ב"ה ח' סיון תשס"ו

משה איפרגן, באובססיה בלתי נשלטת, מבקש לבנות לעצמו קריירה על הגב של מנהיגות יהודית, מגלה הערצה עיוורת לנתניהו ומסתיר כמה עובדות שהופכות את התיאוריות שלו לחסרות משמעות.

בשבועות האחרונים משה פייגלין ואני זוכים יחד עם כל חברי מנהיגות יהודית למסע מכוער של השמצות והכפשות באתר ליכודניק. בראש המסע המתוקשר עומד משה איפרגן שמגלה הערצה עיוורת לנתניהו (כדאי להציץ כדי להבין את התופעה http://www.likudnik.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=99267

) המזכירה כיפות להשכיר כמו אברהם בורג והרב מלכיאור ממפלגת העבודה, או בשיא ושטרן בתוכנית הגירוש. כפי הנראה ריח הפריימריס שיוזם סילבן עומד באוויר ואחוזים גבוהים לפייגלין יכולים לפגוע במעמדו של המנהיג הנערץ נתניהו, ולכן יש לצאת למסע הכפשה מקדים.

האמת שגם אני לא מרוצה מתוצאות הבחירות ובעיקר ביש"ג (יהודה, שומרון, גולן) הייתי שמח מאוד אם היו מצביעים באזורים אלו יותר מצביעים לליכוד והכח האידיאולוגי היה מקבל תגבור, אך מה לעשות המלאכה הייתה קשה.

את ההתפקדות ביש"ע לא המציאה מנהיגות יהודית, הראשון שעשה זאת ובגדול היה דווקא בנימין נתניהו לפני הבחירות בתשנ"ו (1996). נתניהו נעזר באנשי ההתיישבות ביש"ע לא רק כדי לרכוש את מקומו בליכוד אלא גם כדי לנצח בבחירות. מי שלדעת רבים הביא לנצחון הליכוד ובראשו נתניהו היו האנשים בהם עתה מטיל איפרגן רפש ובוץ מלא שנאה. משה פייגלין שילם מחיר אישי יקר על ההפגנות שהביאו את הליכוד ונתניהו לשלטון. באותו זמן ציבור זה לא היה מאורגן כדי לממש את כוחו הפוליטי, ולכן נתניהו היה יכול להשליך אותו כלאחר יד בהסכם וואי ובהסכם חברון. אינני מרגיש אחראי לדרך הצבעתם של חברי הליכוד בכל מקום אבל אני בהחלט יכול להבין אותם. חברי ליכוד רבים שאני מכיר לא הצביעו הפעם ליכוד בגלל שנתניהו פגע בקצבת הילדים שלהם, או בפנסיה. מורים חברי ליכוד רבים לא הצביעו הפעם ליכוד בגלל מדיניותה הכושלת של לימור לבנת. אידיאולוגים רבים לא הצביעו הפעם ליכוד בגלל שאת הגרוש מגוש קטיף עשתה מפלגת הליכוד בניגוד גמור לדרכה של תנועת הליכוד, ומי שהוכתר כמס' 2 ברשימה פזל בגלוי למפלגת קדימה.

בישובי יש"ג יושבים אנשים שכל אחד מהם הוא קיר הברזל של מדינת ישראל כפי שכינה אותם חה"כ רובי רבלין, וכשבועטים בהם זה כואב. פרישתם של אנשי קדימה שיפרה קצת את המצב אבל בהחלט לא הפכה את נתניהו וחבריו, שהיו יכולים למנוע את תוכנית הגרוש, לטלית שכולה תכלת. השנאה התהומית שהפיקה בזמנו לימור לבנת (גורמים עבריינים) נגד אנשי מנהיגות במחיר הפיכת מרכז הליכוד לשק החבטות הלאומי. ניסיונו הנואל של נתניהו אחרי היבחרו לסלק את פייגלין מהתנועה, כאילו הוא גורם עברייני. ועוד כמה מאמרי שטנה של אפרגן כל אלו ביחד שכנעו רבים שאין טעם להצביע לליכוד. במצב הזה אני רואה הישג גדול בכך שבסך הכל אחוז ההצבעה הכללי ביש"ג הוא גבוה יותר מהאחוז בכל הארץ. אם בבית אל בבחירות הקודמות הצביעו 84 מצביעים והפעם 87 זה ממש פלא, אם בקדומים הליכוד ירד מ- 141 מצביעים רק ל 121 מצביעים זו הצלחה, כיוון שבירושלים העיר של איפרגן ונתניהו הצביעו בבחירות תשס"ג 58793 מצביעים ובבחירות תשס"ו רק 22471 , כלומר ירידה של למעלה מ- 50% במצביעי ליכוד. כנראה שהמתפקדים הרבים של קויפמן ילד הפלא של נתניהו מהסיבוב הקודם שכחו מה צריך לעשות בקלפי בירושלים. הם בכל מקרה לא יזכו למנת הקיטונות של איפרגן, כיוון שהם לא מתמודדים על חלקם בהנהגה, ומי יודע אולי יום אחד כשעמרי ישב בכלא הם יחזרו לתמוך בנתניהו.

ברצוני להציע לכל המתקיפים להתעשת. אם אתם רוצים בטובת הליכוד ולא רק בטובה המדומה והריגעית של מנהיג זה או אחר, שנו כיוון. אי אפשר להיות כפוי טובה וליהנות מהציבור הדתי לאומי – אידיאולוגי כשרצים לבחירות או למשאל המתפקדים, ואחרי כן לזרוק אותו לפח. ציבור זה הפסיק להיות פראייר והוא דורש את חלקו בהנהגה. לא יעזרו לכם כל ההשמצות והאיומים. מנהיגות יהודית היא תנועה רעיונית חינוכית שרבים מההולכים בדרכה בכל הארץ הם חלק מתנועת הליכוד לטוב ולרע. מותר להם להתלבט אם הם ממשיכים בתנועה כפי שעשה מוטי קרפל (החשיפה המובטחת של איפרגן), מותר להם להחליט שהם מענישים את מי שהבטיחו להם דבר אחד ועשו את ההיפך, מותר להם להעניש את מי שפגע בקצבאות הילדים שלהם, ומותר להם לקדם את מי שלדעתם יקדם את רעיונותיהם או את חבריהם. מותר כמובן גם לבקר כל אחד באופן אישי, אך השנאה הכוללנית והסגנון הנלוז של הבקורת המוטחת, על ידי אנשים שנראים כעט או כיפה להשכיר, מעוררת מחשבה. צריך לזכור איפרגן לא חושף חומר סודי, הוא בדר"כ מצטט באופן סלקטיבי ומטעה חומרים שפורסמו באופן הכי גלוי והכי ישר באתר מנהיגות יהודית. אין עוד פורום כל כך גלוי ישר ורציני שעוסק בלי משוא פנים עצמי, בברור הדרך הרעיונית והמעשית במחנה הלאומי היהודי.

הקידום האישי של לימור לבנת כאשר תקפה את הפייגלנים, הפיל את המרכז ופגעה אנושות בכוחו ובתנועת הליכוד( גורמים עבריינים וכו'). הנסיון הנואל של נתניהו לבנות את כוחו מסילוקו של פייגלין, מיד לאחר היבחרו, פגע קשות במערכת הבחירות של הליכוד הנוכחית, גרם לרבים מקהל נאמני הארץ לא להצביע ליכוד, והעביר כמה מנדטים לטובת ליברמן. האם לא הגיע הזמן להפנים שיש עוד שחקנים על הבימה וכדאי להתמודד איתם יחד ובכבוד לטובת התנועה והמדינה, או שמא הקידום האישי יעמוד מעל הכל?

המחנה הלאומי היהודי עומד בפני התמודדויות קשות מאוד בשנים הקרובות, אני מאמין שהליכוד יכול להיות הגורם המאחד המחבר ומעל הכל המוביל של כל הזרמים השונים בתוך מחנה ענק זה. אם נשכיל להתאחד סביב החתירה למדינה יהודית, מול סכנת מדינת כל אזרחיה העומדת לכלות אותנו. אם נשלב ידיים, אנשי העיר ואנשי ההתישבות, אנשי עמל ואנשי הייטק, תושבי הפריפריות ואזורי הפיתוח יחד עם תושבי השפלה והמרכז, חילוניים, דתיים וחרדים, אשר עתיד המדינה כמדינה יהודית יקר להם, נוביל את מדינת ישראל לעידן חדש. אם סכסכנים כאיפרגן וחבריו ימשיכו להכתיב את סדר יומנו, וישרפו באש השנאה כל חלקה טובה, מתנועת הליכוד של כולנו ישאר רק עפר ואפר.