|
אמירתו של אולמרט, שניצחוננו במלחמה בלבנון יזכה אותנו בגירוש מיו"ש , הייתה סטירת הלחי, שצריכה להחזיר את כולנו למציאות, כדי לפעול להצלת המדינה. אמירתו של גלעד ארדן, שאולמרט פוליטיקאי, המנצל את האחדות סביב הצורך בהבסת החיזבאללה , לגיבוי יעדיו הפוליטיים השנויים במחלוקת, אינה משאירה עבורנו מקום לאשליות. האם רק אנחנו הכתומים במילכוד? ומה נעשה עכשיו?
עם ישראל מסובך במלחמה, שנגרמה בגלל הבריחה מלבנון. הנגב המערבי מופגז עקב הגירוש מגוש קטיף. אמנם כעת מנהיג אולמרט מלחמה נגד לוחמי החיזבאללה, אך בתוך כדי כך הוא מעודד את רוחם, ששאיפותיהם להשמדת ישראל יקודמו באמצעותו, ביהודה ושומרון. אכן צריך להשמיד את החיזבאללה, וצה"ל מסוגל לבצע זאת, עם הגדרת יעדים לאומיים נכונים. אך אולמרט, פרץ ודן חלוץ, שיזמו ובצעו את הבריחה מגוש קטיף, ומתכננים את המשכה ביהודה ושומרון, אינם בנויים לניצחון, ואינם מסוגלים להשיגו. המקסימום שהם מסוגלים להשיג הוא, שיפור עמדות לצורך משא ומתן לנסיגה. הם עצמם אינם מאמינים בניצחוננו, לכן הם כבר הכינו אותנו מראש להורדה ציפיות ולהסתפקות במועט: 'להוריד את הטרור לרמה סבירה', 'להרחיק את החיבאללה קילומטר או שניים מהגבול' 'קצת שקט' וכד'. לא ייתכן שצבא ייצא לקרב עם יעד מוצהר של נסיגה מהישגיו! האם בשביל יעד זמני- לקנות קצת שקט, שאחר כך יתפוצץ לנו בפנים, ובעוד שש שנים שוב יגבה חיי חיילים, מוצדק לסכן את חיי החיילים?? האם זהו יעד שעבורו מוכנים החיילים להקדיש את חייהם? במצב מלחמה אנו בונים את חוסננו על אחדות העם. כולנו ביחד ננצח. עד חלוף הסכנה נניח בינתיים בצד, את חילוקי הדעות שבינינו, לצורך יעדנו המשותף. היום אומרים הכל, שעכשיו מלחמה ואנו מתגייסים להשתתף בה, את החשבונות עם אולמרט נעשה בבוא העת, ולא כשקטיושות נופלות בגליל. היום נשמעים בעם דרישות לחסל את החיזבאללה. אנשי הצפון קוראים לממשלה לא להסכים להפסקת אש עד אשר ימוגר הטרור, והם מוכנים לסבול במקלטים, ולא להיחשף שוב לתקיפת קטיושות בעתיד. הכל מבינים שהבריחה מלבנון וזחיחות הדעת אפשרו לחיזבאללה להתחמש, ולסכן שוב את חייהם. הם רוצים ביטחון, לא שקט!!! זהו יעד לאומי! אך זהו אינו היעד שאולמרט ושות' חותרים להשיג. אנו יודעים שיעדיו של אולמרט יביאו לתבוסתנו. אם חלילה נובס, יהיה מעמדנו בעולם, וביטחוננו הפנימי, גרוע משהיה מעודו, עד סכנה קיומית ממש. האם לנו ולאולמרט יש יעד משותף במלחמה הזאת? אילו היה למישהו ספק בדבר, הבהיר לו אולמרט את יעדיו בצורה ברורה, סיום מוצלח של המלחמה, יכשיר את המשך הנסיגות, גירוש יהודה ושומרון. לכן, היום, גם אם יחזור בו מהאמירה המרושעת ההיא, וגם אם נאמין לו, שאכן יבטל את הגזרה הזאת, לא יהיה בכך כדי לשכנע אותנו שנוכל לסמוך עליו בהנהגת המלחמה הזאת לניצחון, שהרי עבורו נסיגה נחשבת יעד, ו 'הצלחתה'- הישג. הצבא שלנו ואנחנו שבויים בידי מנהיגות מושחתת וחסרת יעדים לאומיים, המנצלת אותנו לצרכיה. האם נמשיך לשרת אותה בנאמנות? הדימוי הקרוב ביותר למצבינו הוא: אדם שמעביר את הזקנה את הכביש, רק כדי לגזול את ארנקה בקרבת מכונית המילוט שלו. האם נמשיך ונלך אתו עד הסוף??? איך {בכל זאת} נוכל לנצח לנסראללה לא יכולות להיות תביעות טריטוריאליות נגדנו בלבנון. הוא הכריז על מלחמת ג'יהד נגדנו. ובשם האיסלם הם מגייסים את התמיכה של כל העולם המוסלמי. במלחמת קודש התביעות הן מוחלטות, בלתי מעורערות, ולכן גם אין מקום לפשרה. מול המוחלטות הערכית הזאת, עומדים אולמרט ושות' ערומים וחשופים וחסרי אונים. לעומת זאת, גם לעם ישראל יש אתרי קודש ועקרונות קודש, אשר נותנים צידוק למלחמה הזאת, וחוסן לנצח בה. אלא שבפי 'מנהיגנו' הם ישמעו נלעגים. אילו ראש הממשלה היה איש מאמין, הוא היה יכול להשתמש בנשק מנצח, מכריע שנמצא בידנו. לחזור ולהשתלט על הר הבית. ברגע שנחזיר לעצמנו את הלב, לא מטעמי ביטחון, אלא בגלל קדושתו, תהיה לנו אותה זכות, לתביעה מוחלטת על נחלת שבט אשר, אשר כיבושה נכפה עלינו זו הפעם השנייה. ברגע שעם ישראל יתחיל להילחם מלחמת קודש, נסראללה יאבד את ביטחונו ושחצנותו. הרי גם הוא היה עד למטריה הרוחנית שהגנה על גוש קטיף מפני חמשת אלפי הפצמרים, ולחוסר האמונה, שהרסה אותו. אם נציב מול נסראללה , את נשק הקודש שלנו, בלי ספק ננצח! אני מכירה רק אדם אחד שיעז להרים את הדגל הזה.
|
