|
הויכוח סביב תהליכי המינוי של היועץ המשפטי, משכיחים מספר עובדות יסוד משמעותיות. תפקידו של היועץ המשפטי במדינת ישראל, הוא יחודי. למעשה משמש היועץ המשפטי במספר תפקידים הסותרים האחד את השני באופן מהותי, ואשר יחד נותנים לו כח כמעט בלתי מוגבל. (על כך כתבתי במאמר סמכות בלי אחריות http://he.manhigut.org/content/view/2992/140/ )
סמכויותיו של היועץ המשפטי לא הוגדרו בחוק מעולם ואף לא דרך בחירתו. למעשה היועצים המשפטיים כמו המערכת המשפטית כולה נכסו לעצמם סמכויות, אשר למעשה הופכות אותם לשליטי על. ישחקו הפוליטיקאים לפנינו בבחירות דמוקראטיות, אומרים לעצמם ראשי המערכת המשפטית, בסופו של דבר אנחנו מכתיבים את המגרש ואת גבולותיו. בכל פעם שיצוץ פוליטיקאי שיש חשש, ולו הקטן ביותר שהוא יסכן שליטה מוחלטת זו הוא יסוכל בסיכול ממוקד כפי שקרה ליעקב נאמן או להבדיל לחיים רמון. ראשי המערכת המשפטית ידברו תמיד בשם שלטון החוק, ויסתתרו מאחרי טענת "המקצועיות" שכאילו עומדות בבסיס החלטותיהן הפוליטיות. לכן הפליא אותי למצוא שלמעשה ועדת שמגר שעסקה בהגדרת דרכי מינוי היועץ ונושאים הקשורים לכהונתו, מודה למעשה בפה מלא ואולי בלי משים בשערורייה שבתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. בדו"ח ועדת שמגר, משווה הועדה (עמוד 13) בין הגדרת התפקיד של היועץ המשפטי בישראל לבין מדינות אחרות. בכל המדינות בהם מקובל המשפט האנגלו-אמריקני קיים תפקיד יועץ משפטי אבל בהבדל עקרוני מהנהוג אצלנו. באנגליה ובאמריקה היועץ הוא אישיות פוליטית המכהן כחבר ממשלה ואף כחבר הקבינט המצומצם, ולכן כהונתו חופפת את תקופת כהונת הממשלה. תפקיד היועץ במדינת ישראל מקביל לתפקיד היועץ המשפטי בזמן המנדט, כן כך במפורש. כמו שבזמן המנדט היה היועץ המשפטי פקיד ששרת את הנציב העליון של המשטר הבריטי, כך משרת היום היועץ המשפטי את המנדט הנאור. בשם האינטרס הממלכתי החף כביכול מכל אינטרס מפלגתי או פוליטי, ממנה המערכת המשפטית "הנאורה" בראשות נשיא בית המשפט העליון "הנאור", את הפקיד שלה לתפקיד היועץ המשפטי. פקיד זה הוא סמכות ה"על" של כל המערכת המבצעת של מדינת ישראל – ממשלת ישראל על כל זרועותיה. אנו הנייטיבז בוחרים את נציגנו לכנסת ולממשלה, אך בית המשפט הוא סמכות ה"על" של הכנסת, באשר הוא יכול לבטל את חוקיה, והיועץ המשפטי הוא סמכות ה"על" של הממשלה על כל זרועותיה. כך למעשה לכוד הציבור בתמימותו תחת שלטון המנדט של האח הגדול והנאור שבוחר את עצמו. מנהיגות יהודית הכינה תוכנית, המחזירה את השלטון לעם ומעמידה את הסדר המשפטי בצורה מתוכנת. עיקריה של התוכנית כוללים ביזור תפקיד היועץ לחלקיו השונים והסותרים בידי גורמים עצמאים. היועץ ישמש כיועץ בלבד ויתמנה על ידי הממשלה. במקביל יבחרו ראש התביעה, וראש הפרקליטות על ידי גוף ציבורי רחב, והם יתפקדו כרשויות עצמאיות בדומה למשרד מבקר המדינה. שופטי בית המשפט המחוזי והעליון יבחרו לאחר שיופיעו בפני ועדת שימוע פרלמנטארית, על ידי גוף ציבורי רחב וברב מיוחס. מיותר לציין שתנאי סף לבחירתם יהיה ידיעה עמוקה במשפט העברי, דרישה הנובעת מכח החוק, המחייב כבר היום לפתור כל לקונה משפטית בעזרת המשפט העברי.
|
