"תראה מיסטר פרזידנט, או פריימיניסטר – תראה מה עושים לנו כשאין לנו מדינה, נו בחייך, אחרי תמונות שכאלה אפשר עוד לשאול למה אנו צריכים בכלל מדינה?"כחמישים שנה הפטנט הזה עבד מצוין. אבל עכשיו לעולם נמאס. זה שהייתם מסכנים פעם, זה מאוד מצער, אבל זה לא מצדיק לגזול היום את אדמתו של עם אחר, שגם הוא למד לייצר תמונות פוטוגניות של מסכנות וסבל, ולסבך את כל העולם המערבי עם העולם המוסלמי. אחמדיניג'אד מזהה היטב את נקודת התורפה בטיעון הישראלי. אם כל הצדקת קיומכם היא השואה, אז אתם יודעים מה – נמצא לכם פתרון באירופה, או באיזו תחנת חלל... ואם העולם יעצום שוב את עיניו כפי שידע לעשות ב1944, אני מוכן להכות ביהודים את מכת החסד ולפטור אותו מן הצרה הזו. "הנה תראו – אני מספיק חצוף כדי לטעון שהשואה בכלל לא היתה ושום דבר לא קורה. אם לא תפריעו לי, אני אסיים בשבילכם את העבודה, זה לא ייקח יותר מכמה דקות...עד שתפקחו את העיניים זה ייגמר, אפילו בהכחשה כבר לא יהיה צורך..."
מעניין שאחמדיניג'אד מספיק חכם כדי להקיף עצמו ביהודים עבדקנים שבאמצעותם הוא אומר לעולם – "אני היטלר? מה פתאום – ראיתם פעם את היטלר מתחבק עם יהודים?, להיפך! אני אוהב יהודים, אני נלחם רק בניסיון הציוני להפוך את היהודים לעם שפועל ומשפיע בתוך ההיסטוריה".
אינני מבין מה רוצים מהיהודים החרדיים הללו. אחמדיניג'אד, עוד לא הרג אף יהודי. לעומת זאת ערפאת, שחרת על דיגלו את השמדת ישראל ומעולם לא התנער מכך, גם עבר לפסים ביצועיים. הוא הרג בכוונה תחילה, יותר אזרחים יהודיים מכל אדם אחר מאז היטלר. אל ערפאת עלו לרגל רבין ופרס נתניהו ועומרי. אז מה רוצים מאיזה יהודי מוזר מברוקלין, מה הוא ראש ממשלה? חבר כנסת? עיתונאי בכיר? אם לבנימין נתניהו מותר לחבקו בשתי ידיו ולספר לעולם ש"מצא חבר חדש" בדמות הנערצת הזו – מה לנו כי נלין על כמה דמויות אזוטריות מהשוליים הסהרוריים ביותר של העולם החרדי, שמצאו חבר אחר מאותה שכונה.
באותם חיבוקים עם ערפאת - ראש הארגון לשחרור פלסטין מאיתנו... איבדה ישראל את רציונאל הקיום הבסיסי שלה. לא רק שאין לנו סיבה חיובית להתקיים מלבד השואה, התחלנו להתפשר עם הטיעון ההפוך – זה החפץ לראות בסיום קיומנו.
הנשק החזק של אחמדיניג'אד, הוא בראש וראשונה הטיעונים שלו. מחד הוא נשען על חוסר יכולתה של ישראל להצדיק את קיומה במרחב התודעתי שבו היא מתנהלת, מאידך הוא פורט על האנטישמיות המערבית, ומקבל בתמורה מרחב תמרון נוסף. כך בדיוק נהג היטלר וקיבל מ המפציצים האמריקנים שחלפו מעל אושוויץ מרחב נוסף לסיים את המלאכה.
כדי להתמודד עם אחמדיניג'אד צריך להתמודד בראש וראשונה עם טיעוניו. ישראל החוששת מן התשובה היהודית לטיעוניו של אחמדיניג'אד, אינה מסוגלת להצדיק את קיומה, וממילא גם אינה מסוגלת להגן על עצמה, לא מפני הקסאם ולא מפני הגרעין האיראני.
*המאמר מופיע גם באתר NRG כאן
