(לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, לחץ כאן) (לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, לחץ כאן)
חברים יקרים – ה' עמכם!
קולות הבכי והנהי העולים מאמצעי התקשורת לציון 40 שנה למלחמת השחרור של יש"ע סיני והגולן, נופלים השנה בדיוק בשבוע בו אנו קוראים את סיפור חטא המרגלים. הארץ הטובה שהקב"ה הביאנו בשעריה, מאוסה על אותו מיעוט קטן, אך קובע, באוכלוסיה הישראלית. הם יעשו כל שלאיל ידם כדי להמאיסה על כלל הציבור. הם נכנסים לכל אוהל נרגנים, בוכים ומייללים מעל כל מקלט רדיו ומכשיר טלוויזיה - מואסים בארץ חמדה.
אך אל מול המיעוט המיילל קם דור חדש. בהתנחלויות הוותיקות, במאחזים ובגבעות חובקים אנשי אמת את רגבי הארץ הטובה. בע"ה יאזור הדור החדש אומץ, ינהיג את רובו הבריא של העם אל ייעודו והארץ להם תהיה.
בין הטכניון לאוניברסיטת חיפה פעורה תהום עמוקה. בטכניון קיבלו אותנו בלבביות רבה, רבה. הנטייההכללית בקרב הסטודנטים, היא נטייה לאומית ברורה. לעומת זאת, כשהרצה משה פייגליןבאוניברסיטת חיפה, פרצו מהומות בקרב הסטודנטים הערבים ונדרש תיאום עם המשטרה כדי לאפשר את כניסתו לאוניברסיטה. "מדעי הרוח" מושכים את השמאל, בעוד שמדעי הטבע מושכים את הימין. לכאורה מהווה עובדה זו הוכחה ניצחת ליתרון שכלם של אנשי הימין, שהרי קל הרבה יותר להתקבל וללמוד פילוסופיה ומדע המדינה, מאשר הנדסה אווירונאוטית או פיסיקה גרעינית. האם באמת הימין חכם יותר? לא כל כך בטוח. שכן בסופו של דבר – את סדר היום הלאומי , את ההובלה הלאומית קובעים יוצאי מדעי הרוח, בעוד שבוגרי הטכניון ישמשו בהמשך חוטבי עצים ושואבי מים משוכללים שלהם. הם אומנם לא יזיעו אלא יפעילו את שכלם החריף, אך הטילים והמחלפים שיבנו יעמדו לשירות הפוליטיקאים והעיתונאים קובעי המדיניות – כלומר לשירות בוגרי הפקולטות למדעי הרוח.
אז לתשומת לב המהנדסים הצעירים, העלו גם את מדעי הרוח על ראש שמחתכם.
מפגש עם סטודנטים בטכניון – מאת יעקב וובנובוי
ביום שני התקיים דיון פתוח בנושא "יהדות מול ישראליות" עם משה פייגלין בטכניון.
האמת היא שלפני המפגש לא הייתה לנו דרך לדעת כמה אנשים יגיעו.אני הערכתי שיבואו כ-20. לשמחתי הרבה התבדתי, האולם התמלא כולו בסטודנטים ובין הנוכחים היו גם חברי סגל. משה סקר את האירועים שהביאו להקמתה של "זו ארצנו" ולאחר מכן של "מנהיגות יהודית" והציג את החזון האמוני של התנועה.
הדיון החל ב 20:30 ואחריו נשארו הרבה אנשים לשוחח עם משה ומיכאל ולא נתנו להם לעזוב עד 11:30 בלילה.
לסיכום, שמחנו להיווכח שלסטודנטים איכפת למרות התדמית האדישה שלהם. אנחנו מקווים כי האירוע יהיה סיפתח לפעילות מנהיגות יהודית בקרב הסטודנטים והצעירים בצפון הארץ.
התנאי לקיום המפגש בטכניון היה "בלי פוליטיקה" – ואכן הדיון לא נכנס לצדדים הטכניים. אולם רבים מבין הסטודנטים שנפגשו עמנו לראשונה, הביעו את רצונם להצטרף לפעילות. השמות נרשמו ( על ידי דימיטרי פרנס – כמובן...) האירוע הוקלט (על ידי רומן מנדלייל – כמובן...) והתחושה בסוף הערב היתה של הרחבה חשובה של בסיס הפעילות בחיפה בכלל ובקרב הסטודנטים בפרט.
שבת מנהיגות צעירה ביישוב גבעות – מאת עמית הורן
סיכום שבת מנהיגות יהודית צעירה ביישוב גבעות שבגוש עציון:
בזכות ארגון מדהים של חיים ואורה פרידמן ועזרתם של אלה קובלנץ ויעקב וובנובוי, התקיימה שבת לכ-30 צעירים בגילם ולצעירים ברוחם, מקרב שוחרי מנהיגות יהודית.
אירועי השבת נפתחו בסיור בהדרכת עמית הורןשהחל באלון הבודד בסיפור תולדות גוש עציון מאז ימי "דרך האבות", דרך נפילתו בתש"ח ועד לתקומתו המחודשת, המשך לעין-אבו-כְּלֵאבּ, וסיום בתצפיות על היישובים היהודיים והערביים בסביבה. לאחר דברי פתיחה והגדרת מטרות מאת מיכאל פואה, נפתחה השבת בקבלת שבת ובדבר תורה מאת הרב דודי שפיץ. במהלך סעודת השבת חידש לנו דניאל כהן בפרשת השבוע ולאחר הסעודה ישבה החבורה לשיחה של הרב דודי שפיץ שעסק בָּיחס היהודי להפרדת דת ממדינה, מה שהפך לדיון מרתק וארוך, שלאחריו נערך מרתון סיפורי על הפעילוּת בליכוד ועל המלחמה על ארץ ישראל שנמשך עד שלוש וחצי בלילה.
לאחר שחרית וקידוש הרצה צביאל שפר על היחס בין עם ישראל וארץ ישראל ולאחר מכן בסעודת השבת, לאחר דבר תורה של מאיר אליעש, סיפרה לנו אורית שפיץ על הפעילות של מטה חומש, דבר שהפך גם הוא לדיון סוחף. לאחר שנת צהריים ערבה, סיפרו אריאל ונגרובר ועמית הורן על מרכז "מקימי" למנהיגות ומדינאות יהודית בשיתוף מרכז אריאל למחקרי מדיניות ועל תכנית הלימודים המתוכננת לשנת תשס"ח (פרטים בקרוב!). במהלך הצהריים העביר מזכיר היישוב סיור מקיף ביישוב, בו הסביר על תולדותיו, הקשיים הרבים עליהם התגבר היישוב ועל התכניות לעתיד.יעקב וובנובוי העביר סקירה מפורטת על הפעילויות שנתחדשו בשנה האחרונה. לפני מִנחה הסביר נתן קוטלרוב על תכנית רענון המתפקדים בארגונו העוסקת בהשבת מתפקדי העבר לחיק מנהיגות יהודית ובסעודה שלישית סיפר אריה הולצברג על גישת הרמח"ל למנהיגות יהודית על פי פרשת השבוע..
לפני הסיבוב הראשון הימרתי על אהוד ברק. אינני נביא וגם לא בן נביא – אבל טענתי שאם האיש האחראי לתבוסה הישראלית בקיץ האחרון, כלומר האיש שהסיג את צה"ל מלבנון והכניס את חדרה לטווח הקטיושות - אם האיש הזה נתפס כמועמד לגיטימי פחות משנה לאחר התבוסה, משמעות הדבר היא שאנו נמצאים במן היפוך תודעתי. המושג 'ניצחון' כבר לא נמצא בתוך אוצר המילים הישראלי.
מאז שרביןונתניהו – המייצגים את כלל החברה הישראלית – לחצו את ידי ראש התנועה לשחרור פלסטין מהיהודים, הם אימצו למעשה את צדקת הטענה הערבית לבעלות על ארץ ישראל. מי שמאמין בצדקת היריב חייב להפסיד. כך אנו מוצאים עצמנו במצב בו החברה הישראלית אינה מחפשת מנהיג שינצח, אלא מנהיג שיפסיד בצורה הנוחה ביותר. במרחב התודעתי הזה ברק בהחלט לגיטימי, למרות התבוסה בקיץ, ואולי דווקא בגללה. כאן גם נמצאת כנראה התשובה לשאלה המסקרנת, מדוע הערבים במפלגת העבודה בחרו בברק.
שלושה גנרלים, אשר עמדו בראש כל זרועות הביטחון הישראליות - כלומר הרמטכ"ל בדימוס – אהוד ברק, ראש השב"כ בדימוס – עמי איילון, וראש המוסד בדימוס – אהוד יתום,כולם התמודדו לפני שבוע וחצי על קולותיהם של הערבים...
שני גנרלים נותרו לסיבוב השני, ושאלת המפתח היא לאיזה גנרל ישראלי יתנו הערבים את קולם...
במציאות נורמאלית, עם אויבים עושים מלחמה, ותפקידם של הגנרלים הוא לנצח. אבל מאז הסכמי אוסלו, התהפכו בישראל היוצרות, על המתנחלים הכרזנו מלחמה, מול האויבים אנו יורדים על ברכנו ומתחננים לשלום, ותפקידם של הגנרלים אצלנו כבר אינו לנצח, אלא לסגת. כנראה הערבים הבוחרים את שר הביטחון הבא, הולכים על בטוח ובוחרים בגנרל שכבר הוכיח את עצמו כטוב ביותר בנסיגות.
למרות כל הכוחות המתלכדים סביב איילון, אני מהמר שוב על אהוד ברק...
אם אטעה – תהיה זו טעות לא משמעותית. בכל מקרה ינצח גבר, צבר, אשכנזי, שמאלני, קיבוצניק וגנרל...
"אבל אם תנצחו הליכודניקים יקימו מפלגה חדשה?"
הטענה הזו היא התירוץ האופנתי האחרון, לדחיית דרכה של מנהיגות יהודית. בעבר הסבירו לנו שהליכוד בכלל נגמר ולכן נכשלנו. קודם לכן הסבירו בידענות שאין שום סיכוי שנגיע לעמדת השפעה רצינית ("יאכלו אתכם שם בלי מלח...") - אבל אז הכנסנו קבוצה רצינית ל'מרכז' – ובהמשך הגענו למקום השלישי במרוץ לראשות המפלגה. או אז הסבירו בארשת צדקנות שאנו "לא מוסריים" כי "גנבנו" מפלגה... אפשר לומר שהשאלות מתרוצצות בין שתי קצוות – כשיש קשיים ועיכובים, מסבירים ביידענות שתם הסיפור שלנו ושאין שום סיכוי. וכשאנחנו מצליחים, הידענים הופכים כוון בלי למצמץ ומסבירים שדווקא הניצחון שלנו הוא זה שיגמור את כל הסיפור – "כי הליכודניקים יעזבו אתכם" ואם לא "אז ממילא לא יתנו לכם" וכו' וכו'.
אין ספק שהשאלות כולן לגיטימיות ועלינו להתייחס עליהן ברצינות. מי שמבין את המתודיקה הפוליטית יודע שבמידה ורוב המתפקדים בליכוד יצביע פייגלין, אנו כבר נמצאים במציאות חדשה לגמרי ושום גורם בליכוד המבקש לשרוד ולשמור על השפעה לא יעזוב אל המדבר הפוליטי. אך יש להבדיל בין שאלות הנשאלות על ידי מי שרוצה לפעול, לבין אלו השואלים כדי לפגוע בפעילות. האם לשואלים יש אלטרנטיבה טובה יותר מזו שלנו? האם הם מנסים בכלל להחליף את המנהיגים שמאסו בארץ חמדה, או שמראש הם מעדיפים להירתם לעגלתם ומתרצים זאת בשלל קושיות על מנהיגות יהודית. מי שבגלל שאלות כאלה פועל היום מחוץ לליכוד, מקים מפלגות ימין חדשות, יוזם מפקדים כתומים אי שם בקצוות וכולי – מי שעושה זאת משאיר את המגרש ריק למנהיגותו של נתניהו. כלומר הוא אומר מראש לנתניהו – אתה יכול לעלות לשלטון ולגרש אותי ללא שום סיכון. אני אמנם אפגין נגדך, אבל כמו אישה מוכה תמיד אחזור אליך, ואפילו אתקיף את אלו המנסים להשתחרר ממך.
מי שמניח מראש כי החברה הישראלית לא תקבל אף פעם את מנהיגותו – פוחד מאוד מדרכה של מנהיגות יהודית. מדובר בסינדרום המתואר גם הוא יפה בפרשת השבוע. "היינו בעיננו כחגבים – וכן היינו בעיניהם". ברור כי למי שרואה עצמו כחגב מול הנהגת המואסים, אין באמת שום סיכוי להחליפה. אך כפי שראינו בפריימריס האחרונים – כשמנהיג אמוני מאמין בעצמו – רבים מהליכודניקים בוחרים בו ומעדיפים אותו על הדמויות הבולטות ביותר שבין השרים אשר מאסו בארץ ישראל ונמאסו על עם ישראל.
עליה להר הבית
כבכל י"ט בחודש, גם השבוע עלתה קבוצה של כ20 איש להר הבית בהדרכתו של משה פייגלין. בכל חודש מגיעות "פנים חדשות" והפעם – כפי שקורה מדי פעם – הצטרפה אלינו 'רבקה' - כלה צעירה שביקשה להסתופף תחת כנפי השכינה קודם כניסתה לחופה. בכל עליה מתחדשים לנו חידושים. הנה מתברר כי עשרות מתוך אבני הריצוף של רחבת הר הבית הנן אבני משקוף של בתים יהודיים שהוחרבו ברבות השנים. איך יודעים זאת? על פי חריץ המזוזה האלכסוני.
אין צורך להמתין חודש עד לעליה הבאה. בכל בוקר בשעה שבע וחצי ממתין בשער הכניסה הראשית לכותל המערבי, מדריך היודע היטב היכן האזורים המותרים בכניסה. אז טבלו במקווה, נעלו נעלי בד ובואו לקיים את מצוות מורא מקדש.
· בית חם לתושבי שדרות - בית חם לתושבי שדרות – אנו פונים לחברים המעוניינים לארח תושבים משדרות בביתם לצורך רענון להודיע לנו בדוא"ל, או בטל/סמס: 052-5802569. נא לציין כמובן כמה נפשות אתם יכולים לארח ולכמה זמן.
הכללית בקרב הסטודנטים, היא 
האמת היא שלפני המפגש לא הייתה לנו דרך לדעת כמה אנשים יגיעו.
סיכום שבת מנהיגות יהודית צעירה ביישוב גבעות שבגוש 
לפני הסיבוב הראשון הימרתי על אהוד ברק. אינני נביא וגם לא בן נביא – אבל טענתי שאם האיש האחראי לתבוסה הישראלית בקיץ האחרון, כלומר האיש שהסיג את צה"ל מלבנון והכניס את חדרה לטווח הקטיושות - אם האיש הזה נתפס כמועמד לגיטימי פחות משנה לאחר התבוסה, משמעות הדבר היא שאנו נמצאים במן היפוך תודעתי. המושג 'ניצחון' כבר לא נמצא בתוך אוצר המילים הישראלי. 
בכלל נגמר ולכן נכשלנו. קודם לכן הסבירו בידענות שאין שום סיכוי שנגיע לעמדת השפעה רצינית 
כבכל י"ט בחודש, גם השבוע עלתה קבוצה של כ20 איש להר הבית בהדרכתו של משה