חוברת הניתוח והפקת הלקחים במלאת שנה לגירוש, נחטפת ממש. אולם שגגה מסוימת יצאה תחת ידי ואני מבקש לתקנה. לא היססתי לנקוב בשמם של רבנים אחדים אשר יש להם, לדעתי, אחריות ישירה לחוסר המאבק על הגוש, לנפילתו הקלה, ולמציאות שהתגלגלה עלינו כתוצאה מכך. הזכרת השמות הכרחית, משום שאיש מאותם רבנים לא הודה בטעותו ושב, לאחר מעשה, מדרכו ההרסנית. משמעות הדבר היא שאותם שמות שהוזכרו ממשיכים בדיוק באותה דרך ויש להזהיר מפניהם. אך טעיתי בכך שלא המשכתי וציינתי את הרבנים הרבים שכן עשו הכל כדי להיאבק והורו במפורש לשומעי לקחם לסרב לביצוע פקודת הגירוש. לא העליתי על דעתי כי כך עלולים הדברים להתפרש – אולם העירו לי כי יש מי שמבין את הדברים כאילו מנהיגות יהודית "זוללת רבנים לתיאבון". להלן רשימה חלקית של גדולים של ממש, אשר לא עמדו מנגד, ומשלמים עד היום ברדיפה ממסדית כתוצאה מאמירת האמת: בראש ובראשונה הגר"א שפירא שליט"א שפסק לסרב פקודה ולהימנע מסיוע כלשהו לכוחות הגירוש. בכך בעצם נשאר נאמן לפסיקתו הקודמת בעניין התוכנית של רבין לגירוש יהודי חברון, אז פסקו הגר"ש ישראלי הגר"ש גורן והרב נריה, כולם זצ"ל, ויבלט"א הגר"א שפירא, שחובה לסרב. פסק זה פורסם בנאמנות להדרכתו של הרב צבי יהודה זצ"ל, כמפורסם בכרוזיו בנושא.
מאחורי פסיקתו של הגר"א שפירא התייצבו רבנים רבים שהגדולים והמפורסמים שבהם הם: הגרז"נ גולדברג הרב נבנצל, הרב מזוז, הרב נחום רבינוביץ, הגר"ד ליאור, הרב זלמן מלמד, הרב אליקים לבנון, הרב דוד חי הכהן, הרב דוד דודקביץ, הרב שאול בר אילן, הרב עמיטל בראלי רב צבאי שנתן דוגמא אישית ורבנים נוספים.
יש לציין שתלמידי הרב מלמד והרב לבנון היו בחוד החנית של המאבק בגירוש מכפר דרום.
ניתן להזמין חוברות להפצה במשרדנו בקרנ"ש – בטלפון 09-7929046 או בירושלים (עדיאל) 052-5665848
עדיין דרושות תרומות לצורך הדפסה והפצה יסודית יותר (כמובן שבמהדורות הבאות נדאג להכניס את התיקון שהובא לעיל)
בימים אלה הולכת ומתפתחת מחלוקת חדשה סביב נושא הגיוס למלחמה הנוכחית. אין ספק שבשונה מן ההשתתפות בגירוש, הסיטואציה הנוכחית קשה ומסובכת פי כמה. למרות שדעתנו בנושא ברורה – אנו מכבדים מאוד את כל הרבנים ואישי הציבור הסוברים אחרת. גם בתוך מנהיגות יהודית נשמע מגוון של דעות ואנו נותנים להם ביטוי מלא. אנו מאמינים כי מדובר במחלוקת לשם שמים שהמציאות תבררה במהירות. בעניין זה חשוב להזכיר את החלטתם האמיצה של רבני הסנהדרין (http://he.manhigut.org/content/view/2819) – וראה להלן מאמרו של חברנו פרופ' הלל ויס במדורו הקבוע.
משה פייגלין
בעדכון:
· הניתוח הצליח אבל החולה...
· להישיר מבט למציאות
· אלוקים חשבה לטובה
· אבי אבלו
· ומה עושים עכשיו
· הודעות
· מאמרים
· מדורים
הניתוח הצליח אבל החולה...
נניח שאתה חובש. מגיע פצוע לבית החולים ואתה יודע שהוא סובל מפגיעה חמורה בלב. הצוות הבכיר של בית החולים מחליט, משום מה, שהפצוע סובל מפגיעה מוחית והוא מריץ אותו לחדר הניתוח כדי לפתוח לו את הראש. אתה נדרש להשתתף בניתוח הזה ולהגיש סיוע בלי דיבורים מיותרים, האם תעזור לחולה בכך שתציית ותפתח לו את הראש? הרי הבעיה האמיתית לא תיפתר, וחמור יותר – הניתוח עצמו יזיק מאוד לחולה. מה תעשה?
בנוסף לכך – מודיע לך מנהל בית החולים כי אחרי הניתוח המוצלח, הכוונה היא להשכיב גם אותך על שולחן הניתוחים ולפתוח לך את הראש. האם גם אז תמשיך ותסייע?
ואגב – הסיוע שלך הוא מן סיוע מסוכן שכזה – אתה בהחלט עלול להיהרג בעצמך תוך כדי הסיוע לצוות הבכיר בניתוח ההוא.
אז מה עושים במין מצב משוגע שכזה? אתה היחיד שיודע מה הבעיה באמת, אתה היחיד שמסוגל להביא לפתרון, אבל אתה מגויס כדי לפעול בכיוון הלא נכון, ובעצם פעולתך מסכן את החולה (כי אתה מאפשר את המשך ה"טיפול" הקיים), מסכן את עצמך, ובעצם מסכן את כל בית החולים. מה עושים?
רובנו סוברים שצריך עכשיו להשתתף בניתוח, ואחר כך לבוא חשבון. הבעיה היא שלצוות בית החולים יש היסטוריה של חוסר הקשבה. עכשיו הם צריכים אותך בשביל ה"טיפול" שלהם – אחר כך לא יספרו אותך ממטר.
ויש עוד עניין – הפצוע הזה לא נפצע סתם. הוא נפצע כי לפני שנה – צוות בית החולים לא הקשיב לך, דרס אותך, צפצף עליך, דרש ממך לציית לו – ואתה, מתוך אחריות צייתת. כלומר הפצוע הזה, (המדינה – למי שעוד לא הבין), נפצע כי אתה הייתה טוב מדי בשנה שעברה. עכשיו מצבו קשה, ואם שוב תחזור על טוב הלב המיותר הזה – הצוות הבכיר פשוט יוביל לחיסולו.
כנראה שהמעשה הנכון במצב כזה הוא לסרב לסייע לטיפול שאינו טיפול. כנראה שבמצב כזה צריך לצאת מבית החולים, לעמוד בשער ולצרוח בקולי קולות. כנראה שבמצב כזה, מי שבאמת רוצה לסייע – צריך לצאת מחדר הניתוח.
שושי גרינפלד כתבת מוכשרת ובעלת ראיה מפוקחת התריעה מראש על הסכנה. בהספדה על אחיה יהודה הי"ד היא הביאה את הדברים לידי ביטוי יוצא דופן. אם עדיין לא שמעתם את ההספד המיוחד הזה אתם חייבים לשמוע.
לצפייה באיכות נמוכה (לצורך הורדה מהירה יותר, קובץ בגודל של כ-17 מגה) לחץ כאן
לצפייה באיכות גבוהה (קובץ בגודל של כ-36 מגה) לחץ כאן
לקריאת ההספד לחץ כאן: http://he.manhigut.org/content/view/2804/164
להישיר מבט למציאות
בסיבוב הזה החזבאללה כבר ניצחו. גם אם צה"ל יכנס עד בירות, וגם אם כל משגרי הטילים יושמדו וכל חיילי חזבאללה כולל מנהיגם יהרגו, בסיבוב הזה הם כבר ניצחו. משום שהמערכה הזאת אינה מערכה לכיבוש ישראל – עדיין לא. זהו רק הפרומו של הדבר האמיתי, והחזבאללה הם רק חולית הגישוש. כרגע איננו נלחמים מול טנקים השועטים מלבנון ומסוריה לכיוון תל אביב. החזבאללה אינו מאיים לכבוש בסיבוב הזה את ישראל באופן פיסי. כעמלק שזינב בישראל והרס את הרתעתו – כך החזבאללה כבר עשה את שלו. הוא הראה שאפשר להתקיף את ערי ישראל, אפשר להכניס את אזרחיה למקלטים, אפשר לעשות את כל שלא העזנו בעבר ולצאת מזה גדול. איך לנצח, הסברנו כבר בעדכון לפני שבועיים (לחץ כאן לעדכון מב' באב בסעיף איך מנצחים במלחמה הזו), אולם ממשלת ישראל כלל אינה מבינה מול מי היא נלחמת, ועל מה היא נלחמת. לכן אין לה שום סיכוי לנצח. היא מעדיפה לפתוח את הראש – כשהבעיה היא בכלל בלב. הבעיה היא בהר הבית, הבעיה היא באיראן, רק אחרי הטיפול באלה, יש טעם לרוץ אחרי הגרורות בלבנון – ומן הסתם כבר לא יהיה בכך צורך.
כרגע הימחי"ם של צה"ל עדיין לא מזוהמים בחומרי לחימה כימיים. מרכז הארץ עדיין לא הושמד בטילים גרעיניים, ונחילי צבא פלסטין (כבר היום מדובר בעשרות אלפי לוחמים חמושים בנשק ישראלי – (אלא מה?) הרי יומיים לפני פרוץ המלחמה הנוכחית העבירה ממשלת ישראל לרשות הפלשתינאית שלושת אלפים קלצ'ניקובים ושלושה מליון כדורים כדי "לחזק את אבו מאזן" והציבור הערבי במדינת ישראל (מהומות אוקטובר, למי ששכח) אינם שועטים פנימה מטווח האפס שיווצר לאחר ההתכנסות. זהו הסרט האמיתי. עכשיו אנחנו רק בפרומו... למי יש את הכלים המתאימים להכיר במציאות הזו ולהתכונן לקראתה? לאיזה ציבור יש את האמונה הנדרשת לקרוא בשם אלוהי ישראל, מול קריאת הערבים בשם אלוהיהם. מי יכול לסלק את הווקף המוסלמי מהר הבית ולחזור ולהתייצב מאחורי אמיתות היסוד של עם ישראל, מי יכול אחר כך לצאת למלחמה האמיתית מול האיראנים, ולהיות נכון להפעיל גם נשק בלתי קונבנציונאלי אם לא תהיה ברירה? מי נכון לשחרר את נחלת שבט אשר שבהרי הלבנון – לגרש את הערבים, לספח את השטח לישראל ולהתיישב שם, כפי שעשינו ברמת הגולן? האם אולמרט מסוגל לכך? האם ביבי מסוגל לכך? האם ליברמן מסוגל לכך? – והרי החלופה לזה היא השמדה! רק בציבור הכתום יש את זרעי הפתרון. רק ממנו יכולה לצמוח הנהגה שתציל את ישראל. אך הציבור הזה לא נחשב לציבור, לא נחשב לאזרחי המדינה, לא נחשב כלל לבני אדם. אפשר להחריבו ולפנותו כמו פסולת. כאישה מוכה הוא תמיד מציית ותמיד יציית ויישאר נאמן לבעל המכה. הוא גם ירוץ ראשון לקרב – כדי להוכיח את נאמנותו, כדי להרגיש שייך. לכן לא סופרים אותו ולא יספרו אותו. בשנה שעברה כשגורש והוחרב, דיבר הציבור הזה גבוהה גבוהה על כך שיחפשו אותו בסיבוב. והנה מתברר שכאישה מוכה, הוא אף פעם לא יעזוב את הבעל המכה ולכן יישאר תמיד אישה מוכה ובלתי רלוונטית. לא! הבעיה איננה שאנו נשים מוכות. אילו במכות ובהשפלות עסקינן – אז שווה היה אולי לספוג את זה, לפתח את קהילותינו, ליישב את הארץ, ללמוד תורה ולקוות לימים טובים יותר. אבל הבעיה היא שהצייתנות שלנו גורמת לכך שכשמדינת ישראל צריכה אותנו יותר מתמיד כדי להצילה – אנחנו לא מסוגלים להיות שם בשבילה. חמור יותר! כמו החובש הצייתן – אנחנו תומכים בכיוון ההרסני ובעצם מאפשרים אותו בעצם צייתנותנו.
כדי להיות רלוונטיים בהפוגה שבין הפרומו לסרט האמיתי – כדי שיקשיבו לנו, כדי שנצליח אולי ליטול את ההגה ולסובב את האוטובוס הלאומי השועט לתהום, עלינו לסרב להשתתף עכשיו בניתוח השקרי הזה. החולים צריכים להתחיל להקשיב לחובש, הם לעולם לא ייקחו אותו ברצינות, אם הוא עצמו יהיה שותף לניתוח השקרי, כי הרי אז הוא מוכיח שהוא עצמו לא ממש מאמין לאזהרותיו. הרי כבר היינו בכל המקומות שעליהם נשפך עכשיו מחדש דם חיילנו, כבר כבשנו אותם פעם ופעמיים. ומה יקרה עכשיו? הרי גם עכשיו צה"ל ייסוג ושוב יחטפו חיילים, ושוב קטיושות, רק שבינתיים אחמדיניג'אד כבר יהיה מצויד בנשק גרעיני, והחזבאללה בזילזלים כימיים. האם בשל התחזית הוודאית הזו – אולמרט יתקוף עכשיו בצורה שונה?
אז למה לעזאזל עלינו לשלוח את בנינו אל מותם במלחמה חסרת תוחלת, מלחמה שלא מגינה על אף אחד, מלחמה שהיא תבוסה ידועה מראש, מלחמה שרק מכינה את האויב למערכה גדולה ומסוכנת פי כמה. מה אנו מרוויחים תמורת המחיר הנורא, מלבד מילות שבח של הפובליציסטים שהאיצו בשרון לגרשנו אתמול, ויאיצו באולמרט לגרשנו מחר, ברגע שאנו נייצב בעבורו את המצב.
אלוקים חשבה לטובה
שתי נקודות אור חשובות ניתן למצוא עכשיו בתוך המציאות הנוראה. הראשונה היא – שאילולי המלחמה בערבים, היינו נתונים עכשיו במלחמה נוראה על המאחזים ועל יישובי גב ההר. כנראה שאבינו שבשמיים חסך לנו מלחמת אחים. הנקודה השניה היא שכפי שהסברנו – קיבלנו עכשיו רק את ה "פרומו". אפשר ללמוד מהפרומו הזה ולהפיק ממנו את הלקחים והמסקנות הנכונות ובכך להימנע מסרט האימים הצפוי. עם כל הצער והכאב הנורא – מה שקיבלנו עכשיו הוא סטירת לחי שנועדה להעיר את העם המעולף – לא מכה שנועדה להרוג אותו. האם עכשיו נפעל נכון, או שנמשיך ללכת כעדר אחר ההנהגה הכושלת שהביאתנו עד הלום?
אבי אבלו
חייל בגולני, עולה חדש מארה"ב, תושב אפרת, יועץ שווק לחברות בין לאומיות – וכמובן חבר במנהיגות יהודית. אבי הוא הכבשה השחורה )ראה מאמרה של יעל משאלי בnrg: http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/460/098.html) הדרושה כיום.
האם העובדה שלאבי יש הבנה דמוקרטית אמיתית, הבנה שכל כך חסרה לילידי הארץ , הבנה באשר לזכויות אדם ואזרח, הבנה באשר למהותה של דמוקרטיה, הבנה באשר לאחריות אזרחית מהי, האם לכל אלה יש קשר לעובדה שאבי הוא הנחשון הראשון?
לראיון עם אבי לחץ כאן: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/460/017.html
ומה עושים עכשיו
רעידת האדמה של מטר הקטיושות על כשליש מתושבי המדינה בדרום ובצפון, עשויה להביא לרעידת אדמה פוליטית בהפוגה הזמנית שתשתרר יום אחד. האם נהיה שם? האם נציג אלטרנטיבה ממשית? או שמא גם אז נאהב את פייגלין ונצביע לנתניהו, כי אין ברירה.
מנהיגות יהודית ממשיכה לבנות את האלטרנטיבה האמונית. רבים מתקשים לעשות את החיבור בין הפעילות בליכוד, לבין פתרון הבעיה. אך אם בעוד חצי שנה יהיו פריימריס בליכוד ואחריהם הליכוד ישוב ויזכה בשלטון – אזי מי שלא יפעל עכשיו, לא יוכל לבוא אל אף אחד בטענות, חוץ מאשר אל עצמו. בפריימריס האחרון הגענו למקום השלישי מתוך שבעה מועמדים בכירים. אנו חייבים בפעם הבאה לזכות במקום הראשון. יכול להיות שלא הליכוד יזכה בבחירות, אין לנו מושג מה בדיוק יתרחש. אבל לנו אין את הפריבילגיה לוותר על הסיכוי להחליף את השלטון ולהציל את המדינה. אם עדיין לא ארגנת כנס הסברה באזור מגוריך, אם עדיין לא פקדת את חבריך ובני משפחתך, אם עדיין לא הרמת את תרומתך, זה הזמן. כולנו חיילים בחזית המלחמה על קיומה של מדינת ישראל.
הודעות
· מפגש עם משה פייגלין בישוב ברכה: http://he.manhigut.org/content/view/2750/165
· חוג בית בחולון: http://he.manhigut.org/content/view/2809/165
· פיקניק מנהיגות יהודית ביער בן שמן: http://he.manhigut.org/content/view/2810/165
· תרום לבניית מדינה יהודית: http://he.manhigut.org/content/view/1922/175
· התפקד לליכוד כאן: http://he.manhigut.org/content/blogcategory/54/158
· בדוק מצב התפקדותך בליכוד!: http://he.manhigut.org/component/option,com_dbquery/Itemid,171
· הצטרף לפעילות: http://he.manhigut.org/component/option,com_mosforms/mosform,1/Itemid,160
מאמרים
· כבכל שבוע ביום חמישי, גם השבוע מופיע מאמרו של משה פייגלין, "סטירת לחי", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/461/807.html
· דרושה כבשה שחורה – משאלי (מתוך אתר nrg): http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/460/098.html
· העבד – שושי גרינפלד: http://he.manhigut.org/content/view/2803/140
· יש מוצא למבוי הסתום – מיכאל פואה: http://he.manhigut.org/content/view/2797/140
· קיץ שכולו כיף – חן בן אליהו: http://he.manhigut.org/content/view/2781/140
· האם כבר כיף לחיות פה? הרב מרדכי רבינוביץ: http://he.manhigut.org/content/view/2805/140
· איכה – קינה על גוש קטיף וצפון השומרון – הרב יהושע בוך: http://he.manhigut.org/content/view/2778/140
· סיפור גבורתו של רועי קליין - http://he.manhigut.org/content/view/2792/164/ - roi
מדורים
· דבר התנועה לכינון המקדש: http://he.manhigut.org/content/view/2816
· "הצצה בעיתון של מחר": "החיזבאללה מסכים" – פרופ' הלל ויס: http://he.manhigut.org/content/view/2807
· המשפחה – אבן הבנין של האומה – נחמה גרוס: http://he.manhigut.org/content/view/2821/140
· לפרשת עקב – נבואת נחמה לעת קשה – הרב דודי שפיץ: http://he.manhigut.org/content/view/2808/140
לתקן עולם במלכות ש-די
מנהיגות יהודית
