עיונים במכתב נתניהו לחברי מרכז הליכוד מ-02.06.03
ד"ר גדי אשל
כחבר מרכז ליכוד קיבלתי את מכתבו האישי של שר האוצר - ב.נתניהו,
שמשתף אותי במחשבותיו אודות 'מפת הדרכים' והתכנית הכלכלית החדשה.
הקטע הדן ב'מפת הדרכים' הוא מסמך היסטורי חשוב. נראה שיהפוך בעתיד
ל-textbook בקורס היסוד בחיבור לולייני של משפטים סותרים.
בנימין נתניהו נתגלה לעם ישראל, לעולם כולו ולערבים (!), בארועי
"המנהרה" ('מנהרת הכותל'? 'מנהרת אוסלו'?). מבט היסטורי מגלה שזה
היה השער (השער ב-ה' הידיעה) שפתח הקב"ה
לישראל כדי להשתחל ממנו החוצה ממרחץ אוסלו. השער הנ"ל היה גלוי,
וברור. הוא ממוקם בגובה מטר, בצד מנהרת האבדון הנ"ל. בתוך המנהרה
זרם לאיטו נחל של סחי ודם. הרעש מירכתי המנהרה ניבא שסחידם זה יהפך
לנחשול סוחף. כדי להחלץ מנחל הסחידם, היה צריך לפתוח את שער, לשים
רגל ולדלג מטר. אך כדי להשחיל רגל לפתח היה צריך להזיז את שומרי
הסף - הגנרלים ליפקין-שחק, יצחק מרדכי וכל צבאם. אחד מהם איים במרד
גנרלים, השני, ראשו היה במקום אחר, וצבאם - חיל התקשורת הסמולנית,
מרר ברעש מטמטם: 'אבוי, הנה הולכים היהודים להחלץ מהמלכודת דרך
הפתח האסור!'. נתניהו נמס מהרעש, התקפל, חמל על הגנרלים והעדיף
להמשיך בשיט האבובים בזרם הסחידם. שמואל, זה שהתמחה בזיהוי נשיאים
מועדים להכשל, פסק: 'ביום זה נִטלה ממך המלכות', אך לא היה בנבואתו
ענין לציבור. רק שוליים שכבר לקחו קורס בהבנת הנקרא ("ימין
קיצוני"), רשמו לפניהם בצער את הערתו.
כצפוי, אחרי פספוס המילוט ממנהרת אוסלו, שעטה ישראל במשעול הסחידם;
חיש באו הסכמי חברון, וואי, לחיצות היד עם עראפאת, אי-שחרור יונתן
פולארד ושאר נפלאות ממשלת ה"ימין".
ארבע שנים אחרי כֶשֶל מנהרת אוסלו נראה היה שיש מנהיג בישראל.
מנהיג שגילה את פתח החרות. הפתח – לא במפתיע, היה במקום ידוע לכל -
ממש מעל השער של המנהרה הקודמת. בהר הבית. במשך שנתיים וחצי,
בסבלנות ובחרוק שיניים, ב-800 הלוויות נרצחים, בשיקום וחיזוק רבבות
יתומים, פצועים ושבורים, הרחיב העם את הפתח אל הדרור. האמין
שהמנהיג אכן מסור לפתוח את שער החרות. אך אז התגלה שמי שעלה להר
בכלל עלה כי התכוון להכריז משם על מדינת פלשטין - לא על חרות
ישראל. עלה כי התכוון להתחרט משם על החרטה במעשה סיני. והענין הובא
להצבעה בממשלה, וארבעה שרי "ימין" נמנעו, וזכינו להסבר.
וכה כותב בנימין נתניהו בהסבר שיקולי הצבעתו: "אני מתנגד התנגדות
נמרצת למדינה פלשטינית ורואה בה סכנה גדולה", ומיד בהמשך: "בשל כך
עמלתי כשר חוץ על הערות ישראל למפת הדרכים", וממשיך: "אך החלטתי
שלא להצביע 'נגד', כדי לאחד את מירב הכוחות סביב הערות ישראל". בין
שאר הערות ישראל נוקב נתניהו ב"שמירת סמכויות ריבוניות ביש"ע, כגון
שליטה במעברים ובאוויר". ולמה 'נמנע'? פשוט: אילו הוא – נתניהו -
היה מצביע 'נגד', הרי מנהיגותו היתה סוחפת מחנה גדול ומובילה לקרע
בממשלה ובתנועה, ואז חו"ח, מפלגת העבודה היתה מצטרפת לממשלה ואיתה,
חו"ח 'מפת הדרכים'.
הרציונל במכתב זה הופך את כל מה שחשבנו עד כה על הסקת מסקנות. עפ"י
נתניהו זה צריך להיות:
א. אם אתה מתנגד נחרצות למשהו ואתה מאמין בכל מאודך שעליך
לעשות הכל כדי למונעו, ושזה יהרג ובל יעבור, אז בהצבעה על הענין:
תמנע.
ב. אם אתה רואה במשהו סכנה קיומית: תעיר לגביו. תעיר וזהו. אל
תגזים!
לדוגמא: אם פדופיל בלגי יתפוס אותך - האב, עם ביתך בת החמש, ויגש
לבצע בה את זממו, לעיניך, לעיני משפחתך ולעיני כל הציבור, תעיר לו.
תעיר בזמן הפשע ממש, ותאחד את הצופים לטובת הערותיך. הרי כך גם נהג
פנחס במעשה זמרי.
ג. אם אתה רואה במשהו סכנה קיומית, תוודא שאתה - ורק אתה –
תביא אותו על עצמך.
אם חו"ח יממש הפדופיל מ-(ב') את זממו, והקהל יֵאסף לצפות בזוועה,
תוודא שאתה - ורק אתה, תהיה הסדרן שישמור על הסדר בשעת האונס.
חו"ח, שהשכן הסמולני שלך לא יקבל שם ג'וב!
ד. "ריבונות" זה לא מה שחשבתם: ריבונות על אדמה וארץ
מסוימים משמעותם: שליטה באוויר מעל.. ובמעברים אל.. ארץ זו. זו
תוספת נתניהו להצעתו הנחושה של פרופ' שלמה בן-עמי. אז, בימי נסיון
ברק לשכנע את עראפאת שיסכים לקחת את מקום המקדש. הנ"ל הציע אז -
'בשם ישראל', שישראל תשמור בידיה את הריבונות במעמקי הר הבית -
80,000 רגל מתחת ל'אגן הקדוש', והערבים יסתפקו רק באדמה עצמה!
הגרסה ה"ימנית" מדברת כאמור על האויר מעל ובצדדים. ענין אחר
לגמרי!!
צימוקים אלה מהסבר נתניהו על הדרך להפוך אמונה למעשה מחייבים
להפנים הגדרה חדשה-ישנה של האמת: אמת היא חרטה-ברטה!
|
