לפרשת האזינו – שירת היעוד

פרשנות ענפה מסבירה את פתיחת משה רבנו לשירתו "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". מפורסמים הם דברי רש"י כי משה מעמיד עדים על כך, שהתרה בבני ישראל, אם לא יקיימו את התורה יבואו אותם עדים ויפרעו מהם, כאשר השמים לא יתנו מטר והארץ לא תיתן יבולה ושאלה עדים הקיימים לעולם ועוד.

נראה לי, שיש כאן רמז לעיקרון חשוב נוסף. אומר להם משה לישראל, אל תחשבו שקיום התורה מוטל עליכם כגזירה משמים וכחיוב חיצוני. זהו צורך של הבריאה כולה שהתורה תתקיים על ידכם, לכן השמים והארץ כמקיפי הבריאה צריכים גם הם לשמוע את דברי משה אלה, היות שקיום זה נותן סיבה ויעוד להימצאותם של אלה.

לאור זה נוכל לומר, שכל ניסיון להטות את עם בני ישראל מקיום התורה, כמוהו כניסיון לשנות בחוקי הטבע ושניהם נידונו לכישלון. כך גם הניסיונות השונים לשלב את העם היהודי במשפחת העמים והחתירה המתמדת של ראשי התנועה הציונית, להיות חלק ממשפחה זו, באמצעות הקרבת ערכים מרכזיים של האומה, למען השתלבות זו נכשלה ותיכשל גם בעתיד, עד שתתפתח מערכת ערכים יהודית מקורית ויובן ויאמר בפה מלא כלפי פנים וכלפי חוץ "כי לא כצורנו וצורם ואויבינו פלילים". או אז יזכה העם היהודי למקומו הראוי בין האומות לא כחלק מהמשפחה אלא כדוגמה ומופת לעולם כולו, כיצד לקיים חברה מוסרית וצודקת בעידן הזה.

לעיון במאמר לפרשת האזינו משנת תשס"ד - מקומם של ישראל במשפחת העמים
http://he.manhigut.org/content/view/417/140 /