בזכות הפצצה הראשונה

עמיתי, הפיסיקאי פרופ' עידו קנטר העלה שאלה לדיון ציבורי באתר YNET . טענתו היא שיש להגיב על מתקפת טילים קונבנציונלים בנשק גרעיני. עמדתו עוררה כמובן תגובות רבות, ברובן כרגיל מזועזעות מעצם השימוש בנשק גרעיני בכל מצב ובפרט מזיהום הסביבה. אני מציג בסוף שורות אלו את עיקר מאמרו. כנגד דעתו שהיא בכיוון הנכון אני מחדד כאן עמדה שונה:

ישראל חייבת לצאת ממדיניות התגובה למדיניות היוזמה. היא חייבת להשתחרר מפחד יזום המלחמה הבאה מפני שעד שהויכוח שמעלה קנטר ייגמר לאיראן וגם לאחרים יהיו יכולות גרעיניות והויכוח יהיה מיותר.

אולמרט מתחת לעשן הפטריה בתל-אביב ובחיפה יסכים לוועדת חקירה.

ישראל חייבת להודיע כדלקמן: כל הניסיונות של מועצת הבטחון וגופים בינלאומיים לשכנע את איראן מלהפסיק את פיתוח הנשק הגרעיני עלו בתוהו.

לפיכך ישראל רואה עצמה חופשית להקדים ולנקוט בתרופה מעבר למכה שאיראן מתכננת להנחית עליה. כדי להדגים את רצינותה של ישראל, ישראל תשלח פצצת נויטרון לאיזור לא מיושב באיראן ללא הודעה מוקדמת אבל די קרובה לאיום ותודיע כי אם לא תיווצר קואליציה מידית לפירוק איראן ופירוק עירק וסוריה מן המשטרים והגבולות המדיניים שלהם ישראל לא תמתין ותתקוף עשר ערים קטנות ובינוניות בנשק דומה. כמובן שיש חשש שישראל תותקף מיד בהיקף עצום, כולל מצרים ואחרים ואזי ישראל תאלץ להשתמש בפצצות קנטר רבות כנגד נשק קונוונציונלי ולא קונוונציונלי תת גרעיני, נשק ביולוגי וכימי. רק אם יהיה לישראל האומץ לשלוח פצצה גרעינית על טהראן ללא כל איום ולהמשיך לאיים לאחר הטלתה יהיה אפשר לחסוך התהליך המייגע המתואר כאן. אולי רק כך תיצור הרתעה ותדהמה.

כשגברה האינתיפאדה הראשונה, אינתיפאדת האבנים אמר רפול: על אבנים לא מגיבים באבנים.

לצה"ל ולעם היהודי ישנם אמצעים אחרים ששקד עליהם והגיע הזמן לא לאיים אלא להגיב. כל תפיסת התגובה פסולה.

דבקותה המוכחת של איראן להשמיד את ישראל יש בה הצדקה מלאה להשמיד את אירן ואפילו שמעון פרס אמר לאחרונה את המשפט: גם את אירן אפשר להשמיד. אסור לחשוב על זכות המכה השניה, על ירי מתוך צוללות לאחר שישראל הושמדה. זו מחשבה איומה ופסולה מוסרית.

שינוי המשוואה הגרעינית

במקום לדבר על "נשק יום הדין", יש להרתיע במענה גרעיני טקטי על מתקפה קונבנציונלית זהה בעוצמה וחמורה בתוצאות

פרופסור עדו קנטר

לפי המשוואה המקובלת בעולם, לגיטימי להשיב בנשק קונבנציונלי על התקפה בנשק קונבנציונלי, ובאופן דומה - בנשק לא קונבנציונלי (גרעיני,כימי או ביולוגי) בתגובה לנשק לא קונבנציונלי. שישה עשורים אחרי השימוש הראשון והיחיד עוד כה בנשק גרעיני (מאז עוד בוצע שימוש מוגבל בנשק כימי על-ידי מצרים במלחמת תימן ועל-ידי עיראק נגד הכורדים), הגיע הזמן לבדוק עד כמה המשוואה הזו רלוונטית. לדעתי, על מדינת ישראל להחזיר את יכולת ההרתעה על-ידי איום בתגובה גרעינית על התקפה קונבנציונלית שוות ערך.

תרחיש: ישראל מותקפת, על-ידי סוריה למשל, בנשק קונבנציונלי הזהה בעוצמתו לנשק לא קונבנציונלי טקטי, למשל: ירי של אלף טילים, כל אחד במשקל טונה, תוך פרק זמן קצר. העוצמה הכוללת של המתקפה היא קילוטון (מיליון ק"ג של חומר נפץ) והיא שוות ערך לפצצה גרעינית טקטית, אשר ניתנת לירי גם מתותח מתאים. עבור ישראל הקטנה, עם ריכוז אוכלוסין גבוה, התוצאה מבחינה לאומית עלולה להיות אסון גדול בהרבה מכפי שאירע ליפן. נשאלת השאלה - שהיא כיום תיאורטית אך עלולה ביום מן הימים להפוך מעשית - מהי התגובה הראויה? התקפה קונבנציונלית בעוצמה של התקפה גרעינית טקטית - ואולי תגובה גרעינית?