רק אל תיקחו אחריות

"שימגנו את הבתים לפני שיקרה פה אסון" התלוננה השבוע תושבת קיבוץ כרמיה שרקטת קסאם פגעה באחד מבתיו. האזרח הקטן אולף לבקש מיגון. המושגים 'אויב' ו 'ניצחון' נעקרו מתון אוצר המילים שלו וכל שנותר הוא להתמגן. אין אויב ערבי – יש טרור ערבי. "צריך להילחם בטרור". הבעיה היא שלטרור אין כתובת, וגם לא יכולה להיות. טרור הוא הפחדה – כלומר תוצאה של פעולת האוייב. נתאר לעצמנו מה היה עולה בגורלה של האומה האנגלית, אם צ'רצ'יל היה מגדיר לתושבי לונדון המופגזת, את מטרת המלחמה כהפסקת הטרור האווירי, או עצירת מטוסי הלופטוופה. אילו נהג כך – בלונדון היו מדברים היום גרמנית. סביר להניח שקודם לכן היו תושבי העיר דורשים מיגון – כמו תושבת כרמיה המסכנה. אלא שצ'רצ'יל לא נהג כך. בשעות הקשות ביותר הוא הגדיר את מטרת המלחמה כניצחון על הגרמנים. המושגים 'אוייב' ו 'ניצחון' נחרתו עמוק בתודעה האנגלית והצילו את העולם החופשי.

4300 ישראלים ביקשו אשתקד וקיבלו – אזרחות גרמנית. כפליים מבשנה הקודמת. מדובר בעיקר בצאצאיהם של נרדפי הגרמנים, והם מצטרפים לאלפים רבים העומדים בתור לקבלת דרכונים פולנים ושלל מדינות אירופאיות אחרות שרדפו את הוריהם. בתשובה לשאלות כתבים – הסביר הקונסול הגרמני, כי גל בקשות האזרחות עלה בעיקר בעקבות המלחמה בקיץ האחרון. את המלחמה ההיא ניתן אולי לכנות מלחמת המיגון. כלומר מלחמה שניסינו לנהל בלי המושגים 'אוייב' ו'ניצחון'. בעקבות התבוסה קרס אתוס הביטחון בצה"ל הבלתי מנוצח והתחושה החזקה שאין יותר על מה להילחם ואין עבור מי להילחם פשתה בכל. אין על מה - משום שישראל כבר קיבלה את צדקת הטיעון הערבי על ארץ ישראל כשרבין פרס ונתניהו – לחצו את ידי ראש הארגון לשחרור פלסטין מהיהודים. ואין עבור מי משום שישראל לכודה בצבת מנהיגים ציניים ומושחתים שלא אכפת להם אם מדינת ישראל הופכת לערמת אפר – כל עוד הם עומדים בראש הערמה.

הציבור האחרון שעוד מאמין במדינה הזו, ושיש לו את האמונה, החזון והאנרגיות לתפוס את הגאיה ולהצילה – הוא הציבור האמוני. זו בדיוק הסיבה מדוע ציבור זה נרדף ומושמץ כול כך. העומדים כיום בראש הערמה מבינים היטב שזהו האיום האמיתי היחיד על ההגמוניה שלהם. שום סקטור לא מאיים עליהם, גם לא ההנהגה הסטנדרטית של הימין. כל אלה אולפו מזמן לשרת – גם אם זכו בבחירות - את העומדים בראש הערמה. הפוטנציאל היחיד לשינוי של ממש נמצא אצל המתנחלים. הציבור ראה את האיכויות הללו בזמן הגרוש והן נחרתו היטב בתודעתו. הציבור יודע שאלה קרש ההצלה שלו. השמאל יודע שאלה - הסכנה הגדולה להגמוניה שלו, ורק המתנחלים עצמם מכונסים בתוך עצמם – חבוטים חבולים ומבוזים, ורובם אינם מסוגלים להרים ראש ולהבין את גודל השעה והאחריות המוטלת על כתפייהם. במקום להנהיג ולהציל את ישראל ממנהיגיה – הם עוסקים במלחמות הישרדות. כל עוד הם עושים זאת הם מקבלים סימפטיה מהשמאל. הם יתמכו בהתעסקות (החשובה) עכשיו בענייני גובה הפיצויים, הם יתמכו בביטול התיקים הפליליים של הנלחמים בגרוש – יאיר לפיד כבר הודה שעשינו לכם את זה סתם כך – "כדי ללמד אותם לקח" – אבל עכשיו הם הופכים פתאום לאוהבי ישראל - נעזור לכם בכל – רק אל תיקחו אחריות ותנהיגו.

 *פורסם במקור ראשון