|
ב"ה י"ב אב תשס"ו - צריך להיכנס בהם בכל הכח, צריך להשמיד את החיזבאללה. - נכון, אבל אי אפשר אתה רואה שאי אפשר, כבר שלשה שבועות אנחנו נלחמים,העולם מתחיל להיות נגדנו, שעון החול מתקצר, והלחץ הבינלאומי כבר החל להשפיע. - טוב, לא התכוונתי שנשמיד אותם לגמרי, אבל לפחות הם לא יהיו על קו הגבול, ונצמצם את יכולתם לירות עלינו קטיושות. - כן, ומה אם החטופים? וכיצד בדיוק נערך ברצועה של שש ק"מ, בתוך לבנון? וכיצד בדיוק זה ימנע את ירי הקטיושות שהטווח שלהם עובר בהרבה את השש ק"מ של הרצועה המגוחכת הזו? - אני לא יודע אבל מה אתה לא סומך על המפקדים של צה"ל? תראה איך הם נלחמים. על מי עוד אנחנו יכולים לסמוך על שר הביטחון פרץ? על אולמרט שרוצה עוד התכנסות? הרי רואים שהם לא מבינים כלום. - לא אני לא סומך. אזכיר לך! הרמטכ"ל דן חלוץ קיבל את תפקידו מעמרי שרון רק כדי להפיח רוח גבית בטרור. הוא הכין את הצבא ואימן אותו לקראת גרוש יהודים. רק לפני שנה זו הייתה המשימה המרכזית של צה"ל. לא רק שהוא לא הכין את צה"ל לקראת האויבים האמיתיים, הוא נתן לטרור את המוטיבאציה להלחם בנו היום. יש קשר ישיר בין הגרוש לפני שנה לבין מה שקורה היום. כלומר הרמטכ"ל והמפקדים הבכירים במטכ"ל לא קראו את המצב נכון, או שהשתפנו מול הלחצים של המערכת הפוליטית. מדוע שאתן בהם אמון היום? - אז מה אתה מציע שלא נלחם? שנעזוב את המערכה ונפקיר את הצפון. - חס וחלילה, אסור לנו להפקיר את המערכה. אבל ראשית כל עלינו להבין היכן המערכה ומה הניצחון הנדרש. במצב הנוכחי לא רק שלא ננצח את הטרור, סיום המלחמה יהיה שלב נוסף בתהליך תוכנית השלבים של העולם האסלאמי. שיתוף הפעולה של השמאל הישראלי כבר מובטח. השאלה היא אם המחיר יהיה חוות שעבה, רמת הגולן או יהודה ושומרון? או כולם יחד. - אז מה אתה מציע? - אני מציע שכל חייל ומפקד שמבין את המצב, יעזוב את הלחימה בצפון, ויגיע לגן הורדים בירושלים. שם הוא ימשיך במערכה האמיתית. ברגע שתתחיל תנועה כזו, הצבא יבין שאין לו מנדט להמשיך במבצעי הראווה הקטלניים בתוך רצועה חסרת ערך, והוא יאלץ להפסיק אותם. הלחץ הציבורי לטיפול בירי הקטיושות הנמשך יגבר, ויתברר שלמדינת ישראל ההולכת בדרך אוסלו, בדרך הגרוש והכניעה, בדרך מדינת כל אזרחיה המנותקת מהמוסר היהודי וכובלת את עצמה במוסר מזויף אין פיתרון. - אז מה אתה רוצה שהחיזבאללה ינצח? - לא!! אבל צריך להבין החיזבאללה כבר ניצח. למעשה לא החיזבאללה, אלא אירן וסוריה והעולם המוסלמי שנלחם בנו, הם בסיבוב הזה נצחו. גם אם נהרוג את נאסראללה, ונחטוף את החטופים חזרה, ונגיע להפסקת אש ולא יהיה בשנה הקרובה קטיושות. הם ניצחו כי הם הוכיחו שאפשר לירות על העורף הישראלי ולישראל אין תשובה. יתרה מזאת העולם לא מתרגש מכך, ומהר מאוד הופך את ישראל המתגוננת לאשם במצב. אירן מפתחת נשק גרעיני וכשהוא יהיה מוכן..... - אז מה אתה מציע מה הפתרון שלך? - להחליף את המגרש. אנחנו נמצאים במבוי סתום בדרך ללא מוצא, בגלל ההנהגה שלנו. מי שנתן נשק למחבלים כדי לבנות מזרח תיכון חדש, מי שגרש יהודים מביתם כדי למצוא חן בעיני העמים, מי שרוצה למחוק את הזהות היהודית של המדינה ומאמץ מוסר נוצרי שבו עדיף האויב, אין לו סיכוי. צריך להבין אנחנו במלחמת קיום של העם היהודי. הבסיס למלחמה הוא אמוני ושם המגרש. מולנו עומד אויב שיש לו אמונה, בשבילה הוא מוכן להקריב ולנצח. מנהיגנו עומדים ריקים וחפים מכל אמונה. אין בשביל מה להקריב וממילא אין סיכוי לנצח. שקט סתמי, שיתנו לנו לחיות וניתן להם, ניתן להשיג בכל מקום בעולם רק לא כאן. אנחנו חייבים מנהיגים מאמינים. הר הבית הוא המגרש האמיתי. כאשר יעלו יהודים להתפלל בהר הבית, ויפסק שלטון המוסלמים בהר, יבינו המוסלמים שהם מפסידים. כאשר מדינת ישראל תבנה מחדש את גוש קטיף ותחזיר את התושבים לביתם, יבינו בעזה שהם מפסידים בגלל המלחמה בצפון. כאשר סוריה ואיראן יספגו התקפות כואבות בתוך ארצם הם יבינו שהמשחק נגמר, אי אפשר לשלוח את נאסראללה, לתת ללבנון לספוג, ולשפשף ידיים בהנאה. מכה קשה לציר הרשע תחזיר את אהדת העולם לישראל החזקה והמוסרית. - זה מפחיד! - נכון, אבל זה הסיכוי שלנו. רק כאשר נחיה כיהודים, נחזיר לעצמנו את הצדק. רק כאשר נתחבר חזרה לא-לוהינו למסורתנו, נפסיק להיות כובשים מושחתים בארצנו. רק כאשר נחזור להיות מוסריים, לא נכרות ברית עם מחבלים. לא נבגוד באחים ובדורשי טובתנו כמו הדרוזים, צד"ל וכד', ונתקן את העוול הנורא שעשינו להם. רק כאשר נהיה מה שאנחנו רוצים וצריכים להיות "אור לגויים" רק אז יהיה טעם אמיתי לנוכחותנו כאן בארץ ישראל, ואז יהיה לנו בשביל מה להלחם ולנצח. מיכאל פואה
מנכ"ל מנהיגות יהודית
מצפה נטופה
ועתה פליט בירושלים
|
