במלחמה הזו הובסנו. יצאנו למלחמה כדי לשחרר שני חטופים בצפון ואולי אחד בדרום, ועם הבטחה לפרק את האיום של החזבאללה בתוך מספר ימים. בסיום המלחמה לאחר יותר מחודש של קורבנות דמים נשארנו עם אותם חטופים, עם כמאה וחמישים הרוגים הי"ד, עם אלפי פצועים שרבים מהם יישארו נכים לכל ימי חייהם, ועם עורף מוכה טילים, שהתברר שלצה"ל אין יכולת להגן עליו. מעט מההרתעה שעוד הייתה לנו פעם, התפוררה לרסיסים. מנהיגי מדינות מתחילים להכין עצמם לסיבוב הבא, כמו אוכלי נבלות המריחים את ריח הדם של החיה הפצועה, דמנו השותת מלהיב את דמיונם הרצחני.
מה הלאה?
הטלטלה שהציבור במדינת ישראל עובר היא משמעותית מאוד. הציבור חש שההתגייסות המדהימה של הציבור הרחב, הן בעורף, והן בחיילי המילואים שהלכו לחזית מתוך נכונות עצומה והקרבה מעוררת כבוד, בוזבזה לשווא על ידי מנהיגים לא ראויים. האכזבה מהמפלגה שהבטיחה רק לפני כחצי שנה שיהיה כיף לחיות פה בארץ, עצומה. הקריאה של יו"ר הכנסת דליה איציק לממשלת אחדות מבטאת את התחושה שלממשלת אולמרט אין מנדט ציבורי להמשיך כתמול שלשום. יחד עם זאת עלינו לזכור שבכנסת ישראל יושבים היום חברי כנסת שיש להם רק מה להפסיד. דווקא בגלל האכזבה הגדולה הם ייצמדו לכיסאות בכוח, מתוך תחושה ברורה שאין להם סיכוי להיבחר פעם נוספת. האם הסערה הציבורית, האם הכעס המצטבר של תושבי הצפון, של חיילי המילואים החוזרים משדה המערכה, יהפוך לטורנדו שיעקור את הממשלה ויביא לבחירות חדשות? או שמא תצליח ממשלה זו להסיט את העניין הציבורי לכיוונים אחרים כמו תוכנית הגרוש , או ירידה מהגולן וכד'? איננו יודעים. ברור לכולם, שיום אחד, סביר להניח שבשנה הקרובה, או מקסימום בעוד שלש וחצי שנים יתקיימו בחירות נוספות.
אנו זוכרים שלאחר התדהמה והשבר שחוותה מדינת ישראל במלחמת הר הבית (אוקטובר 2000) העלה הציבור לשלטון בענק את מפלגת הליכוד, ומ-19 מנדטים הכפיל עצמו הליכוד ל- 38 מנדטים. המנדט שניתן אז לשרון להלחם באויב הערבי מבית ומחוץ, נגזל ונחמס על ידו ועל ידי חבריו והפך להיות חרב פיפיות שהביאה לגרוש והריסת גוש קטיף ותושביו.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שתהליך מעין זה קורה. כאשר הסכמי אוסלו קרסו, אוטובוסים התפוצצו, וחלום המזרח התיכון החדש נצבע בצבעים אדומים,עלה נתניהו לשלטון. הימין אשר הצליח במחאה ציבורית שלא הייתה כדוגמתה לערער את שלטונו של רבין עד כדי ריסוק מוחלט, ספג מכה נוראית עם הרצחו של רבין. על אף ההסתה הפרועה הצליח נתניהו בעזרת התגייסות מוחלטת של הציבור האמוני לעלות לשלטון, עם מנדט ברור להלחם באויב הערבי. אשראי זה נוצל לצורך הפוך.
לחיצת היד של נתניהו לערפאת בהסכמי וואי ריסקה את הימין הלאומי בישראל, ולמעשה הפכה אותו לגרורה עלובה של השמאל הישראלי כפי שבא הדבר לידי ביטוי בזמנו של שרון כרה"מ ונתניהו כשר האוצר.
ומה יקרה הפעם?
המטוטלת הפוליטית נעה כבר ימינה. ככל שיתבררו ממדי התבוסה מחד, ושחיתות השלטון מאידך, המטוטלת תנוע גבוה יותר ימינה. אך מי יעמוד בראש הימין בישראל?
האם נחזור על הטעות בפעם השלישית?
הפעם, אנו מבטיחים, יהיה מנהיג מסוג חדש על המגרש – מנהיג אמוני. מנהיג שמעצב ומוביל את המציאות מכוח אמונה יהודית, ולא נגרר ונכנע אחר שלטון העשירון הנאור. מנהיג שיוביל את מדינת ישראל להיות מדינה יהודית, ולא מדינת כל אזרחיה. מנהיג שיודע כיצד להלחם ולהכניע את אויבי העם היהודי, מנהיג שיעמיד את ערכי המשפחה החינוך והמסורת בראש סדר העדיפויות הלאומי.
האם מנהיג זה יעמוד בראש תנועת הליכוד ובראש המחנה הלאומי?
או שמא נחזור לסיסמאות אוהבים את פייגלין ומצביעים לנתניהו, מפחד סילבן וכד'?שאלה זו מופנית לכל אחד ואחת מאתנו.
רבים יעסקו עתה במחאות של "אמרנו לכם", "ובגללכם", בהקמת ועדות חקירה, במלחמת חרמה בתוכנית הגירוש, ועוד פעילויות ציבוריות חשובות. באופן טבעי רבים מחברי מנהיגות יהודית יהיו שותפים ופעיליםבמסגרות אלו ואנו מברכים על כך. אך יחד עם הבלימה של תהליכי הקריסה, אסור להזניח לרגע את הצמחת התקווה החדשה.
האם פקדת כבר את כל חבריך ובני משפחתך? האם הפצת את החוברת "שנה לגירוש" בקהילתך? האם ארגנת חוג בית, או כנס אזורי, עם משה פייגלין ומיכאל פואה? האם תרמת למנהיגות יהודית?
ככל שיתרבו התשובות החיוביות לשאלות, ככל שתיזמו ותפעלו יותר עתה, הסיכוי שבראש הליכוד, ולאחר מכן בראשות הממשלה, יעמוד מנהיג אמוני, יגדל.
אירוח משפחות מהצפון
כאשר התחילה המלחמה בצפון, פתחנו במבצע "בית חם". חברי מנהיגות במרכז הארץ, בירושלים, יהודה ושומרון, הציעו אירוח לתושבי הצפון בביתם. במקביל, התקבלו תרומות של חברי מנהיגות, בעיקר בארה"ב, בהם הצענו אירוח לתושבי הצפון במדרשת אלון מורה. פרטים כאן:http://he.manhigut.org/content/view/2828/165. חלק גדול מהפעילות נעשתה בהתנדבות גמורה ועל כך אנו מודים ליישוב אלון מורה ככלל, ולאבנר מליחי ושלומי בראון, בפרט. אנו מודים על ההתגייסות הנפלאה, על התוכנית המלאה והעשירה, ובעיקר על השמחה והחיוך.
אתם, התורמים מטעם מנהיגות יהודית, מימנתם למעלה מ-500 ימי אירוח, הצגות איכות לילדים וסיורים בגבעות ובאזור, ועל כך תבורכו.