|
באחד מערבי ימי אלול החמים נאספנו קבוצה של חילוניים, דתיים וחרדים בחצר מטופחת בבאר יעקב, כדי לשמוע מה יש למשה פייגלין לומר על המצב הביש של ישראל. הבסיס המשותף לכולנו התגלה תוך כדי השיחה, אחרי הכול מי לא ירצה את אותה חירות שניתנה לנו כשיצאנו במצריים, נלקחה ועדיין לא הושבה לנו. אם היהדות יכולה להעניק לכולנו ללא הבדל מגזרי את החירות הזו, אז אנחנו מוכנים לקפוץ על העגלה היהודית אותה מושך פייגלין. היום אין במערכת הפוליטית מנהיגים, אין להם את התכונות שיגרמו לאנשים ללכת אחריהם. הם נבחרו בזכות קשרים נכונים, תרגילים פוליטיים וותק בתוך המערכת. אבל האמת, שללא אותה מערכת, הם לא היו מסוגלים לשכנע שלושה אנשים ללכת אחריהם אפילו לקנות סיגריות. בשביל להיות מנהיג צריך אדם שיודע לאן הוא הולך ושילך לשם בכל מקרה איתך או בלעדייך. צריך אדם שיכול להדביק אותך באמונה שיש לו בדרכו, בחזון שהוא רואה. לפייגלין יש את כל אלו. לפני הציבור המצומצם שהתאסף ניער פייגלין את האבק מהחלום היהודי, שנראה הזוי במציאות של ימינו, והפך אותו לראלי, לראוי ולניתן להשגה. בדרכו הפשוטה והישירה השליך לנו לשומעים את קרש הצלה הזה ונתן לכולנו תקווה לעתיד טוב יותר. אנו לא יכולים לחזות את העתיד, אבל עכשיו אנו יודעים לאן אנו צריכים להגיע ויש לנו מנהיג שמוכן לקחת אותנו לשם. וזה לא דבר של מה בכך. לתמונות: http://he.manhigut.org/content/view/2938 |