21.11.2017
 

דף הבית

עדות מחוות גלעד

בס"ד                                                                                   י"ז חשוון תשס"ג

לאחיי, משפחתי, רעיי ומכריי האהובים, החיים בתוך בועה די בכל אתר ואתר,

אני כותב מכתבי זה אליכם מתוך תחושה קשה ותסכול ומתוך לחץ של המקורבים אליי לצאת ולהסביר את עמדותיי. (ההסברה  היא נקודה חלשה במקומותינו.) צר לי שאת כל דעותיכם/דעותינו אנו מגבשים מהצפייה וההאזנה לתקשורת, מצב אבסורדי, הגורם לנו לאמת מעוותת, המובילה אותנו ל"עליונים למטה ותחתונים למעלה". כל עוד הדברים לא נגעו לי אישית ולא עמדתי בעין הסערה, לא ידעתי עד כמה תופעה זו מביאה את עם ישראל לידי אסון. שהרי עם דעה זו נלך בסופו של תהליך לקלפי, במה שמכונה אחת לשלש ארבע שנים "דמוקרטיה ליום אחד " ומעורבת חליפות על פי הצורך בדיקטטורה. ואוי לו למי שיעז להביע דעתו נחרצות. ("האינכם זוכרים את התקופה שלפני...") אין לי מושג מדוע אין עיתונאי וכתב מחויבים ברשיון העלול לאבד את תוקפו בכל פעם שהם מדווחים על מציאות לא נכונה או "מייצרים" חדשות.(השמועות אומרות שהיו ניסיונות בעבר ליצור רשיון כגון זה אך באורח פלא כשנכנסו לוועדת החוקה ראשי העיתונאים בארץ לא ההין אף אחד מחברי הועדה "להסתבך" אתם, שהרי הסתבכות אתם משמעותה סוף הקרירה הציבורית ונפילה אל מעמקי האנונימיות.)  ועל כך תעיד העובדה שבמהלך מסיבת עיתונאים שארגן חותני – משה זר – בכדי להבהיר את חוקיות המקום, קיבלו העיתונאים ב"ביפר" הודעה המציינת שב"חוות גלעד" עימותים עם כוחות הביטחון, כשבפועל ידעו גם ידעו העיתונאים שלא ארע דבר. (בידי קלטת וידאו המציגה תופעה זו.) הודעה שבוודאי יוצרת דלגיטימציה ל"מופרעים פורעי החוק" שבמקום. תופעה שתחילתה בממשלת רבין המוציאה אל מחוץ לגדר ציבור קדוש המקריב נפשו למען גאולתה של ארץ ישראל. ציבור ש"נרדם בשמירה" או שמא יד מכוון הייתה שלא יקבל משרות בתקשורת "הממלכתית" והאחרת. אך תופעת התקשורת צריכה דיון מקיף יותר ולא זו מטרתי במכתבי זה.      

כוונתי לפנות אליכם אחיי, קרוביי והמכירים אותי אישית שחיים בנאיביות אין קץ. אתם, שתאמינו לי שכל מילה הכתובה כאן אמת. 

"צבור מאופק"

תחילתה של הפרשיה ב"ציבור המאופק" (המקבל תשבחות מימין ומשמאל) הרואה את הוריו ילדיו אחיו שכניו וחבריו ושאר עמך ישראל נטבחים במהלך של למעלה משנתיים בערים ועל הכבישים מנשק שניתן להם ע"י ממשלת רבין – פרס, מאימונים שאומנו במדינת ישראל ומחומרי חבלה המיוצרים במקומות שצה"ל החליט לא לשהות בהם וממילא נתן את האפשרות לייצורם ללא מפריע. והוא, במקום לתת  לאויביו להשיג את מטרתם, במקום לארוז ולברוח, במקום לחסל את אויביו כפרים שלמים שאינם חפים מפשע אלא "מחפים על פשע", נותן לצה"ל את הגיבוי ומשיב כנגד בתשובה ציונית אמונית. בונה לזכר כל קדוש מאחז, המחייב את צה"ל אם לא לשהות בו דרך קבע לפחות לבקר בו ובכך לנוע יותר על הצירים. הדרג המדיני מאשר את המאחזים אם לכתחילה אם בדיעבד ללא אישור מפורש בכתב. וההוכחה לכך- ידוע לכל שבכל רחבי יש"ע אסור להזיז קרוואן ללא אישורי דרך, ההנחיות לצבא ולמשטרה לעצור כל קרוואן שנע ללא אישור. אל תהיו נאיביים לחשוב שכל מאות הקרוואנים שנמצאים במאחזים הגיעו לשם משמים ללא אישור. אצלנו במאחז נתבקשנו מתוך עקרון מטופש -  ולא אנקוב כאן בשמו של נותן ההוראה (איש מפלגת העבודה) - להוריד שני קרוואנים ששימשו לבית הכנסת ולהעלות אותם לאחר שבועיים חזרה. לעם ישראל עולה הזזת קרוואן כ-3500 ₪ לכל כיוון. ואין זה המקום היחיד ששיחקו משחק זה. למשל באלוני שילה נערך משחק דומה, כששם דובר על מספר רב יותר של קרוואנים ומאבק של התושבים כנגד הורדתם ובאו לידי סיכום שהקרוואנים יחזרו לאחר זמן. ואם תגידו צה"ל לא ידע לא שמע ולא ראה את הובלתם של הקרוואנים, לטעמי זו סיבה מספקת לבקש מראשי מערכת הביטחון לקבל אחריות מיניסטריאלית (מושג שעבר זמנו) ולעזוב את כיסאותיהם, הובלת כמות כזו של חומרי נפץ השוות ערך לנפחם של הקרוואנים בכוחה לחסל ערים שלמות ח"ו.  כהסכמים חשאיים אלה כן סוכם הובן או כל מינוח אחר יהא אשר יהא שבמקרה של "חוות גלעד" הקרוואנים יורדו והסככות החקלאיות תשארנה.  אתם הרי מכירים את הציבור שלנו, ביום רביעי היו במקום למעלה מאלף איש אוהבי ארץ ישראל, האם מישהו היה עוזב בשקט את המקום ונותן לפנות את שני הקרוואנים ללא התנגדות בלא שיוסכם סיכום כלשהו על דעת משפחת זר??? (אך מי יצא אינו דובר אמת ע"פ התקשורת?) אי אפשר, לא הגון ולא מוסרי לאשר הצבת קרוואנים ובמקרים מסוימים לתקצב פיתוח, לתת למשפחות לבנות את ביתן, להשקיע רגשית פיזית וכלכלית במקום, ולהחליט על פינויים לכשיעלה רצון להרוויח תמונות עימות עם המתיישבים. להזכירכם, יש מאחזים שעומדים על תִלם כשנתיים.    

"החוק הסלקטיבי"

גם אם נבוא ונאמר שלא הוסכם כל הסכם והמבנים אינם חוקיים והוצא צו הריסה שעבר את כל הערכאות, מדוע אין מתחילים בהריסתם של כ- 7000 המבנים הבלתי חוקיים שקיימים במדינה שנבנו לפני הקמתן של הסככות החקלאיות? להמחשה אציין תמונה אחת מיני רבות, בקרבת קרני שומרון הוקמו על אדמה של משפחת זר סככות ומבנים. במקום לגשת למקום ו"לטפל" בפולשים פנה משה זר - מתוך ראייה ממלכתית - למשטרת ישראל הראה את המסמכים וביקש מהם לסלקם. עברו ימים ולא נעשה דבר, הערבי הפולש בשלו ממשיך לבנות מבנה אחר מבנה. בצר לו, פנה משה לבית המשפט לענייני מקרקעין וקיבל צו מניעה. אך משטרת ישראל בשלה - לא עושה דבר, והערבי בשלו ממשיך בבניה. ואם תאמרו "אין בכוח המשטרה לאכוף את החוק כי מדובר באוכלוסייה אלימה" האם זהו המסר - שעם אלימים לא מתעסקים - אלא רק עם העושים עצמם כ"שקי תפוחי אדמה" שקל לפנותם??? ואם תאמרו אין בכוחו של השלטון להרוס מבנים. גם טענה זו אינה נכונה שהרי את בתי המחבלים אנו הורסים גם בתוך מחנות הפליטים. אם כן מדוע לא הורסים את המבנים הבלתי חוקיים ונטפלים ב"שם החוק" לסככות החוקיות שבחוות גלעד.     

ואם תשאלו מדוע הסככות חוקיות והרי בעל קרקע חקלאית במדינת ישראל לא יכול לבנות סככות ללא אישור? התשובה לכך היא שלצערנו החוק הירדני עדיין שולט בשטחי יהודה ושומרון ולפי החוק הירדני על פי סעיף 34(4) לחוק התכנון והבניה הירדני (מס' 79) השימוש בקרקע למטרה חקלאית אינו מהווה פעולת בינוי הדורשת היתר. 

ואם תשאלו אם החוק לצדכם מדוע לא פניתם לבג"ץ? תשובתי, הייתה פניה לבג"ץ של מר אביעד ויסולי ממטה חיפה למען ארץ ישראל כנגד בנימין בן אליעזר שר הביטחון ורא"ל שאול מופז בעתירה מס' 5643/02 ובה נאמר: "אין לנו אלא להניח כי המשיבים (שר הביטחון והרמטכ"ל ש.ש.) יפעלו כדין בכל הנוגע לפינוי מאחזים, אם יוחלט על פינויים ולא יפונו מאחזים בלי שתינתן ליושביהם זכות השימוע אם לא יהיה טעם מבורר לשלול מהם זכות זו..." (בראיה לאחור הייתה זו טעות מרה שלא להוציא צו מניעה, תקוותי שלא עורבו כאן שיקולים זרים.)  

ואם תשאלו מדוע לא פניתם עם תחילת הפינוי ליועצת המשפטית של משרד הביטחון? תשובתנו – מר אביעד ויסולי פנה מיד עם תחילת הפינוי בשעה 18:30 לערך ליועצת המשפטית של משרד הביטחון עו"ד צביה גרוס והיא מצידה לא ידעה כלל על העומד להתרחש. יתרה מזאת כשציינו באוזניה שהפינוי מהווה הפרה בוטה של פסק הדין והפקודה הינה בלתי חוקית בעליל לגבי החיילים, השוטרים והמתיישבים, לא סתרה היא את הדברים אלא ציינה שתפנה מיידית לראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. (השיחה הוקלטה.) אם כן, ההוראה לפנות הינה בלתי חוקית בעליל שנעשתה תוך זלזול בבית המשפט ובשלטון החוק. כמו גם ההוראה לחלל את שבת קודשנו, שהיא מעבר לבריתנו - ברית הנצח עם בורא העולם גם פקודה מפקודות הצבא, וההוראה לחלל את השבת, להסיע את החיילים בשבת, להעלות מזל"ט בשעה 14:00 בצוהרי יום השבת בכדי לאסוף מודיעין על "אויב העם", הינה פקודה בלתי חוקית בעליל  מעבר לפגיעה המוסרית והערכית באובדן האמון בין החייל למפקדו. כשלשאלתם של החיילים מי נתן את ההוראה לחלל את השבת ציינו מפקדיהם שאת ההוראה נתן הרב הצבאי הראשי, מערכת אמון שהייתה ללא עוררין עד עתה. אוי לנו אם בשגרה ואם בשדה הקרב יצטרך החייל לבדוק בכל רגע נתון האם פקודותיו של מפקדו אמינות והאם אין הוא נותן פקודות בלתי חוקיות בעליל.   

צבו"ר

נאמנה לדרכה המסולפת, מנסה התקשורת לכרוך את כל התופעות הקיצוניות לכלל המתיישבים - אנו רצחנו את רבין ולפניו את ארלוזרוב. אתם הרי מכירים אותי, אני לא אזרוק אבנים על רכבי התקשורת ולא אתעמת עם הצבא. אך חשוב לדעת שכיום קיים ביש"ע צבו"ר עם כל המשתמע מכך. כל עמך ישראל נמצא שם החל מהמתון ביותר וכלה בקיצוני ביותר מהאידיאליסט ועד זה שבא רק לגור במקום, ועל כך תפארתנו. וכל אחד מוצא את מקומו בסקלה הזו. אין אני אחראי למתון כמו גם לקיצוני. כמו בכל מדינת ישראל זה תפקידה של המשטרה.

נוער הגבעות הי"ו

כך היה גם בעניינם של המכונים "נוער הגבעות" אני מכיר היטב את הנוער הזה (כשבעים מהם בנו את "רמת גלעד") נוער אידיאליסטי שמקריב עצמו למען יישובה של ארץ ישראל, נוער שידיו רב לו בפעילויות למען הקהילה, עוסק בתורה מחד ובמעשי חסד מאידך, אוהב ישראל וארץ ישראל מתנדב בקייטנות לילדים פגועים, מדריך בעיירות פיתוח ועוד. כמו כל ציבו"ר קיים בתוכו מיעוט שבמיעוט שלא הסתגל למסגרות הקונבנציונליות והמאחזים מהווים אצלו מסגרת ועל כך מגיע לאותן משפחות נפלאות הגרות במאחזים את פרס ישראל. חלק מהנוער הזה עובד בחקלאות – בונה, שותל, מעשב, חולב ורועה צאן,  תוך שילוב של מספר שעות בלימוד תורה לשמה, וקיים גם מיעוט שבמיעוט שבמיעוט כמו בכל ציבו"ר ששייך הוא לטיפולה של המשטרה. וכל אחד מוצא את מקומו בסקלה הזו.  

הפקרת הכוחות

בשנתיים האחרונות הונחה צה"ל שלא לנוע על הכבישים אלא ברכבים ממוגני ירי - קסדה ושכפ"ץ לא מהווים מיגון מספיק כנגד מטענים - אך מעניין לראות שלצורך פינוי הסככה שתי המכולות ומבנה בית הכנסת שקירותיו  פח גלי רעוע וגגו רשת צל – נכנסו עשרות אוטובוסים - ובהם חיילים וחיילות - לא ממוגנים. 

האם כל זה שווה את סיכון חיי האדם לשיטת הצבא???

פואד שובר את הכלים

כשנודע לנו ביום חמישי לאחר שפונו הקרוואנים בהסכמה ביום רביעי כי שר הביטחון מר בנימין בן אליעזר המכונה פואד  נתן הוראה - בניגוד להסכם, בניגוד להמלצת הבג"ץ ובניגוד לחוק - "למחוק" את חוות גלעד חזרנו למקום ושהינו בו בשבת, הקמנו אוהלים ישנו ברכבים ובמשאית שאחד מאוהבי א"י השאיר לטובתנו. שיעורי תורה, אוכל, עוגות ומיני מתיקה שזרמו מכל הארץ,  והייתה לנו שבת מרוממת נפש. אך מנגד ערכה מערכת הביטחון דוגמת מבצע אנטבה, לא שחררה את החיילים והשוטרים לשבת, העלתה בשבת בצהרים מזל"ט לאוויר, רכזה את כוחותיה בשבת בכדי לא להפסיד את גורם ההפתעה. אנו ידענו על תוכניותיהם מתוך כך שגם בינינו אנשי צבא אם זוטרים ואם בכירים, מצב אמביוולנטי אבסורדי שיצר שר הביטחון גם לנו וגם לכוחות הביטחון.

אשר ארע במוצאי השבת

יקרים, אלמד עליכם זכות, גם אני לא בטוח שהייתי מאמין לאשר אכתוב כאן אם לא הייתי רואה את הדברים במו עיניי. לא כל פרט וחוויה ניתן להעביר בכתיבה, אני גם לא מתכוון ח"ו שישמעו דבריי בנימה כלשהי של בכיינות. התייחסו לפרטים, לביקורת שבהם וגבשו דעתכם. אנו נכונים - כפי שאתם יודעים - לשלם מחיר אישי למען אהבת מכורתנו וארץ אבותינו. עזבנו את ביתנו המפואר ב"ה שבקרני שומרון, לטובת מגורים בקרוואן במאחז, עם עשרת ילדינו כי"ו, חמישה חודשים ללא מים זורמים בברזים. כידוע לכם, אוהבי נוחיות ועיצוב אנחנו. תוך מחיר אישי מחד, אך עם המון סיפוק מאידך פעלנו שבע"ה יבנה עוד ישוב בא"י. אתם הרי מכירים אותי, אין אני "בנוי" לעימותים עם כוחות הביטחון. אני הראשון שאוציא את גאליה, נריה, אחיה שילה ועוזיה מתחת לרגלי הקלגסים הללו שבאו להראות לנו את נחת זרועם לפני שבאו לעסוק בפינוי. ידע מי שידע לבחור את "טובי בחוריו" ממשטרת חברון (גם זו סוגיה בפני עצמה.) וממקומות אחרים, בכדי להראות לנו אחת ולתמיד שלא כדאי לחזור ולבנות. הפכו אלה באחת לרשות מחוקקת לרשות השופטת ולרשות המבצעת תוך רמיסה של שלטון החוק שבשמו באו. בכדי לא לאבד מגורם ההפתעה, ניגשו מיידית לציבור ששהה בסככה, אנשים נשים ילדים ותינוקות, ללא הודעה מראש בכדי לאפשר למעונינים להוציא את ילדיהם הקטנים. תוך דקות שכב סבא משה ללא הכרה, בעקבות "טיפולם" של השוטרים. אתם הרי מכירים את עברו המפואר הגלוי והנסתר של סבא, החל מהפציעה האנושה במבצע סיני שבה איבד את עינו ומצחו, עובר דרך גאולת הקרקעות מידי הערבים שבמהלכה התנקשו בחייו וב"ה לא צלחה בידם, אך נותר הוא נכה בלמעלה ממאה אחוזי נכות. עם ישראל וא"י בוערים בעצמותיו וכשחברו אלה לאירוע הטרגי שבו נפצע קשה גלעד בנו - שהיה קצין הביטחון של מועצה איזורית שומרון - מיריות ולאחר כחודשיים הצליחו הערבים במזימתם וערכו לו מארב והרגוהו, החליט לבנות לזכרו ישובים. והנה אלה באחת פגעו בו. יתירה מזאת, בהמשך הערב כששכב מחובר לאינפוזיה לאחר קבלת הזריקות ותחילת התאוששותו באמבולנס המשטרתי ניגש אליו אחד השוטרים והחל לתקוף אותו תוך ניסיון לשבור את ידו. לשאלתו של משה לפרטיו השיב הלה כי שמו "שחר איילון".   

לא אחטא בחטאי התקשורת ואציין, שהיו בין החיילים כאלו שזוהר נשמתם היהודית הרחמנית ביישנית וגומלת החסדים נגלתה במלוא עוזה, חלקם חיילים שרצה מי שרצה להעמידם על קצה גבול היכולת ולבדוק את נאמנותם ביום פקודה. מטרתו הייתה לקרוע אותם נפשית ולתת להם להלחם מול אחיהם עד זוב דם, עשרות רבות של פצועים תוך ניצול ציני של נאמנותם, תוך הריסת האמון במפקדיהם בעניין השבת. – מר לבי על כך.  הרי אחינו ילדנו ובשרנו הם. האם לא ניתן היה להימנע מלהגיע למלחמת אחים זו, האם היו צריכים להלחם זה בזה שני בחורי ישיבת ההסדר, "חברותא" מהישיבה? 

אם תאמרו אולי איבדו המפקדים שליטה על שוטריהם ובניגוד לתכנון פרצו אצל השוטרים וחלק מהחיילים יצרים אלימים בניגוד להנחיות לאחר ש"לא יצאו שבת" בגלל המתנחלים פורעי החוק המעיזים להקים סככות בלתי חוקיות? אבהיר שהנחיית השוטרים הייתה לנהוג כך. שאם לא כן מדוע לא ענדו כמתחייב בחוק - שבשמו באו - תג זיהוי??? ומדוע קיבלו כולם הנחיה לענות למבקש את פרטיהם ששמם "שחר איילון" כשמו של מפקד מחוז ש"י??? (קיימים צילומי וידאו המתארים זאת.) מעניין לדעת מדוע שחר איילון טען ביום ראשון שאנשיו לא נפגעו מהמתנחלים אלא מתנאי השטח האם חושש הוא ממשהו???

בזה אחר זה יצאו מתוך המהומה אלונקות המובילות פצועים משני המחנות שהוא מחנה אחד. ראיתי לראשונה בחיי ומקווה גם באחרונה, שפצוע קל הוא לא נראה כ"כ קל, צלעות שבורות מבעיטות השוטרים לעיתים עד כדי פגיעה בריאות. ראשים פתוחים, זעזועי מוח, ספק עין שפוכה והמון דם. 

את עוזיה (בכיתה ג') הוציא עם תחילת הפינוי אחד החיילים, כשהיו שניהם מחוץ לסככה צועדים שלובי ידיים תקף אותו אחד השוטרים והשליכו לארץ. ועוד, מיכל, ציינה שהיא בהריון ופונתה בעדינות על ידי החיילות הצידה. בעודה יושבת כשעל ברכיה נריה (7) וגאליה (בת שנה) ניגשה אליה שוטרת ותקפה אותה תוך שהיא מטילה אותה ואת הילדות לארץ. והנער בן ה-15 שתפסו בו ארבעה שוטרים בידיו ורגליו ושנים בעטו בצלעותיו... – זוכרים את החוק והמוסר ביחס למחבל כפות??? 

היו עוד אינספור סיפורים מזעזעים אציין אחד מהם בכדי לא להלאותכם ואם תאמינו לאלה דיינו. עמיחי – בנו של גלעד ה' יקום דמו לעיננו בקרוב – נרדף על ידי אחד השוטרים מחוץ לסככות והוכה קשות עד כדי הצורך לקבל טיפול רפואי בעודו ממרר בבכי שעה ארוכה וזועק "אבא" "אבא" לאבא שאיננו, אמרה בתנו אביה לשוטרים:
"זה הבן של גלעד...בלוויה הוא לא בכה ככה...".  "אולי כואבת לו השן" ענה לה השוטר לקול צחוקם של חבריו.

היה סיכום עם המח"ט שרק שוטרות וחיילות תגענה בנשים הוראה שלא בוצעה (קיימים תצלומים.) היו שדאגו להסיר בכוונה כיסויי ראש מהנשים הנשואות בכדי לאלצן לעזוב את המקום.

במלחמת אחים כגון זו אין מנצחים ומנוצחים כולם רק מנוצחים. האם אין אתם חושבים שכאב לי לראות את השוטרים והחיילים המובסים עוזבים את המקום לאחר שלא הצליחו במשימתם הרי זהו הצבא וזוהי המשטרה האמורים להגן עלי ועליך מול אויבנו האמיתיים והאמינו לי שתבוסתם לא הייתה בגלל שלא הפעילו את כל הכוחות. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תערוך ועדת חקירה לבדיקת האירוע המחפיר הזה בהיבטיו השונים. אך אין ספק שרוח האמונה, הדבקות במטרה וזכותה של ארץ ישראל חזקים יותר מכל. חזרנו לבנות את חוות גלעד ובע"ה תבנה במקום חווה לתפארת.

                                                                          שלכם,

                                                          שמוליק שהם

אנא צלמו והעבירו מכתבי זה לכל מכריכם. זו הדרך היחידה להראות נכוחה ולו במקצת את אשר ארע.

* שמוליק שהם הוא בעלה של מיכל, ילדם השלישי של משה ויעל זר.

 

סרט מנהיגות יהודית

 

אם תרצו

התוכנית המדינית

 

 

תרומות

 


ניתן לשלוח צ'ק לפקודת "מנהיגות יהודית" לת.ד. 21, גינות שומרון 44853

מנהיגות יהודית   מרכז שטנר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   טל. 1-800-200-613