עדכון שבועי - כ"ה אדר תשס"ז

(לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, לחץ כאן)
(לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, לחץ כאן)

חברים יקרים – ה' עמכם!

כמה זמן הוא עוד יחזיק מעמד – שואלים הבריות- ומתכוונים כמובן לראש הממשלה אולמרט. אינני יודע כמה זמן הוא יחזיק מעמד. מה שחשוב הוא לא הזמן שיחלוף עד שניפטר מעונשו של זה. מה שחשוב הוא כיצד לא ניפול שוב מן הפח אל הפחת – כלומר מי יחליף אותו.

כמה זמן הוא עוד יחזיק מעמד?. האמת היא ששאלה זו הייתה צריכה להיות מופנית לכיוון אחר לגמרי. כמה זמן עוד יחזיק מעמד השבוי שלנו באמריקה. 22 שנה שיהונתן פולארד נמק בכלאו, ומדינת ישראל ממשיכה להתכחש ולהתנכר לסוכן שפעל למענה והצילה.

בשבוע שעבר ביקרתי, יחד עם שמואל סקט, אצל יהונתן פולארד בכלאו. יצאנו מזועזעים.

על השבוע בארה"ב ורשמי הביקור אצל פולארד –  ראו בעדכון.

משה פייגלין

בעדכון:

·   הדינר השנתי    
·   כלא באטנר צפון קרוליינה      
·   אטלנטה ג'ורג'יה     
·   גרייט נק 
·   הודעות    
·   מאמרים    
·   מדורים

בשושן פורים נערכה בניו יורק סעודת ההתרמה השנתית (הדינר) של מנהיגות יהודית. למעלה מ 300 חברים ותומכים רכשו מקומות והגיעו מכל רחבי ארה"ב. שמואל סקט יודע "לעשות שמח" ושמעם של האירועים של מנהיגות יהודית כבר יצא למרחוק כאירועים משובבים. הראיה הבדוקה לכך הייתה שאיש מן המוזמנים – כולל אלו שהיו צריכים לנהוג שעות ארוכות הביתה – לא עזב את האולם. האנשים נותרו במקום עד כמעט חצות, כשצוות האולם רמז לנו לעזוב את המקום.

שני חברים יקרים היו אורחי הכבוד – אסתר וובר, המלווה את מנהיגות יהודית מתחילת הדרך, ורוב מוצ'ניק, שהצטרף לצוות של מנהיגות ומוציא כיום את תקציר העדכון באנגלית. ישי פליישר – מערוץ 7 באנגלית, נאם בצורה מרתקת ושמואל סקט הסביר באמצעות מצגת את שלבי ההתקדמות של מנהיגות יהודית. משה פייגלין התמקד בנאומו בתוכניותיה של מנהיגות יהודית לימים שלאחר הניצחון והזכייה בבחירות. הנאום לא היה קצר, ובכ"ז זכה להקשבה רבה.  האורחים ציינו כי הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם שומעים את תוכניותינו האופרטיביות בצורה מפורטת כזו. הערב היה מרגש מאוד, ומלבד העזרה הכספית החשובה, הוא חיזק מאוד את הקשר עם הפעילים והתורמים בארה"ב.

למחרת עלינו על טיסה לצפון קרוליינה. מזג האוויר הסוער שיבש את תנועת המטוסים, לכן הקדמנו להגיע למדינה הנידחת ערב לפני הפגישה עם השבוי הנבגד.

הכלא הפדראלי 'באטנר', בצפון קרוליינה, נראה כמו מחנה צבאי שמור ומטופח היטב. בתקווה שנוכל להוסיף כמה דקות לפגישה עם יהונתן, הקדמנו להגיע והמתנו במכונית במגרש החניה. "אינכם יכולים להמתין כאן" הודיע לנו שוטרת פדראלית. "אסור לשבת בתוך המכונית שלנו?" השתאנו– "נכון" השיבה השוטרת. "זה לא כלא רמלה", חשבתי לעצמי כשנסענו במעגלים סביב באטנר.

 יהונתן נכנס לחדר המבקרים כשחיוך על שפתיו. הוא מתנהג כמארח חביב, למרות נוכחותו של איש הבולשת המגיע במיוחד מוושינגטון כדי להיות נוכח בכל מפגש.

בכל פעם אני נדהם כיצד האיש הזה מצליח לכבוש את רגשותיו. כשאנחנו מתחבקים, משהו מהטרגדיה זורם אלי. יהונתן מדבר. הוא מדבר על המתרחש בארץ. הוא מעודכן יותר ממני. מעבר לגדרות התיל בצפון קרוליינה, מצליח מבטו החודר של פולארד להגיע ולנתח את המתחולל בישראל – טוב יותר מכל הפרשנים המקומיים. הביקור מתחיל להסתיים. "מה אנחנו יכולים לעשות למענך" שואל שמואל את יהונתן. ואז משהו אצל יהונתן כאילו נסדק. פתאום הוא כבר לא המארח בסלון הפרטי. "אני רוצה שתראו את זה" הוא אומר וחולץ את נעלו. מראה מפחיד של קרסול מעוות ומנופח מתגלה לעיני. יהונתן תוחב את אצבעו עמוק אל תוך המפרק כאילו היתה רגלו עשויה מפלסטלינה. הוא מושך את אצבעו וה"חור" פשוט נשאר שם. "בכל המפרקים בגוף – המצב דומה" הוא מסביר. "אינך מקבל טיפול?" אני שואל – "שום דבר מלבד כדורים נגד כאבים" הוא עונה בחיוך – "וגם על זה ויתרתי כי הם מאלצים אותי לעמוד שעה בתור בכדי לקבל את הכדורים הללו וגופי פשוט לא עומד בזה". פתאום אני מבין שיהונתן פשוט מודאג שעד שנעשה משהו – כבר לא יהיה את מי להציל.

יהונתן הוא היהודי שהציל את הישראלי מהאמריקני.  פולארד כופה עלינו את זהותנו היהודית. דרשו את שחרורי, כי אני לא אמריקני ואתם לא ישראלים – כולנו יהודים. לכן הקרבתי עצמי למענכם. לכן אתם צריכים עכשיו לפעול למעני.

כדי להציל את יהונתן פולארד, עלינו לפעול בגלוי, לא מתוך  זהותנו הישראלית אלא מתוך זהותנו היהודית. ישראל יהודית, יכולה בקלות רבה להביא לשחרורו. אך מבחינת המנהיגות הישראלית המנוכרת ליהדותה - עדיף שיהונתן ירקב בכלא.

אנו נפרדים מפולארד בתחושה קשה. זהו הביקור השלישי ומעולם לא היה מצבו כל כך רע. מתחבקים חיבוק ארוך ובעיניים דומעות חוזרים לרכב ואצים רצים לשדה התעופה. באטלנטה ארגנה הקהילה היהודית ערב עם מנהיגות יהודית. זהו הביקור הראשון במקום ואיננו יודעים למה לצפות. המטוס מתעכב על המסלול בשל בעיות טכניות ואנו כבר מבינים שנאחר כמעט בשעתיים.

אולם מלא מפה לפה ממתין לנו בסבלנות. ושוב – עד חצות הליל אנו מדברים ומסבירים ליהודי אטלנטה על הנעשה בארץ ועל דרכה של מנהיגות יהודית. מתברר שבזכות דוד שיראל ושלי קרזן המתרגמים ומפיצים את המאמרים והעדכונים, וכן בזכות העבודה המסורה של צוות מנהיגות בארה"ב – מגיע המסר האמוני לכל פינה. למרות שהיה זה מפגשי הראשון במקום, כולם היו מעודכנים לפרטי פרטים. כמות האנשים המפתיעה נותנת תחושה כי אולי מדובר ביותר מסתם הפתעה נעימה – אולי זו תחילתה של תופעה. נחיה ונראה מה יהיה בגרייט נק – אני אומר לשמואל כשאנו שבים לניו-יורק.

בגרייט נק שוכנת אחת מן הקהילות היהודיות בניו-יורק. אדם יקר שגם נכח בדינר, אירח את המפגש בביתו. לא ציפינו לנוכחות גדולה בשל אירוע חשוב אחר שנערך באותו ערב. למארח שלנו הייתה בעיה. כמות הכיסאות בביתו הגדול לא הספיקה. שעות ארוכות עמדו חלק ניכר מהבאים על רגליהם – אך לא עזבו עד לסיום הערב. שמואל כדרכו – יעיל ותכליתי. כל השמות נרשמים, כולם יתווספו אל רשימת מקבלי העדכונים, סניף נוסף של מנהיגות יהודית בארה"ב – קם על רגליו.

מתברר שהתופעה אותה צפינו בארץ, בכנס חנוכה של מנהיגות יהודית, מתרחבת גם אל מעבר לים. אנשים נוהרים לאירועים של מנהיגות, אנשים צמאים למסר של מנהיגות יהודית. הציבור האמוני חש כי אין מענה אחר מלבד האלטרנטיבה האמונית. אין לנו מעריצים – איננו "פייגלינים". להפך -  ביקורת רבה נשמעת ואין ספור שאלות נותרות פתוחות. אולם בסופו של יום מבינים כולם כי המענה לאתגר הקיומי העומד היום בפני מדינת ישראל נמצא במרחב בו פועלת 'מנהיגות יהודית'.

"הכי אהבתי כשהסברת שאין לך תשובות לכל השאלות" - אומרת אישה מהודרת בסוף הערב – "אנחנו מבינים שמדובר בדרך חדשה, ופשוט נצטרך להחזיק ידיים, לחזק אלה את אלה ולהתחיל ללכת בה".

·       משה פייגלין ומיכאל פואה בנוה עמל הרצליה: http://he.manhigut.org/content/view/3121/165

·       משה פייגלין ומיכאל פואה בקיבוץ לביא: http://he.manhigut.org/content/view/3120/165

·       חזרה לחומש: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3504&Itemid=19

·       תרום לבניית מדינה יהודית: http://he.manhigut.org/content/view/1922/175

·       התפקד לליכוד כאן: http://he.manhigut.org/content/blogcategory/54/158

·       בדוק מצב התפקדותך בליכוד! (נכון לנובמבר 2006): http://he.manhigut.org/component/option,com_dbquery/Itemid,171

·       הצטרף לפעילות: http://he.manhigut.org/component/option,com_facileforms/Itemid,191/

· כבכל שבוע ביום חמישי, גם השבוע מופיע מאמרו של משה פייגלין, הפצוע היהודי, בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/556/955.html 

·  סבלנות חביבי – יוני גולדבלט – לבב: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3518&Itemid=13

·  המהפכה הנדרשת - משה פייגלין: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3496&Itemid=13

·  מזוז מחכה לאליצור מערכה שלישית: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3511&Itemid=19

·  מי לעם ישראל – דב אבן אור: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3515&Itemid=13

·  נא לא להפריע – הימין ישן – אורי בורובסקי:http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3497&Itemid=13

·  האם הייתה מלחמה? – מיכאל פואה: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3524&Itemid=13

·   התנועה לכינון המקדש: http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=3525&Itemid=43

·   לעיון במאמר לפרשת ויקהל – הפער בין האומה להנהגתה – הרב דודי שפיץ:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=1291&Itemid=16

לעיון במאמר לפרשת פקודי – הציות המותנה – הרב דודי שפיץ:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=1314&Itemid=16

לעיון במאמר לפרשת החודש – החירות לקידוש הזמנים – הרב דודי שפיץ:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=1415&Itemid=16

לתקן עולם במלכות ש-די
מנהיגות יהודית