ואמונה מתוך עקרון זה מובן כי עלינו לאהוב כל אדם מישראל ולחייך אליו, לחבק אותו ולרקוד איתו, ללמד אותו תורה ולהבליג על משוגותיו. מובן כי אין לנהוג באלימות וכלי הנשק היחידים הם הפה והעט ואף הם - בלי תחמושת - אין להגדיר אדם כרשע, (הפעמיים היחידות שמופיעה מילה זו במכתב הן כשהיא ניתנת בפי המעיזים לבקר את מועצת יש"ע או את הממשלה). חיפוש אשמים בחורבן גוש קטיף הוא "סגנון חדש", פעמיים החרבנו במו ידינו את מדינתנו על ידי שנאת החינם שהיתה בינינו - בשלישית זה לא יקרה! באהבת חינם ניבנה. מובן כי עיקר הגבורה היא "איזהו גיבור הכובש את יצרו". אם אין לנו איך לעצור את הקטסטרופה נזכור ש"בחוזק יד הוציאנו ה' מאושוויץ". לסיכום, "לא נפסיק להתפלל לשלום הצמח הזה..." לחיזוק טענות אלו, הובאה בגב החוברת פסקה מאורות התחיה, בה מוטיב זה של אמונה ואהבה חוזר עוד ועוד, עד שאין ספק לכל קורא כי אכן מיוסד המכתב על אדני פז. בתמימותי כי רבה, פתחתי את הספר, והמשכתי לקרוא את מה שנחתך במובאה זו. והנה מה שגיליתי: "התורה היא האהבה, והמצות - האמונה". (הפסקה עוד ארוכה, הבאתי רק את המילים שמגדירות מהן האהבה והאמונה, מומלץ לכל אחד ללמוד את הפסקה בשלמותה). התורה היא האהבה - ולא חיבוקים וחיוכים, האהבה היא רעיונות אלוקיים אידאליים, רעיונות שראוי לו לעולם להתקיים בשבילם, רעיונות שאינם ותרנים ואינם ביישנים. והמצוות - האמונה - ולא "אני מאמין שיהיה טוב", אלא: "אני מאמין שהמציאות הנגלית לעינינו כומסת בחובה חיות אלוקית, אהבה שהיא תורה, מוסר אלוקי, ויש בכוחנו להביא אותם לידי ביטוי, והדרך לעשות זאת - על ידי המצוות, על ידי העמקה באוצרות האהבה - התורה, והפקת הוראות הפעלה למציאות שיתקנו אותה ויגאלו אותה מצרותיה. אלו הן האמונה והאהבה. ולכן, החשוב מכל הוא הבנין הגדול שעלינו לבנות, כתיבת מצוות המדינה והחברה, מתוך אוצרות התורה, על פיהן נוכל לקיים כאן מדינה מתקנת עולם. ובתוך הבנין הגדול הזה, עלינו ללמוד להתייחס למציאות המסובכת בה אנו חיים, ולשאוב מתוך האהבה - התורה - לקח טוב כיצד להתמודד עם רשעים המבקשים להרבות שנאה (אידאולוגיות זרות) וכפירה (חוקי הגויים). התורה נקראת אהבה מפני שהיא אוהבת את כל הנברא, שהרי בתורה הסתכל הקב"ה וברא את העולם וכל אשר בו, וממנה התיקון לכולם. אין זה נוגע לשאלת החיוך והחיבוק. גם על המוצא להורג על ידי בית הדין נאמר: "ברור לו מיתה יפה" משום "ואהבת לרעך כמוך". לא יתכן שהביקורת סותרת את האהבה והאמונה אם על פי התורה ומצוותיה יש להוכיח עד כדי הכאה, לא יתכן לפסול חיפוש אשמים בשם האהבה אם זהו עניינה של מצוות התשובה - הכרת החטא, חרטה וקבלה לעתיד. כל הנביאים, מהאבות דרך משה ודוד קראו לרשעים בשם זה, ולא, הם לא הביאו חורבן על מדינתנו, הרשעים הם שהביאו, בל נהפוך את היוצרות. הגבורה היא גבורת המלחמה, גבורת הדינים והמצוות, הגבורה לפעול ולשנות את המציאות על פי חזון הנביאים. זוהי גבורה. רק חולשה היא השלמה עם המציאות המרושעת בשם האהבה. ואכן אם אין לנו איך לעצור את הקטסטרופה - נתפלל לה', אך לא לפני שנעשה כל שביכולתנו. נתפלל לשלום הצמח הזה - לא בלי להשקותו, לעדור ולנכש תחתיו, ואף לגזום פה ושם בשעת הצורך. ________________________________ נספח: חשיבות האלימות במשטר דמוקרטי דמוקרטיה היא שלטון העם. אך בפועל - לא ניתן לתת לכל יחיד ויחיד את מושכות השלטון, ולכן קובע הרוב והוא השולט. לכן דמוקרטיה מיסודה היא פוגעת בזכויות המיעוט ובדעתו. הכלי שמותירה הדמוקרטיה בידי המיעוט היא זכות המחאה. זכות זו באה לאזן ולהביא את הדמוקרטיה לשיטה מורכבת יותר: הרוב קובע, אבל אם המיעוט גדול - קרוב לחצי - לא ניתן לפגוע בהם כמעט, צריך להתחשב בדעתם. ואם המיעוט הוא מזערי - יתחשבו בדעתו רק אם הדבר מפריע לו ביותר, וגם אז - אם הדבר חשוב לרוב מאד - יקיימו אותו למרות התנגדות המיעוט. לדוגמא: לא ניתן להכפיל את המיסים ברוב של 51%, לקטוע רגל של אדם כעונש - לא ניתן אפילו עם תמיכה של 70% - צריך הסכמה מלאה. לגרש אזרחים מביתם - צריך הסכמה לקיר לקיר (כן גם במדינת ישראל, ראו את היחס לבניה בלתי חוקית אצל הערבים, אצל הבדואים ואף אצל הקיבוצים, איש לא מעלה על דעתו להשתמש ברוב של 60% כדי לאכוף עליהם את החוק. לשם כך צריכה להיות הסכמה מלאה, כמו שקרה כשבנו בחיפה במקום שתוכנן להיות כביש - גרשו והרסו, ולא הועילה מחאה אלימה של דיירי הפחונים הערביים). זהו כלי דמוקרטי בסיסי, זכות המחאה, שנועדה להביע את התנגדות האזרחים, אף אם הם מיעוט, ואף מחאה אלימה אם המעשה כואב להם ביותר. בלא זה - כאילו לא מחית, כאילו זה לא כואב לך. ואם יאמר אדם - אף אם זוהי דרכה של דמוקרטיה - כיצד נתיר דבר האסור על פי התורה - נאמר לו כי גם על פי התורה מותר להכות את האלימים, ולכן איננו הולכים לתחנות משטרה להכות שוטרים, ורק כשהם באים להכות אותנו או לגרשנו מבתינו להרוס אותם - אנו משתמשים באלימות, ולא יאמרו השוטרים: "הרי קיבלנו פקודה, איננו אשמים", שהרי אדם אחראי למעשיו ואין שליח לדבר עבירה, ואפילו המלך שאמר לעבור על דבר מדברי תורה - אין צריך לומר שאין שומעים בקולו (רמב"ם) ומובן שלעובר ועושה - אחריות מלאה על מעשיו. אמנם יש לדעת כי אין זו המחאה הטובה והמועילה ביותר, מוטב לנו שננקוט במרי אזרחי בלתי אלים, הכולל חסימה של נתיבי איילון למשך שבועיים ברציפות, השבתה מלא של נמלי התעופה ומשרדי הממשלה החיוניים ביותר על ידי איושם עד אפס מקום למשך זמן דומה. |