|
"שידורים מיוחדים" – רשת-ב ק"י בעקבות מתקפת חִזְבאללה וחטיפת חיילי צה"ל בגבול הלבנון יום ד' טז תמוז תשס"ו 12.7.2006. עם השמע החדשות הצורבות מגבול הצפון מתארגנת רשת-ב מיד, כ-"מצוות חכמים מלומדה", שִגְרתית, בנחישות ורגישות ועקשנות להביא את הדברים לידיעתנו.
בשעה הראשונה של יומן חצי היום – בין 12:00 – 13:00 מעלה גב' אסתי פרז לשדור, בין השאר, את מר אפי איתם, לשעבר מח"ט צה"ל באיזור הבטחון בלבנון לפני בריחת צה"ל. שאלותיה ארוכות, טעונות ידע כביכול, ותרעומת בלתי מוסתרת; ורצוּפות תוכחת מוסר. (ניכר בקולה ההיסטרי ודחיסות משפטיה שהיא אכן מרוּגשת). עם כל זאת – תרבות של שיחה עם מרואיין נתון, אין כאן ! תבנית של העמקת יֵדע ותובנה, בעקבות שיחה עם בעל-יֵדע בתְחום לוחמה צבאית מול חיזבאללה – בקושי רב, שכן היא חוסמת למעשה את מוצא-פיו שוב ושוב, במין צדקנות מנופחת וחסודה, משָל זִמְנה אותו למיקרופון כדי להשמיע טענותיה דרכו – באזני עם-ישראל: היכן כושר ההרתעה של צה"ל ? היו התרעות מדוייקות, איך יתכן ? מדוע - - - ? וכן הלאה. בהנחה שיש לו (ולוּ בדיעבד) מה לומר ספק אם יוכל להשלים שני משפטים מול גלֵי טענותיה. רק למען האִזון הנכון, מדוע לא תכווני שאלותייך גברתי, במסגרת ראיון רדיופוני - אל רמטכ"ל העקירה מר דן חלוץ (אשר כזכור הוקדם מינויו – לאחר הדחת קודמו משה (בוגי) יעלוֹן – במכוון לשם ביצוע אותה משימת "עקירה לאומית"), או, למשל, לשר בטחוננוּ הנוכחי והַ-לפניו- - א ה ה - - - ? וביתר בהירות, למָה נִתן לצָפות בתחום הבטחון - מצוֶות אשר נתקבץ ועלה לעמדת פיקוד – מדינית ואסטרטגית – על ציר עקירת ישובי יהודים בארץ ישראל – יוּדְן רַייְן ? השאלה האמיתית היא זו: אל מי בדיוק אתם שם ברשת-ב באים בטענות (גם אם באופן מוּסווֵה) אדון וגברת אוחזי מיקרופון – חסידֵי אומות ערָב...? ומי בדיוק, למיטב הבנתך, והבנת הקרובים אלייך, במשלח-יד ובאידיאולוגיה, שוטף את מוח העם היהודי, בעקשנות אובססיבית-כפייתית, בענין אוכלוסיה חפה מפשע (ערָבית ? יצרנית טרור? להד"ם) ומי מסרס בתהליך עִקְבי וארוך טווח, מזה שנים, את רוחוֹ ויכֹלתו של צה"ל עד שהפך לצבא העקירה לישראל – "לגיון זרים" – שמעת משהו בנדון? האם זוהי סיבת ההִסטֵריה הנשמעת דחוסה בשאלותייך ? בנוסף – סתם לשם תזכוֹרת עוּבדתית - מי היו אלה בדיוק, אשר הפכו לספינת הדגל שלהם את נושא הבריחה מלבנון, תוך הפיכת "ארבע אמהות" לאֵלוֹת הגורל – (גורל ה-"שלום" כמובן). האם לא היו אלה הגראציות של רשות השידור, יומני החדשות, רשת-ב, כולל כמובן כתבתנוּ הנצחית לעניני צבא....? ומי הם היהודים - ההומניסטים / חד-כווניים - אשר לאורך כל דרך-השלום הקטלנית-אֹבדנית, אוחזים עמדה פרוֹ-ערבית, אנטי-יהודית, בעִמוּת המלחמתי המתמשך: צבאי, טרורי, שוּהָאדִי; מתוך ואל תוך אוכלוסיה אזרחית: אסטרטגיית טרור במובהק !? חפה מפשע כידוע !? מי-הם בדיוק ? והאם יש - במקרה לגמרי – מִתְאם גבֹה מאד בין הללוּ לבין אוחזי המיקרופונים בתקשורת ה"ממלכתית" במדינת ישראל; שלא לרמוז שהטייה אנטי-יהודית ברורה הנָה, יותר מפחות, תנאי לעמדת שדור משמעותית", וראה לענין זה כל אותן פיגורות של חסידי אומות ערב – השמות ידועים עד מיאוס ולעוּסים עד זרא – I AM INDEED SO VERY SORRY . בכל הכבוד וההערכה לחרדתך (הסף הִסטרית כאמור), גב' אסתי דוידוב ענת פרז - לכושרו של צה"ל ויכולת הרתעתו; ואני מוסיף: - יכולתו למלא משימות ביטחון ישראל בלא מרכאות; (והאמיני לי שאני חרד וחושש לאלו רב יותר ממך, ומסיבות של חוסן לאומי-יהודי כִבְדות משקל – עכשיו, לעתיד לבוא ועד לסוף הדורות אשאלך שוב – הביטי היטב במראָה ונסי לענות ל"חרדותייך" אלה בכנות, מי-הם הללו אשר, במפורש, פעלו וּפועלים מזה שָנים, בכל מיקרופון וראיון אפשריים, לשם הפיכת צה"ל ל-"צבא העקירה לישראל? בגיוס כוחות ומשאבים, רב יותר מכל לחימה באויב; כולל חיזוקים פסיכולוגיים, הטפות מוסר "דמוקרטיות" – NON STOP לִבְקרים, כדי לחשל חיילים יהודים במשימת הרס ישובים יהודים וגירוש תושביהם – עד ריסוק וגריסת בתי הכנסת. ומנגד – טענות חוזרות ונשנות ( "שטיפת מוח" אמרנו ? ) על אזרחים מִסכנים בחפותם – ערבים בלבד (עפ"י עקרון הצדק כמובן), אמהות אחים בני דודים - גאים בשליחות שוּהאדָה של בן משפחתם, מונצחת כדבעי בוידיאו בטרם בצועה; ומוקרנת אגב ממתקים בסוכת שמחתם. ועוד: האם מקרה הוא, או תסמונת המעידה על שבר עמוק, ענין הדחתו של החייל המצטיין חננאל דיין בשל אי-לחיצת ידו של הרמטכ"ל, אשר מונה ל"משימה הלאומית" של עקירת משפחתו וישובו – של חננאל – מביתם ואדמתם ? האם מקרה הוא פרץ ההתלהבות העתונאית-תקשורתית מן ה"ביצוע החלק ומהיר" של אותה משימה אובדנית? האם יש או אין-קשר בין אלה לחוסר האונים של דבר והיפוכו בצה"ל כפי שנחשף עד כה בהתמודדות מול "האח הערבי האוהב, שוחר-השלום." ? בעיקר, כפי שאני מבין, ברמות הפיקוד הגבוה החייב נאמנות למכתיבי המדיניות. אני מודע במלוא הכרתי לכובד הדברים וחומרתם ואף-על-פי-כן אין כאן דבר שלא היה נכון כבר לפני עשרים ומעלה שנים – לשון מתונה ביותר; וכבר אז חובה היתה זאת לראות ולהתייחס אליהם: "ברחל-בתך-הקטנה" בראשית כ"ט, י"ט. במיטב תפילותי ואמונתי הדרוכה לנצחון עם ישראל וצה"ל הלוחם בטרור מגַב ומלפנים. כֹה אָמַר ד' קוֹל בְרָמָה נִשְמָע נְהִי בְכִי תַמְרוּרִים רַחֵל מְבַכָה עַל בָנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָחֵם עַל בָנֶיהָ כִי אֵינֶנוּ כֹה אָמַר ד' מִנְעִי קוֹלֵך מִבֶכִי וְעֵינַיִך מִדִמְעָה כִי יֵש שָֹכָר לפעוּלָתֵך נְאוּם ד' וְשָבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב וְיֵש תִקְוָה לְאַחְרִיתֵך וְשָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם ירמיהו לא יד – טז |