מדינת ישראל לא תכנע לטרור...!

יום ד' ט' בתמוז תשס"ו
5 ביולי 2006

הדברים הבאים נכתבו בבוקר יום ד' – 28.6.06, כאשר יצא צה"ל, סוף סוף, לפעולה צבאית קרקעית ברצועת עזה נגד מוקדי טרור ושילוח קסאמים.

עם כל הכבוד לצה"ל ותפילתי העזה להצלת החייל החטוף, בעייתי העיקרית "על הבוקר" (ויתכן שיצטרפו אלי רבים נוספים) הִנה – לסגור את כפתור הרדיו של רשת-ב, ולחסום את המיקרופונים של שדרניה ההומניסטים, חסידי אומות ערָב – השמות מוכַרים עד זרא.

להלן – כתבְתנו לעניני צבא, (בארבעים ושמונה השנים האחרונות, או משהו כזה), עולה לשידור וכמעט בטרם הספיק צה"ל לנוע, מראיינת בטון מוכיח ונוזף את אלוף פיקוד דרום: "ומה אם יֶהרגו ילדים פלסטינים חפים מפשע? ומה אם תִפָגע אוכלוסיה תמימה? עד מתי? לכמה זמן?

בנדנוד של קרצייה עקשנית – כולל האזכור, ללא בושה, של שבעה הרוגי פגז. (איזה פגז בדיוק ?) תשובות לשאלותיה הטרחניות, לוּ ניתנו, היו מהוות בעליל חשיפת תכניות ומהלכי צה"ל בעת מלחמה; וסביר שזאת בדיוק בִקְשה כתבתנו בעלת הנסיון.

מעבר לזאת – לא שמעתי אותה בסדרת שאלות מסוג זה, ולא בהבעת חרדה ודאגה לשלום חפים מפשע, כאשר נחתו ללא הרף פגזים בשְדרות או בישובי עוטף עזה בתי-ספר וחממות – ישובי יהודים. (האם אנחנו לשיטתה איננו חפים מפשע מלכתחילה ?)

אין זה חדש והדבר ידוע לַכֹל שמתוך אותה אוכלוסיה ערבית תמימה – ילדים חפים וכו' וכו' פועלים החמאס ג'יהאד וכיוצ"ב וזאת כדי להגיע בדיוק לאותו מצב, המפעיל ברפלקס מוּתְנֶה ומתוזמן היטב – את "פעילי זכויות-ערָב" משלנו.

כמעט מיותר להזכיר ששר ביטחוננו (השר להשבתת המשק הישראלי) כיוון את אותם טרוריסטים בהכרזותיו לאמור: על צה"ל להימנע מפעילות בִעוּר טרור במידה והיא מסכנת "חפים מפשע". במילים ברורות – השר העביר לפעילי הטרור הנחיות ברורות כיצד לפעול נגד ישראל ויהודים - ללא הסתכנות. אם זה אינו שיתוף פעולה ואימוץ מטרות האויב, אינני יודע מהוּ.

שאלה אחרת ומקבילה היא: כיצד היו כל עם, אומה ולשון, עם שתי רגליים על הקרקע נוהגים באותו גַיִיס? ובקבוצת אנשים אשר "עברו את הגדר" ופועלים בשֵרות האויב וקידום מטרותיו ?

תמהני כמה מהם בוגרי "מצפן", הניצוץ" וכיוצ"ב? ודומני שלא יהיה זה מופרך כל-עיקר, לראות בהם נציגי-אויב ושליחיו בתקשורת.

אנשי אותה קבוצה – מצומצמת למדי וקולנית מאד – יושבים מזה שנים בצמָתֵי התקשורת המרכזיים של ישראל – רדיו וטלויזיה, המיקרופונים אחוזים היטב בידם ותקועים עמוק בגרונם; חלקם מחלחלים אל תוך המערך הפוליטי (ולא שהמערך הזה שלנו חסר מהללוּ בזכות עצמו) וראה לנושא זה ידוענית תקשורת ותיקה - ב"עבודה".

כיצד כאמור ועפ"י איזה חוק (שמא תקנות חירום ?) היתה נוהגת מדינת מתוקנת בשכמותם ?

יום ג' ח' בתמוז תשס"ו 4/6/2006

"לא נכנע לטרור....חטיפה לא תוריד את מדינת ישראל על ברכיה".... וכן הלאה....דבריהם של ראשי קדימה: ראש הממשלה והמִשְנֶה; על רקע פעילות צה"ל בחבל קטיף – עזה בישיבה בבאר- שבע. מעט מדי ומאוחר מדי יישר-כח גם על זאת; אלא ש... בעבר הקרוב ביותר בִצעה מדינת ישראל את מהלך הנבָלָה; - וכלשון התרמית המצוחצחת אשר בפיכם: "התנתקות" ולעתיד לבוא חו"ח "התכנסות"; שמות וכינויים שונים לִבְקרים למהלך נסיגה, בריחה, עקירה וטיהור אֵתְני של יהודי ישראל מחבלֵי ארץ-ישראל בידי מדינתם אשר – "לא תיכנע לטרור".... האם אין זאת – איך שלא תהפכו במילים – כניעה לטרור ?

איך שלא תנסחוּ זאת בלשון חלקלקות מבחילה, כמנהגכם, האין זאת בפירוש, זחילה על גחון תוך העמדת פנים אֶווִילִית של יזמה עצמית כביכול? ומה בדיוק גרם לכם אנשי קדימה – אחריות לאומית, לרקוד בששון – קבל עם ועולם – את ריקוד עקירת יהודֵי ישראל, האם אין זה הטרור הערבי אשר עפ"י חלילו המתועב אתם מתפתלים על גחון, תוך הנפה מגוחכת ובזוייה של דגל העצמאות ?

- - -"לא נכנע לטרור - - - בלה-בלה" ! ולוּ תרקבנה אֹזְנֵיכם לשֵמע מוצא פיכם המתחסד מול כל מיקרופון מזדמן. ומי הביא את הטרור הערבי לרמות כאלה בישראל ? מי מטהר את שטחי ישראל ממתיישבים יהודים – יהודים בלבד – למען הטרור הערבי ? מי מחָמֶש – בפוֹעל – את הטרור הערבי בשם זה או אחר בו ייקרֶא ? הסתכלוּ, כל אחד מכם, ראשי קדימה, העבודה, לכוד; הסתכלוּ במראָה וראוּ מי עושה כל אלה בעקשנות כפייתית בלתי נלאית ?

המנהרות הללו ותוצאתן הן בדיוק – חד משמעִית – פרי מדיניות א. שרון, סביבתו הקרובה עפ"י בחירתו, ("גם אִפוּק הוא כֹח" זכוּר ?) וממשיכיו בליכוד ובכל מוטציה פוליטית נלווית.

ולאזניך אדוני המִשנה: הפניית אצבעך המאשימה שוב ושוב בימים אלה, מול כל מיקרופון, אל סוריה הנָה – כידוע לכולנו ולך עצמך היטב – מעשה פלסתר וצביעות לִשמה, כיד מומחיותך הטובה באלֶה. ואין זה שאני פוטר את דמשק מאשמתה ואחריותה; אלא שגם זאת ידוע לָכל, שאין דמשק מסוגלת לעשות מה שאין ישראל מאפשרת לה; בין ביוזמה – "התנתקות"; בריחה מלבנון – איזור הביטחון; רעיון העִוָועים של "החזרת" רמת הגולן (שמעת משהו בנדון ?)

ובין באמצעות העלמת עין "איפוק" אי-תגובה וכיוצ"ב. ומי במקומותינו תומך ערבים (מדינה ערבית מספר 23), וּבמשתמע טרור, יותר מִמְךָ – בכל ממשלות ישראל בשנים האחרונות במסלול שְלוֹם- אוסלוֹ הקטלני ?

מסקנה עיקרית מתבקשת וברורה ביותר, (ואמנע בשלב זה מהתייחסות להבֶט המשפטי-פלילי בנושאים הללוּ) על העם היהודי בישראל להלחם מלחמת חֹרמה – ללא "מתָן-וּמתָן" וללא "פשרות" (לא "כואבות" ולא "של אמיצים"); להלחם באויביו ובטרור מחוץ ומבָית. נושא זה של זהוי הטרור מבָית כרוך בראייה והבנה חדה וברורה של ייעוד ישראל.

על הציבור היהודי בישראל להביע, בכל דרך אפשרית, ולהצביע אי-אמון גורף, הוקעה והתנערות מן האג'נדה המטורפת, של נישול העם היהודי מארצוֹ, מדיניות הספר הלבן ויודן-ריין במובהק.

על העם היהודי בישראל להביע אי-אמון מוחלט בפיגורות פוליטיות אשר זו מישנתָן, ואין זה משנה תחת איזה שם כסוי מפלגתי הן חוסות, כולל משרה "נשיאותית" ו/או ציבורית כל שהיא.

אי-אמון מוחלט, סלידה ודחייה מעשית ואידֶאית מכל מהלך של הפיכת צה"ל וחייליו ל-"לגיון-זרים", למכשיר ביצוע של מדיניות עקירת ישובי-יהודים וטיהור אתני של חבלֵי ארץ ישראל מיהודיהם.

ו – כן – להביע אמון מלא במדיניות לאומית, בהפעלת ריבונות ישראל והכלתה בארץ ישראל כולה תוך מימוש מלא בלא תנאי של זכות וחובת ההתנחלות המובנת מאליה בכל הארץ.