לק"י

צא מהמילכוד הצטרף לליכוד!

הרב אליצור סגל 

מה קרה לאביגדור ליברמן ואפי איתם?

שאלה זו הציג לי אדם טוב אחד, מהפעילים  למען יש"ע.

עניתי לו שהאנשים המאוד טובים ומאוד חכמים ומאוד ישרים הללו נמצאים במלכוד.

הליכוד הפך להיות מפלגת הציר של הפוליטיקה הישראלית. הוא יכול להקים ממשלה דתית עם המפד"ל האגודה וש"ס. הוא יכול להקים ממשלה אנטי דתית עם שינוי ומרץ. הוא יכול להקים ממשלה קפיטליסטית עם שינוי והאיחוד הלאומי או ממשלה סוציאליסטית עם מפלגת העבודה ועם אחד. וכן כל הרכב אחר. בקיצור – לליכוד מרחב תמרון בלתי מוגבל. מצב זה ממילא משמעו אפס מרחב תמרון עבור המפד"ל והאיחוד הלאומי, שהרי ברגע שיפרשו, מיד תצטרף מפלגה אחרת במקומם.

אולם, נניח שהם יפרשו והבחירות יוקדמו. מה אז?

אם הליכוד יתפורר הרי פירוש הדבר ניצחון השמאל ואז יגידו ששוב הביא הימין לעליית השמאל לשלטון. אם הליכוד ינצח בבחירות הרי בודאי ובודאי יגידו שהעם החליט מדינה פלשתינאית!

היינו, מכל זווית שאנחנו מסתכלים על הבעיה הרי אנשים צדיקים אלו נמצאים במלכוד.

צא מהמלכוד הצטרף לליכוד! 

אז מה עושים? מה עושים? שאל אותי בקול שנמזגה בו היסטריה מסוימת. הדרך היחידה לשבור את המלכוד היא להצטרף לליכוד, עניתי לו בפשטות. רק בתוך הליכוד ניתן לנהל מערכה פוליטית יעילה. רק שם אינך נמצא בפינה שאיננה משאירה לך מרחב תמרון  לשום אופציה. רק למאבק מתוך הליכוד יש סיכוי!

אבל, הרי לא אפשרו למשה פייגלין להתמודד, ענה לעומתי.

טעות בידך עניתי לו. 

קודם כל הסתכל על מצנע. האיש בא, כבש את מפלגת העבודה, ונעלם ואיננו. כל זה מפני שלא היה לו מרחב תמיכה אמיתי במפלגה. אילו משה פייגלין היה נבחר מיד עכשיו, כי אז היה גורלו וגורל 'מנהיגות יהודית' כגורל מיצנע וחבריו.

לפיכך אנו בונים את כוחנו בליכוד צעד צעד. כשיגיע הרגע שבו חברי הליכוד ירצו לתת בידינו את המנהיגות לא נהיה אאוט-סיידרים כמו מיצנע אלא חלק מהותי מהמפלגה. בקיצור הליכודניקים נוהגים בחכמה כשהם מעבירים מצטרפים חדשים כמה מבחני נאמנות לפני שמפקידים בידם את המפתחות.

שנית, כל תרגיל ניתן לעשות רק פעם אחת. ערב הבחירות הקודמות כאשר רצה משה פייגלין להתמודד מול אריק שרון על ראשות הליכוד פסלו אותו על איזה סעיף טכני בחוקת הליכוד שמעולם לא הופעל קודם לכן. אבל הפעם מכשול זה כבר ירד מהפרק והוא התמודד. כך עם הבג"ץ. הפעם לא ניתנה לו אפשרות, אבל תחמושת זו רוקנה. בפעם הבאה אי אפשר יהיה להשתמש בה ומשה יתמודד ויזכה במקום יותר גבוה. אדרבה, מוטב לעבור את המכשולים עכשיו מאשר יותר מאוחר. לא יתכן שבגלל איזה מכשול טכני אנשים שחונכו על קמעא קמעא מאבדים מיד את הסבלנות. לאחר ההצלחה בבחירות למרכז כולם באו ואמרו ישר כוח! והנה כישלון קל אחד, שכאמור לדעתי איננו כישלון כלל, וכבר מרימים ידיים.

כך גם עם המפקד ההמוני שנעשה תוך שימוש בכל מיני תרגילים לא ראויים שמטרתו היתה למנוע מחברי הליכוד הותיקים לבטא את דעתם האמיתית. בפעם הבאה יידרש ותק מינימאלי והבעיה תיפתר. כזכור אנחנו הצטרפנו לליכוד כשהוא היה בשפל המדרגה עם תשע עשרה מנדטים וחוסר סיכוי מוחלט לעלות לשלטון. איננו אופורטוניסטים ומחפשי טובות הנאה. באנו לבטא את המהות העמוקה של הליכוד ולהוציא אותה לפועל. 

ומה יהיה עם מכת הדרכים?

ובכן, לא באנו לעסוק במכת הדרכים אלא לקדם אלטרנטיבה כוללת. אבל כפי שהבהרנו הדרך היחידה הרלוונטית לטפל גם בנושא מכת הדרכים הוא להצטרף לליכוד. בכל דרך אחרת נדחקים לפינה ללא מוצא.

חוץ מזה כדאי שתפנים סוף סוף – שרון, נתניהו, ואחרים, עושים את מה שהם מאמינים בו. הם נבחרו על בסיס מצע מסוים וזה מה שהם עושים. אם אתה באמת מאמין בדרכך ורוצה שהיא תוגשם, עליך להציג מועמד שלך לראשות הממשלה, לזכות בבחירות ולבצע את דרכך.

ומה יהיה בינתיים?

מיד לאחר שהליכוד בלע את 'ישראל בעליה' כמו שבלע בעבר עוד הרבה מפלגות ושרי מפלגות מהימין מרכז (כמו למשל 'שלומציון' שאותה הנהיג אריק שרון, ו'המרכז העצמאי' שאותה הנהיג אהוד אולמרט) אמר לי משה פיגליין שהבחירות תהיינה בעוד שנה פלוס. אמרתי לו מה פתאום? הממשלה יציבה מאוד! וענה, שהמערכת הפוליטית נכנסה לסחרור לא בגלל העדר רוב אלא בגלל העדר רעיון מכוון או ליתר דיוק בגלל רעיון מכוון של שקר. לכן שרון השני כמו שרון הראשון וכמו ברק לפניו, לא יחזיק מעמד יותר משנה פלוס.

רבותי, את הפלוס שרון כבר איבד. הבחירות תהיינה כנראה בקיץ הבא או מיד לאחר מכן. 'מנהיגות יהודית' תציב מועמד לראשות הממשלה, יהיה זה משה או מוטי או מישהו אחר. מי שיצטרף עכשיו למנהיגות יהודית ישפיע כבר בסיבוב הזה, מי שיתעכב יצטרך להמתין לסיבוב הבא.

לכן, חביבי, יפה שעה אחת קודם -

צא מהמלכוד הצטרף ללכוד!