|
ספרו של אברהם בורג "לנצח את היטלר" והראיון עם ארי שביט ב'הארץ' עוררו תגובות לגלגניות ונזעמות מכל גווני הקשת הציבורית הישראלית. ולא בכדי. הרי עוד לא גוועו זעקות הנרצחים במשרפות הגזים על אדמת אירופה, והנה צצה לה הכחשת שואה מסוג חדש והפעם תוצרת בית: לא הכחשה של מה שהיה, אלא הכחשה של מה שעלול להיות, אם נתפזר שוב בין העמים הנאורים. אין מה לפחד, הפעם יהיה בסדר.
אבל מתוך שפע התגובות על האלטרנטיבה ההזויה שמציע בורג לזהות שלנו, נעלמת לה נקודה חשובה וראויה להתבוננות – האבחנות הן אכן נכונות – מדינה יהודית במתכונת הנוכחית שלה, כמנציחה את הקיום בלבד, היא בלתי אפשרית. אי אפשר לבסס את הווייתנו כאן רק על פחד מהשמדה וגם הכוח הוא לא הפתרון אם אין מאחוריו הצדקה מוסרית-אמונית " אני לא רוצה שהיטלר יגדיר לי את זהותי" (אברהם בורג בראיון לארי שביט מ'הארץ') " במסגרת כללי התודעה הנוצרית החדשה הישראלי יכול להיכנס בשערי משפחת העמים רק דרך המסכנות, כלומר דרך אושויץ " משה פייגלין בספרו 'מלחמת החלומות') אם כן מה הרבותא בזה? המהפכה האמונית אומרת את כל זה מזמן, אבל כאשר זה מודגש עד כדי דה-ציוניזציה מפי היו"ר לשעבר של בית הנבחרים שלנו זה מעורר המון תקוה. תקוה?? כן, ממש כך, כי עד היום שמענו שהפתרון הוא פשוט להפטר מעודפי השומן של הכיבוש, ולחזור לגזרה דקת המותניים של 1967 עם חגורת בטחון תואמת והכל יהיה בסדר. והנה אומר לנו אברהם בורג – לא יהיה בסדר, אלא רק ציונות חדשה של אחד העם היא זאת שתגאל אותנו. תקוה, כי אולי זאת הסנונית הראשונה שמבשרת את בוא האבסורד של ההוכחה בדרך השלילה: הוכחה בדרך השלילה – Absurdum Reduction ad – טכניקת הוכחה שבה, כדי להוכיח שטענה מסוימת נכונה, מניחים שהיא אינה נכונה, ובצעדי הוכחה מקובלים מגיעים מהנחה זו לתוצאה אבסורדית, כלומר תוצאה הנמצאת בסתירה עם טענה שכבר הוכחנו בעבר או עם אחת האקסיומות. תוצאה אבסורדית זו מוכיחה שנקודת המוצא שלנו הייתה שגויה, כלומר ההנחה שלנו שהטענה אינה נכונה היא הנחה שגויה. בעזרת שימוש בטכניקה זו הראה אוקלידס כי קיימים אינסוף מספרים ראשוניים אם הציונות של הקמת המדינה היא דרך ללא מוצא, אז מה עושים? יכול להיות שנראה עוד ועוד אנשי צבור המחפשים מוצא מ'מצב הצבירה הישראלי' הנוכחי למצב אחר שישמור על הקוהרנטיות האידיאית שלהם. לפני שנבטל אותם כחסרי בורג, כדאי להתעכב על דרכי המילוט שלהם ומה האבסורד הבא שהם עומדים לפגוש.לאן עוד יכול הישראלי הקונסיסטנטי לדלג? בורג מציע שנתערטל לגמרי מלאומיותנו, האישיות המהממת הבאה אולי תציע המרת דת קולקטיבית, או העתקת המדינה כמקשה אחת למקום אחר שיקרא ישראלנד, אולי שמורה יהודית כאן כמו זאת של האינדיאנים בארה"ב – ליצירתיות היהודית אין גבול. אך אל ירע לבבנו אל מול פרפורי הגסיסה האידיאולוגים של הציונות נוסח בורג או מישהו אחר. התחושה של דרך ללא מוצא תסחוף רבים לחיפוש הגדרות חדשות של מהותנו. חלק יסחפו להגדרות הזויות כמו זאת של בורג אבל כאשר יתברר סופית שעם עוויתות כנפיים כאלה אין לאן להתקדם, תיווצר הקשבה חדשה למסר של תודעה אמונית. לא ציונות של אחד העם אלא של כל העם היושב בציון.
|
