ניצחון ישראל; האם כולם רוצים אותו?

אסיה אנטוב

ניצחון ישראל – האם כולם רוצים אותו?

הצפון והדרום נמצאים תחת הפגזה מתמדת והמרכז שרוי בהמתנה. היכן, אם כן, העורף? הוא כאן אצלנו ביהודה ושומרון. דווקא אלינו ברחו תושבי כרך המרכז בזמן "מלחמת המפרץ", כאשר הסקאדים של סדאם נפלו על תל-אביב, וגם עכשיו מתארחים אצלנו פליטים רבים.

המולת הילדים בבית לא נפסקה במשך כל השבוע האחרון: אלינו הגיעו קרובים מחיפה עם שלושה ילדים, ואנחנו עוד ממתינים ל"תגבורת" מכרמיאל. אצל השכנים מימין יש פליטים מקריית מוצקין, ואצל השכנים משמאל חברים מנהריה. מאות משפחות מהיישוב הקטן שלנו מארחות כרגע בבתיהן קרובים, חברים ופליטים מוכרים וגם כאלה שלא מוכרים. גם הרשויות המקומיות נרתמו למשימה: מועצה מקומית "קרני שומרון" מציעה חדרים בישיבת ההסדר לאכלוס ומארגנת פעילויות לילדים חינם אין כסף.

בקדומים המצב זהה. באריאל העירייה פתחה קו חם (03-906-1620, 03-906-1666) ושכרה עבור הפליטים את המלון "אשל השומרון". בטלמון התושבים קלטו כתריסר משפחות מרובות ילדים (5-7) לא מוכרות לחלוטין משלומי. אפילו ביצהר הקטנה ובתפוח עשרות פליטים מצאו לעצמם מקלט.

גם ביהודה המצב לא שונה: 150 תושבים מכרמיאל השתכנו בפנימייה באפרתה, וברחבי גוש עציון כולו כ-500 אנשים קלטו משפחות (טל. 02-9931387/8, 02-9938388). במרכז חברון ב-"הכנסת אורחים", גרים כעת כ-100 אנשים. בתקוע מוכנים לטפל בילדים במסגרת קייטנה בלי ההורים (0542-238698). במעלה אדומים נפתח מועדון לפליטים דוברי רוסית (התקשרו

ל-02-5913111). מתנדבים מטעם "מנהיגות יהודית" מארגנים את פיזור הפליטים ביהודה, שומרון וירושלים (052-6070117).

כנראה גם בגוש קטיף היו קולטים הרבה אנשים, אם הוא רק היה עדיין קיים. בעצם, אם גוש קטיף היה עדיין קיים כנראה גם לא הייתה חזית דרומית, בדיוק כמו שלא הייתה חזית צפונית, אילולא הבריחה הפחדנית והמבישה של צבאנו מדרום-לבנון, שהתבצעה עוד לפני קיום הבטחת האו"ם לפרוק את החיזבאללה מנשקו. את המחשבה הפשוטה והמתבקשת הזאת מנסים היום להשתיק בכל מקום. במקומה קוראים לנו להתאחד, להתלכד ולתמוך בממשלה. להתאחד עם מי? עם הממשלה, שמחכה לסיום ההפגזות כדי שהיא תוכל לגרש אותנו מכאן? עם הגנרלים, שבמשך תקופה ארוכה טמנו את הראש בחול, ועכשיו, על-פי האמרה הגסה, אך המדויקת להפליא, נתפסו עם המכנסיים למטה? האם אתם הייתם רוצים ללכת לרופא, שבמשך עשר שנים מטפל בכם באופן כושל ומוטעה? להתאחד עם בית המשפט העליון? האם המלחמה בכלל מעניינת אותו? בית המשפט עסוק כרגע בבחירות פנימיות, וכבר הספיק להטיל סודיות על כל החומרים היכולים להעיד על ניצול סמכות לרעה של הנשיא הבא שלו.

כן, אנחנו בהחלט צריכים ניצחון! אבל מסתבר שרק אנחנו צריכים אותו ובכלל לא כולם, כפי שזה נדמה. צמרת השלטון צריכה דבר אחר לחלוטין. היא צריכה, למשל, "שלום" שבמהלכו מפעם לפעם מפגיזים את קריית שמונה ושדרות. הדרג הצבאי העליון הבהיר באמצעות הודעות לתקשורת של דוברות צה"ל, שגם מטרת הצבא אינה ניצחון והשמדת החיזבאללה. הממשלה, כנראה, גם לא צריכה ניצחון, כיוון שהיא ממשיכה לספק לאויבנו חשמל ודלק. כנראה שמישהו זקוק לרווחים מהעסקאות האלה הרבה יותר מלאותו ניצחון.

בשביל מה אנחנו נכנסים לעזה ולדרום לבנון? על-מנת להלחם באויב, להגיע איתו להסדר או אולי בכלל כדי לאפשר לישראל לסגת באופן חד-צדדי? במקום אסטרטגיה כוללת, מנסים להציג לנו מראית עין של פתרון הבעיה . הרמטכ"ל, דן חלוץ, שם לפני טייסי חיל האוויר את המטרה הבאה: אחרי כל מטח קטיושות על הצפון, צריך להשמיד עשרה בתים רבי קומות בביירות. זו הרי לא אסטרטגיה – זו סתם נקמה! אדם סביר לא שמח למותם של אנשים, ולו אויבים – אדם סביר שמח כאשר הוא משיג ניצחון, ולו חלקי. על-פי מצב העניינים, קשה לא לקבל את הרושם שהמטרה העיקרית של הממשלה היא עצם הדיווחים על האבדות של האויב והרגעת הרוחות מעין תקווה של: "אולי בשביל הקדנציה שלנו זה יספיק".

העם, ולא ההנהגה, צריך ניצחון כזה, שאחריו לא יהיה ממה להפציץ אותנו ומאיפה. השאלה האם במהלכו ייהרגו אויבינו וילדיהם היא שאלה משנית. אפילו מוטב שלא ימותו, אבל שיפחדו אפילו לשלוח מבט אחד לא טוב לעברנו.

אני לא אוהבת, שכאשר נשאלים על אסטרטגיה ותוכניות פעולה מתחילים לצעוק על "הפצצות שטיח". יש טיעונים בעד הפצצת איראן ופלישה לסוריה ויש טיעונים נגד. כולם יודעים שניצחון מלא לא יושג ללא הכנסת יחידות חי"ר לשטח, אבל ברור גם שעם הגישה הנוכחית פלישה קרקעית ללבנון ולעזה תביא רק לנפגעים מיותרים. החלת הריבונות שלנו על יהודה ושומרון ואיום להחלת הריבונות על רצועת עזה תהיה כנראה יעילה הרבה יותר. המכה הזאת תהיה קשה לערבים יותר מנפגעים אינספור – ערך חיי האדם אצלם נמוך וערך האדמה – גבוה. צעד כזה יקרב אותנו לניצחון, לשלום ולביטחון, הרבה יותר מאשר תמונות מרשימות של דם וייסורים בביירות. אמנם זה נכון שלאולמרט, חבר מרעיו והמפקדים שנשמעים לו פעולה כזאת תביא הרבה פחות רווח אישי, מאשר גידול מתמיד באיומים סתמיים ובמספר ההרוגים משני הצדדים. כנראה שהתפיסה שלנו על ניצחון שונה. בדיוק בגלל זה אני, בניגוד לנתניהו, לא ממהרת להושיט יד תומכת ועזרה לפליטים האלה – פליטים מהליכוד.

"וסטי" 27.07.06