(לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, לחץ כאן) (לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, לחץ כאן)
חברים יקרים – ה' עמכם!
עיני כל ממוקדות בימים אלה בממשלת אולמרט, ובדינמיקה המתפתחת ב'קדימה' ובמפלגת העבודה. את כשלון מנהיגות השמאל, היטיבה לתאר ועדת וינוגראד. אולם לכישלון הזה היה שותף בכיר – מדובר בימין הישראלי בכלל ובראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, בפרט.
לא צריך היה להיות מומחים גדולים כדי להבין, מיד עם פרוץ המלחמה, שמטרת המלחמה אינה שחרור החטופים ואף אינה הפסקת ירי הקטיושות. שחרור החטופים באמצעות מבצע צבאי שרובו הפגזות מהאוויר – כמוהו כניסיון לתפוס יתוש באמצעות מכבש דרכים. ההצהרה כי שחרור החטופים הנו מטרת המלחמה היתה שקר גס וגלוי, לכל מי שרק רצה להביט. גם הפסקת ירי הקטיושות לא היתה מטרת המלחמה מן הטעם הפשוט שהיתה זו המלחמה שהביאה את הירי הזה על טבריה וחיפה. כשצה"ל פסק, פסקו גם הקטיושות.
מטרת המלחמה היתה מינוף ההתכנסות. אם בתחילת המלחמה, ניתן היה להשמיץ את מנהיגות יהודית שאמרה זאת בריש גלי, הרי שלאחר שבועיים של לחימה חסרת פשר, הודיע רוה"מ עצמו כי זו המטרה: "הניצחון בלבנון ייתן תנופה להתכנסות" .
ובכל זאת, מלבד מנהיגות יהודית, לא היה שום גורם ימני או דתי ששאל שאלות או חשב אפילו להתנגד לפנטזיה הצבאית של מנהיגי הגירוש.
הימין הישראלי, שכרגיל משולל כל דרך ו/או חשיבה עצמאית, נגרר כדרכו אחר השמאל ותמך במלוא עוזו במלחמת שלום ההתכנסות של אולמרט. במסמך המרתק המצורף לעדכון, נמצאים שלל ציטוטים שהביא אולמרט להגנתוכשהעיד בפני ועדת וינוגראד. כך למשל התבטא אז הסמן הימני בפוליטיקה הישראלית:
ח"כ אפי איתם: "אני מתרשם ששר הביטחון הזה נושא בחובו, באישיות שלו, ודווקא בגלל שהוא משוחרר מטראומות עבר, פוטנציאל להיות ההפתעה האסטרטגית של נסראללה".
באותם ימים כתבנו בעדכון השבועי:
"מי יהיה אותו גוף שישכנע בכוונתו ויכולתו לשקם את המדינה מן ההרס החומרי והמוראלי?
באופן טבעי צריך הגוף הזה לכלול שני מרכיבים: האחד – אין הוא חלק מן הבעיה. כלומר- הוא צפה נכוחה את המציאות, התריע מפניה, ובשום אופן לא הצטרף למקהלת השוטים שנבנתה מן הקונספציה הישנה. המרכיב השני הוא הנכונות להנהיג. לא מספיק להיות צודק, צריך גם להיות נגיש לציבור על שדה ההנהגה – כלומר להיות רלוונטי.
במילים פשוטות – עלינו להתכונן עכשיו ליטול את מושכות ההנהגה."
מעולם לא היתה לאופוזיציה, הזדמנות טובה כל כך כמו עכשיו. אבל נתניהו שותק. שתיקתו ממצבת אותו ואת הליכוד כברירת מחדל – לא כאלטרנטיבה. ייתכן מאוד שבמצב זה, לא יהיה זה הליכוד, אלא תהיה זו ציפי לבני בתוך 'קדימה', או המנהיג החדש של מפלגת העבודה, שיחליפו בסופו של דבר את אולמרט. דומה כי נתניהו החל להבין את הבעיה הזו וניסה לייצר מעט כותרות הקוראות לבחירות, אולם דווקא עכשיו – בעקבות פרסום דו"ח וינוגראד, נתניהו שותק יותר מתמיד.
למה הוא שותק?
נתניהו יודע שברגע שיפתח את פיו, יעוטו כל הכתבים ויחשפו שוב ושוב לציבור את נאום ההגנה של אולמרט בפני ועדת וינוגראד. כדי להגן על עצמו, בחר אולמרט לצטט בעיקר את נתניהו יחד עם מנהיגים נוספים בליכוד, וכך ציטט בין השאר, אולמרט , בפני הוועדה:
"לכן אני אומר היום לראש הממשלה ולממשלה כולה: תילחמו בהם, תכו בהם, תרסקו אותם, תעשו זאת, ואנחנו ניתן לכם את כל הגיבוי וכל העם יהיה אתכם".
"ואנחנו קמים ואומרים: חבל שהתחלתם, אבל אם מאבק כוחני זה מה שאתם רוצים - זה מה שתקבלו, רק בעוצמות שלא הכרתם."
(מתוך נאומו של נתניהו במליאת הכנסת .06. 17.7)
"צריך להבין שהאופוזיציה, אני ותנועת הליכוד וכל חברי האופוזיציה נותנים גיבוי מלא לממשלה לפעולה תקיפה, הרי זה מה שנדרש עכשיו, פעולה בעוצמה רבה".
" ברגע זה הנושא הוא לא פוליטיקה אלא לתת את הגיבוי לממשלה להכות, ולהכות חזק"
ערוץ 2, 20:30 יום ד' 12 ביולי 2006
"מר אולמרט סיפר לי על הדברים שהוחלטו, אני אמרתי לו שאנחנו ניתן תמיכה מוחלטת לפעולה תקיפה מהסוג שמתרחשת עכשיו"
" אני תומך בממשלה ובפעולות שהיא מבצעת כרגע"
רשת ב', 07:50, יום ה' 13 ביולי 2006:
כמובן שלאמרות הכנף הללו של יו"ר האופוזיציה הצטרפו ללא חשיבה מיותרת – כל חברי הכנסת של הליכוד ולמעשה הימין כולו (ראה בקובץ המצורף).
מי שחימם עצמו במדורת הקונסנזוס שהבעירו השודדים, מי שניסה לחלוק את שלל התהילה שהבטיחה המלחמה, אינו יכול עתה להציע עצמו כאלטרנטיבה. מכאן נובעת שתיקתו של נתניהו, ותחושת הייאוש הציבורית.
"מלחמת "ההתנתקות" מוצאת את ישראל מול אויב (החמאס והחזבאללה) הנלחם על אמונתו. לעומתו, בהנהגה הישראלית אין כל אמונה שכנגד – ולכן ישראל בהכרח תובס."
(פייגלין – מתוך ההקדמה לחוברת שפורסמה בתחילת המלחמה במלאת שנה לגירוש")
"הודעתו של אולמרט מהיום - לפיה "הניצחון על החזבאללה ייתן תנופה להתכנסות", משמעותה אחת. אולמרט גורם לכך שכל חייל שנלחם עתה בצפון - מקדם במו ידיו את המשך תהליך חורבנה של המדינה " (הודעת מנהיגות יהודית לתקשורת - ח' אב תשס"ו)
"דמם של חיילים שייהרגו בכניסה לכפר שניתן היה להרסו, תלוי בראשו של המפקד שנתן את הפקודה הנפשעת הזו, שאסור לציית לה"(משה פייגלין – במאמר בעיתון 'ישראלי -כ' אב תשס"ו)
מובן שלא. הוועדה פועלת בתוך התודעה הקיימת ובוחנת מדוע הקטר הדוהר לשום מקום עושה זאת בחוסר יעילות. השאלות אותן בחרה לבחון נתונות כולן במרחב ה"איך" ולא במרחב ה" למה". הוועדה אומרת שמטרות המלחמה לא היו ברורות. אין היא מנסה לרדת לעומק השאלה מה היו מטרות המלחמה האמיתיות.
להלן מסקנות הוועדה שלא תקום. שאם תקום, לא יוגדרו לה נושאי החקירה הנכונים, שאם יוגדרו לא יינתנו לה הסמכויות המתאימות, ושאם יינתנו היא תפחד לומר את האמת, ושאם היא תאמר את האמת אז התקשורת והמשפט הישראלי כבר יחסלו אותה.
1. העובדות
א. בנסיגה מסיני קידש מנחם בגין את גבולות הקו הירוק, גם במחיר חיסול עקרון ההתיישבות הציוני.
ב. בנסיגה מלבנון קידש אהוד ברק את גבולות הקו הירוק, גם במחיר חיסול עקרון הביטחון הציוני.
ג. בנסיגה מגוש קטיף קידש אריאל שרון את גבולות הקו הירוק, במחיר חיסול ההתיישבות והביטחון יחדיו.
ד. עקרון הנסיגה החד צדדית (וקידוש הקו הירוק) הפך לדת הרשמית של מדינת ישראל.
ה. על בסיס עקרון זה חינך צה"ל דור חדש של מפקדים וחיילים, הוקמה מפלגת "קדימה", נוצרה "תוכנית ההתכנסות" ואהוד אולמרט עלה לשלטון.
ו. עד מהרה התברר שמגבולות הנסיגה, צה"ל אינו מסוגל להגן אפילו על חייליו שלו, הנחטפים כדבר שבשגרה.
ז. חטיפת החיילים איימה על קונספציית הנסיגה וההתכנסות שהיא הסוס עליו רכב אולמרט לשלטון.
ח. לכן מיהר אולמרט לצאת למבצע צבאי, מבצע להוכחת יכולתה של ישראל להגן על עצמה לאחר נסיגה חד צדדית. בקיצור נמרץ, מבצע להצלת ההתכנסות. לכן תמיכת השמאל במבצע עלתה אף על תמיכת הימין.
ט. אולמרט פנה למפקדו היהיר של צה"ל, ששכנעו (על פי תורת ה"הגנה ללא שטח" הצה"לית) כי ניתן לבצע את המשימה מהאוויר, ברגישות ובנחישות...
י. אלא שהחיזבאללה לא נהג כמו האוייב הכתום. הוא לא סבר שהאהבה תנצח, והחל להפגיז את ערי הצפון.
י"א.. מה שקצין זוטר לומד בבה"ד 1, הבין המטכ"ל לאחר שבועיים של כתישת העורף – ניצחון פירושו כיבוש שטח.
י"ב. אלא שכיבוש שטח עומד בסתירה לרעיון הנסיגה וההתכנסות, עליו חונך דור חדש של מפקדים.
י"ג. לכן קיבל צה"ל הנחיות מבולבלות וסותרות, להיכנס אך לצאת, לכבוש אך לסגת, להילחם עם, ולהרגיש בלי.
י"ד. התוצאה: 156 הרוגים, השבויים נותרו שבויים, יותר קטיושות בסיום המלחמה מאשר בתחילתה, החיזבאללה התחזק ללא היכר, הרתעת ישראל התרסקה והאיום להשמדתה הפך מוחשי יותר מתמיד.
2. מסקנות הוועדה
א. המלחמה לא נועדה לשמור על יישובי הצפון מטילי החזיבאללה, אלא להיפך היא זו שהביאה לשיגורם של הטילים.
ב. מטרת המלחמה הייתה פוליטית בעליל. המטרה הייתה להגן על קונספציית הנסיגה החד צדדית, על רעיון ההתכנסות ועל שלטונו של אולמרט.
ג. אם לא תוחלף במהירות כל הצמרת המדינית והצבאית, שהייתה מעורבת בכל צורה שהיא בנסיגות החד-צדדיות מלבנון ומגוש קטיף, המשך קיומה של מדינת ישראל מוטל בספק רב.
הפריימריס בשער
יש גורם אחד בישראל שגם קורא את המציאות, גם מעז ללכת נגד זרם השוטים כשזה מאוד מאוד לא פופולארי, וגם מציב עצמו כאלטרנטיבה להנהגה. מדובר ב"מנהיגות יהודית" והדרך לעלות לשלטון עוברת בפריימריס לראשות הליכוד המתקרבים במהירות.
על כולנו להתפקד לליכוד, ולעבוד - לפחות באותה מסירות נפש כפי שעשינו לקראת משאל מתפקדי הליכוד - את חברי הליכוד המתגוררים בסמוך לנו, כדי לשכנעם להצביע פייגלין, ולחברי הכנסת שיתמודדו מטעם "מנהיגות יהודית".
הודעות
· עליה להר הבית עם משה פייגלין. ביום שני הקרוב, כבכל י"ט לחודש, אנו נפגשים ב 07:30 בשער הכניסה לכותל, ועולים לסיור בהר הבית. כמובן לא שוכחים טבילה מקדימה ונעילת נעלי בד.
· הכרעת הדין במשפטם של ראשי ה"בית הלאומי" ביום ג' כ"ז אייר תשס"ז (15/05/07) בשעה 10:00 בבית המשפט השלום בירושלים. השופטת שלו גרטל. הציבור מוזמן לבוא ולהביע את אהדתו לראשי הבית הלאומי ואת הבוז שהוא רוחש לבית המשפט.
· המעונינים בעבודת טלפנות באזור מרכז תל אביב בשבועיים הקרובים נא להעביר שם וטלפון לכתובת: mailto:
מעולם לא היתה לאופוזיציה, הזדמנות טובה כל כך כמו עכשיו. אבל נתניהו שותק. שתיקתו ממצבת אותו ואת 
.
מובן שלא. הוועדה פועלת בתוך התודעה הקיימת ובוחנת מדוע הקטר הדוהר לשום מקום עושה זאת בחוסר יעילות. השאלות אותן בחרה לבחון נתונות כולן במרחב ה"איך" ולא במרחב ה" למה". הוועדה אומרת שמטרות המלחמה לא היו ברורות. אין היא מנסה לרדת לעומק השאלה מה היו מטרות המלחמה האמיתיות. 
התחזק ללא היכר, הרתעת ישראל התרסקה והאיום להשמדתה הפך מוחשי יותר מתמיד.
יש גורם אחד בישראל שגם קורא את המציאות, גם מעז ללכת נגד זרם השוטים כשזה מאוד מאוד לא