לק"י                                                                                          כ"ד אייר ה'תשס"ג

שיקולי הצבעתו של השר גדעון עזרא בעד מפת הדרכים

מאת: דודי שפיץ

כשנודע ברבים, באמצעות התקשורת, שאריאל שרון מתכוון להביא להצבעה בממשלה את ההצעה האמריקאית הקרויה מפת דרכים, פניתי לשר גדעון עזרא בבקשה, שיתנגד להצעה ואף יכריז על כך בתקשורת.

להלן תיאור השיחה, למיטב זיכרוני: לאחר שהצגתי את עצמי ואת מקום מגורי, אמר לי השר "כן, אני זוכר אותך לפני הבחירות התקשרתי אליך וביקשתי ממך תמיכה בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת" נכון אמרתי. "אתה מהחברה של פייגלין". שוב אישרתי את דבריו, במבוכה משהו. "אז, לא תמכתם בי". אני, שלא זכרתי בדיוק למי הצבענו לפני כחצי שנה לא הספקתי לענות לשר וכבר הזכיר לי השר עזרא "כשביקשתי את תמיכתך אמרת לי לפנות לפייגלין וחבריו" בינתיים הספקתי להתעשת ואישרתי את דברי השר, בעניין הכתובת אליה היה צורך לפנות כדי לקבל את תמיכתנו בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת.

כאן באה אמירת המחץ של השר, "כעת אתה רוצה שאני אתנגד למפת דרכים? פנה למי שתמכת בהם, שהם יתנגדו למפת דרכים". "שבת שלום" אמר השר וסגר את הטלפון. מרוב תדהמה לא הספקתי לענות.

כאן ניתן לראות כיצד נפלה "החלטה היסטורית" בממשלת ישראל שכלי התקשורת התחרו ביניהם איזה כתרים לקשור לה ובאילו סופרלטיבים לכנות אותה. אני הייתי אומר על החלטה זו גולדפרב ושגב אתם לא לבד.