שום כלום

סגרו את כל העיתונים! לא מוצאים את המפה ולא את הדרכים. אין במה להציץ. הכל חוזר על עצמו בשבועות האחרונים. לכן מדפיסים דפים בלי אותיות כדי שלפחות יהיה שימוש לעיתונים. סגרו את הטלויזיות , צמחו עליהן קרוי עכביש. אנשים לא קונים פרסומות או ספינים. כבר אין להם כוח. אנשים זרקו את המחשבים ולא רוצים להביט באינטרנט ולא בשיטפון המיילים. הכל ספאם, הכל זבל! בטל החידוש שיש בתקשורת. הכל התעייף. כולם מקללים את כולם. בינתיים נראה שהיהודים מעדיפים למות עשר פעמים ולא להסתבך עם מנהיגות יהודית, שזה לאו דווקא הליכוד שמת מזמן, כמו כל המציאות הרקבונית שצנחה באפס כוח. מנהיגות יהודית הוא ביטוי לרצון להיות יהודי בלתי תלוי, או תלוי מה שפחות לא על עץ ולא בעמים אחרים, ערבים או אמריקאים. אבל בינתיים כנראה מוקדם מדי. בשביל מה בכלל להיות יהודי? ולמה צריך מנהיגות? נראה שלצורך התשובות עוד לא חטפנו מספיק מכות, אבל בקרוב יושלם החסר ואחר- כך יחליט מי שיישאר. אולי תהיה איזה מערכת בחירות אחרי שלוש ועדות חקירה שלא תסיימנה את תוחלת חייהן ויצביעו בה רק רבע מהאוכלוסייה. מחציתם ערבים ומחציתם כיפות סרוגות וחרדים. אבל אנשים ייתעלמו מכל שלטון שיהיה כי הם חדלו להאמין בכל שלטון ובבני אדם ובכוונותיהם. בוודאי במפלגה. לכן שלטונו של אולמרט הוא רק לברכה, אסור להפיל אותו בינתיים. הוא מעמיק את תחושת החידלון והרקבון. צריך לחלות את כל המחלה עד תומה. אי אפשר להתנער ממנה! הרי כל מי שיחליף אותו עכשו יתאמץ עוד יותר למצוא דרך להמשיך במשא ומתן עם או בלי חמאס ואש"ף. גם האמריקאים לא חטפו מספיק.

כל יום נחשף עוד אבסורד ולא רק בגלל אישיותו וחמדנותו של אולמרט. זו התרבות הכללית. אולמרט מייצג לאומי, תמונה דהה של ביבי. הוא חושף את כל העליבות התהומית שבה שרויים היהודים. כל יום שלטון הוא יום של עלבון. אין תוחלת. לאן הולך כל זה? בתוך כל מערכת ובפרט כנראה בצבאית איש את רעהו חיים בלעו. אוכלים את הרמטכ"ל, טוב בצדק! אבל כולם נראים דומים לו. האלוף יא יא צועק שהרמטכ"ל לא הפנים את קרב היבשה. אבל הצבא התייבש הרבה קודם! התעייף ממלחמות, נכנע לגלי צה"ל. היו לצבא הרבה הזדמנויות לנהל קרבות יבשה אילו היו לו מטרות רוחניות. אי אפשר לתחזק צבא עם תורת לחימה שבסיסה הוא שלום עושים עם אויב. אין צבא! אפשר כמובן לשמוח שיאיר נווה עזב. הרי הוא היה מראשי התומכים ביישום התנתקות ומרר את חייהם של יושבי חברון, תמך בגירוש ממצפה שלהבת וכל מיני כאלה נבזויות. אפשר לשמוח כמו במודעות החב"דיות המיותרות מאוד, המסמנות את כל המבוקשים שאכלו אותה. כמה ייגע הוא האמרנו לכם, הרי התגובה הנפשית היא, אז מה? הבריות לא רואות עתיד ולכן לא חשוב כל "האמרנו לכם". אני משוכנע שהרבי לא היה שמח על מודעות כאלה. מה זה? צריך לאהוב כל יהודי! גם אם רשע בעיניך. מי שטעה שיחזור בתשובה. אבל לשמוח? עוד מעט נחטוף כולנו! מה יש כאן לשמוח? רואים רק רקבון וחושך ולא רואים ישועה. ממש לא חשוב איזה וועדת חקירה תהיה, אבל ככל שתהיה יותר גבוהה ומרושעת כך יגדל חוסר האמון במערכת המשפט, השלטון, התקשורת והמערכת הפוליטית כולה. הנה מופז צורח "וועדה חקירה ממלכתית" שתבדוק את האיי קיו של שרי הבטחון הקודמים. נו טוב, זה ענין גזעני וזה לא קשור בשכל אלא בהרתמות מרצון של היהודים למשעבדיהם. מופז נאלץ ללקק לשרון ולכל קודמיו. לקרוא את שפתותיהם ולסרס את הצבא גם כשהיה רמטכ"ל גם שר בטחון, אבל גם אהוד ברק היה כנ"ל וגם ליפקין- שחק, נו וגם נתניהו ואי ואי ועזר ויצמן ומשה דיין. מה יש כאן לחקור? הכל ברור. אין אמונה ויש עוול! מרמים את הערבים עם הדמוקרטיה ועם אשמת הכיבוש. הם מתחילים כאילו להאמין בהבלים הללו! נהיים חצופים ללא גבולות וכועסים שאפי איתם מחקה את גנדי או ליברמן. מי שהטעה אותם כל השנים שישלם את החשבון. לא ניתן כנראה לפרק את הזוועה אלא בקטסטרופה יותר גדולה ר"ל. אז מה נאחל לשנה החדשה? קטסטרופה? נגיד אבינו מלכנו ונעשה תשובה. אולי מכוח התשובה נדע גם מה לעשות!